מחקר על הוראה והכשרת מורים והשפעותיו על מדיניות ומעשה

Darling-Hammond L. (2016). Research on teaching and teacher education and its influences on policy and practice, Educational Researcher, 45(2), 83-91.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר מבוסס על חמש הרצאות נשיאותיות בכינוסי AERA בחמישים השנים האחרונות שהיוו ציוני דרך במחשבה ובמעשה החינוכיים, ועוקב אחר התפתחות של מחקר על הוראה ועל הכשרת מורים כמו גם אחר השפעות קריטיות של המחקר על מדיניות ומעשה הקשורים להכשרת מורים והערכת מורים בארה"ב. הדיון מראה כיצד הרצאות אלה שיקפו התפתחות ואתגרים במחקר בהתאמה למאפייני הזמנים שבהם הן נישאו. הדיון גם מאתר השפעות מרכזיות של עבודות אלה על איכות ההכשרה, על הערכה של אפקטיביות מורים ועל תפיסות מתחרות על אחריותיות מורים.

המאמר מסתיים בדיון על תפקיד הפוליטיקה בהצבת מדיניות חינוכיות, קריאה לחוקרי חינוך להרחיב את הידע והיכולות שלהם ולהיות מעורבים באופן בונה יותר בזירות פוליטיות ומדיניות.

פוליטיקה, מדינות והכשרת מורים

חרף בסיס הידע הגדל על התפתחות והערכה של הוראה והכשרת מורים וחרף הופעה של כיוונים מבטיחים של מעשה, החלטות מדיניות נמצאו מנותקות/נבדלות מהם. בזמן שננקטו מאמצים לשילוב טוב יותר של ידע מחקרי על הוראה בתוכניות הכשרה ולמתן הזדמנויות להתפתחות מקצועית, נכנס סדר יום מתחרה למרכיבים הפרופסיונליים המסורתיים (כמו הכשרה פורמלית, רישוי, תעודה ואקרדיטציה) שכלל יצירת מנגנוני שוק שיאפשרו כניסה פתוחה יותר להוראה וקלות רבה יותר של סיום ההכשרה באמצעות ביטול מעמד של קביעות (tenure) ומתן כוח רב יותר בידי המחוזות לשכור או לפטר מורים. טענת המצדדים בכיוון זה: הוראה אינה דורשת ידע או כישורים ייחודיים, והכישורים הנדרשים ניתנים ללמידה ברובם תוך כדי עבודה לאחר תחילת ההעסקה.

ויכוח ער במיוחד היה בשאלה אם הכשרה ותעודת הוראה קשורות לאפקטיביות של מורים. למשל, בדיווח השנתי על איכות המורים ב-2002 (2002 ,U.S DoE) נטען שיש צורך בהגדרה מחודשת של איכויות מורים שתכלול הכשרה ספציפית מועטה לעיסוק בהוראה. שיטות קיימות של מתן תעודות הוראה הוצגו כמערכות "קלוקלות" המעמידות דרישות מופרזות במסגרות קורסי ההכשרה והועלתה ההצעה שיינתן דגש רב על יכולת ורבלית וידע תוכן ופחות – על עבודות בקורסים, נוכחות בקורסים תהייה בחירה, שיוסרו מכשולים בירוקרטיים אחרים, וגם שתעודת הוראה של מורים אינה צריכה בהכרח להיות של/מטעם המדינה.

בעוד הפולמוס על הערך של הכשרת מורים ושל התנסויות בהוראה נסב תמיד על ניתוחים טכניים של מחקרים בנושא, יש לו השתמעויות חברתיות, פוליטיות וכלכליות משמעותיות. למשל, עדויות על העדר שוויון בשיבוץ מורים מוסמכים בבתי ספר היה שכיח במספר רב של תביעות (Darling-Hammond 2010), עלויות משמעותיות יוחסו למשכורת, לתנאי עבודה ולתמריצים אחרים הנדרשים כדי שמורים איכותיים יגיעו למירב בתי הספר.

בהרצאה נשיאותית ב-2005 כוכרן-סמית (Cochran-Smith, 2005) טענה שאין להתפלא לנוכח גישות סותרות אלה: "הוראה והכשרת מורים הן פוליטיות באופן אינהרנטי ובלתי-נמנע שכן הן מערבות משא ומתן על ערכים סותרים המשפיעים על מטרות, תפקידים ותכנים של בית הספר". היא הציעה ש"יהיה זה מעשי לחשוב על הכשרת מורים כמתבססת על עולמות פלורליסטיים שבהם רפורמות שונות ולפעמים סותרות מתקיימות בו זמנית בעוד היבטים אחרים של ההכשרה אינם משתנים". במה שהיא כינתה "הכשרת מורים חדשה" נכללו "הקונפליקט בין רב-גוניות וסלקטיביות של עבודת המורה, ייחוס ערך גבוה לתחומי דעת על חשבון פדגוגיה, תחרות בין אוניברסיטה לבין ספקי הכשרה אחרים אפשריים וסתירות בו זמניות בין רגולציה לדרגולציה".

בהקשר זה, מחקר הפך לעתים מזומנות לכלי נשק שנעשה בו שימוש לקידום נקודות מבט מתחרות על מדיניות-מקרו ולא ככלי להעשרת ידע על תהליכי למידה עבור מתכשרים להוראה. למשל, מחקרים מדאיגים על האפקטיביות של נתיבים חלופיים בהכשרה, או הפולמוס בשאלה עם ראוי לשפוט אפקטיביות מורה בהתבסס על הישגי תלמידים, ועל הערך המוסף של המורה לעניין זה (Baker et al., 2010; Educational Researcher: Special Issue, March, 2015).

