מחקר מורים כנתיב רפלקטיבי להתפתחות מקצועית

Killingsworth-Roberts, S., Crawford, P.A. & Hicknann, R., (2010). Teacher research as a robust and reflective path to professional development, Journal of Early Childhood Teacher Education, 31, 258-275.

 המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: התפתחות מקצועית, מחקר מורים.

המאמר עוסק בשילוב מחקר מורים כמרכיב מרכזי בתוכנית לימודים לתואר שני כנתיב של התפתחות מקצועית, כמענה לכך שרוב התכניות להתפתחות המקצועית אינן כוללות מערכות תמיכה מתמשכות החיוניות לשימור הנלמד בהתפתחות המקצועית ולקידום שינויים בעבודה (Ambusson et al., 2009).

מחקר מורים כהתפתחות מקצועית רפלקטיבית – במהותו הבסיסית מחקר-מורים הוא חקר של העצמי בהקשר חינוכי מסוים (Meier & Henderson, 2007), כיום גם בגיל הרך (McNiff & Whitehead, 2010). במסגרת זו המורה נוטל על עצמו תפקיד של חוקר תוך שמירה על תפקידיו רבי-הפנים בחיי הילדים כמורה וכמטפל. התפתחות מקצועית היא דרך שיטתית לספק למורים בפועל הזדמנויות מתמשכות ללמוד ולשפר את כישורי ההוראה שלהם. לאורך זמן היוזמות של התפתחות מקצועית גם במסגרות של בתי ספר להתפתחות מקצועית הפכו לחלק מהמרקם של התרבות החינוכית.

קשיים - עם זאת בנייה של תוכניות התפתחות מקצועית נתקלה בקשיים שונים:1) האופי קצר הטווח תוך אילוצי תקצוב וזמן שהובילו לרוב לתוכניות תלויות תוכניות-לימודים מסוימות וכדו'; 2) הנחתה מלמעלה ולא הצמחה יחד עם המורים; 3) העדר ביסוס תיאורטי ומטרות לכידות.

פרדיגמה חדשה של התפתחות מקצועית החלה לצמוח בשנים האחרונות (Darling-Hammond & Richardson, 2009). מעמדה זו פותחו תוכניות יעילות המאופיינות בין היתר במסגרות זמן ארוכות יותר ללמידה, מעורבות אישית בתוכן ובדרכי הלמידה ולמידה במסגרות של קהיליות מקצועיות. תוכניות אפקטיביות מתחשבות בצרכים של לומדים מבוגרים, מספקות מידע, תמיכה ודיגום בדרכים שונות בהתאמה לצרכי המשתתפים ומקדמת רפלקציה. גישה זו מסייעת להעמיק את ההבנה של משמעות ההתנסות ובדרך כלל מוצגת בדרך רב-שכבתית ומציעה למשתתפים מגוון הזדמנויות להיות מעורבים בלמידה ובהוראה רפלקטיביות.

המחקר והתוכנית הנחקרת – המחקר היה חקר מקרה שש שנתי של דגם התפתחות מקצועית רפלקטיבית תלת-שנתית לתואר שני שפותח כנתיב להתפתחות מקצועית. המרכיב של מחקר–מורים עמד במרכז התוכנית והמחקר המדובר. החוקרים עקבו אחר הפיתוח וההפעלה לאורך שש שנים עם שני מחזורים, שכל אחד למד שלוש שנים. מטרת התוכנית הייתה לסייע למשתתפים לצמוח כמורים מובילים ולהניח מסד למערכת בית ספרית משתנה. המורים המשתתפים הוכוונו לקיים מחקר ארוך טווח, רפלקטיבי ורגיש להקשר והיו שותפים פעילים בכל היבטי התכנית החל משלב התכנון.

המשתתפים היו מורים מגן הילדים ועד כיתה ח' מ-21 בתי ספר שונים מתשע מדינות בארה"ב. כמחצית מהמשתתפים היו מורים בגיל הרך. עקרונות מנחים בתוכנית:

1) בניית בסיס למחקר מורים באמצעות פרקטיקה רפלקטיבית – עיקרון מרכזי הוא הכשרת מורים רפלקטיביים בעלי יכולת לראות את ההתנסויות בכיתה כפתחים שמבעדם ניתן להתבונן ולחקור את התפקיד הדו-רובדי שלהם כמורים וכלומדים. מסעם של המשתתפים בתוכנית היה בהזדמנויות לחשוב ולשאול שאלות על המעשה, לעשות רפלקציה על ערכי-ליבה ולבנות תוכניות ממשיות לשיפור ההוראה בכיתותיהם. השאיפה הייתה לבנות ביטחון ויזמות ע"י תמיכה במורים המשתתפים בתוכנית באמצעות תהליכים אלה ובנוסף להם גם ביצוע מחקר מורים.

2) בנייה וטיפוח של תפיסת המורה כמורה רפלקטיבי חוקר –התפישה של התוכנית כללה שלוש גישות מתפתחות: מחקר עצמי, חקר(inquiry ) ומחקר-מורה. אומנם יש חפיפה ביניהם אך ניתן גם לבססן זו על זו ולרכוש עמדה אנאליטית הנדרשת לצמיחה מקצועית. מטרת התוכנית הייתה ליצור, במהלך המעבר משלושה סוגי המחקר הנ"ל, מסגרת תפיסתית מעצימה לקראת ביצוע מחקרי מורים.

3) קביעת נושאי מיקוד לכל שנת לימוד - בשנה הראשונה: "בניית בסיס של פרקטיקה טובה בחתך של כל הגילאים ותחומי התוכן": יצירת קהילייה, הוראה דיפרנציאלית ועוד, בשנה