פיתוח הוראה והכשרת מורים אפקטיביות

שיטות של ערך מוסף של מורה (value added models – VAM) עשויות להיות בעלות ערך אם ייעשה בהן שימוש במחקרים רחבי היקף לבחינת הקשרים בין מאפייני מורה או אסטרטגיות לבין תוצרים. ברבים מהמחקרים בגישת ה-VAM השימושיות וההולמות של הניתוחים וההיקשים חוזקו ע"י שימוש במדגמים רחבים וכוללניים יותר, ע"י שימוש בשיטות יותר מתקדמות, העדר נסיבות עתירות סיכון וענווה בפרשנות הממצאים. בו בזמן, החולשות של רוב המבחנים להערכת למידה המקדמת חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות מציבות מגבלות על מה שניתן ללמוד על הוראה משמעותית ממחקרים המשתמשים במדידות הישגים צרות הקיימות היום (Darling-Hammond, 2010; Haertel, 2013).

חשוב ביותר שעדויות תהיינה משמעותיות וייעשה בהן שימוש מושכל ומעודן. גוף העדויות עשוי לכלול מחקרים כמותיים של תוצרים של גישות ייחודיות כמו גם מחקרי עומק בשיטות מחקר מעורבות בעקבות סקרים שיש בהם משוב תלמיד/בוגר/מעסיק, תצפיות על מתכשרים והוראה מאוחרת יותר, אוסף של עדויות מעמיקות על למידת תלמידים בכיתה בהתייחס לאסטרטגיות הוראה וכן נתוני תוצרים על המיקום שבו מתכשרים מלמדים, משך ההתנסות ותוצאותיה (Darling-Hammond, et al., 2010).

חשוב שמחקרים יכללו הערכות עצמיות של מורי מורים על תוצרי עבודתם, על התנסות מעשית ועל תכניות בכלל במחקרים עצמיים. כמחקרים מתוכננים ושיטתיים הם עשויים להניב רווח נוסף לביסוס "עמדה של מחקר" כלפי הפרקטיקה המובילה לשיפור והתפתחות מתמידים. המטרה היא לא רק להבחין בין מדיניות למדיניות או בין נתיב אחד למשנהו במונחים כלליים, אלא לקיים מאמץ מכוון ושיטתי להבין את "הקופסה השחורה" של הכשרת מורים, להאיר לתוכה ולראות את כל פינותיה וזוויותיה השונות (Cochran-Smith, 2005). אין לשגות באשליה שמאמצים מסוג זה יעלימו את הפוליטיקה שלפעמים נוטה לעוות ולעשות שימוש לא נכון במחקר, מן ההכשרה להוראה (Zeichner & Conklin, 2015). לכן גם חשוב שחוקרים ואנשי חינוך יהיו בעלי ידע ויכולות למעורבות בזירות פוליטיות ומדיניות באופן מועיל.

ביבליוגרפיה

Baker, E.L., Barton, P.E., Darling-Hammond L., Haertel, E., et al.,(2010). Problems with the use of student test scores to evaluate teachers, Washington, D.C.: Economic Policy Institute.

Cochran-Smith, M. (2005). The new teacher education, Educational Researcher, 34(7), 3-17.

Darling-Hammond L. (2010). The flat world and education: How America's commitment to equity will determine our future, New York, NY: Teachers College Press.

Darling-Hammond L., Newton, X., & Wei, R.C. (2010). Evaluating teacher education outcomes: A study of the Stanford Teacher Education Programme, Journal of Education for Teaching, 36(4), 369-388.

Haertel, E. (2013). Reliability and Validity of inferences about teacher based on student test scores, Princeton, NJ: Educational Test Service.

U.S. Department of Education (2002). Meeting the highly qualified teachers challenge: The Secretary’s annual report on teacher quality. Washington, DC: Author. Retrieved from http://www.ed.gov/news/speeches/2002/06/061102.html

Zeichner, K., & Conklin, H. (2015). Beyond knowledge ventriloquism and echo chambers: Raising the quality of the debate in teacher education, Teachers College Record, 119(4).

מה דעתך?

Baker, E.L., Barton, P.E., Darling-Hammond L., Haertel, E., et al.,(2010). Problems with the use of student test scores to evaluate teachers, Washington, D.C.: Economic Policy Institute.
Cochran-Smith, M. (2005). The new teacher education, Educational Researcher, 34(7), 3-17.
Darling-Hammond L. (2010). The flat world and education: How America’s commitment to equity will determine our future, New York, NY: Teachers College Press.
Darling-Hammond L., Newton, X., & Wei, R.C. (2010). Evaluating teacher education outcomes: A study of the Stanford Teacher Education Programme, Journal of Education for Teaching, 36(4), 369-388.
Haertel, E. (2013). Reliability and Validity of inferences about teacher based on student test scores, Princeton, NJ: Educational Test Service.
U.S. Department of Education (2002). Meeting the highly qualified teachers challenge: The Secretary’s annual report on teacher quality. Washington, DC: Author. Retrieved from http://www.ed.gov/news/speeches/2002/06/061102.html
Zeichner, K., & Conklin, H. (2015). Beyond knowledge ventriloquism and echo chambers: Raising the quality of the debate in teacher education, Teachers College Record, 119(4).

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?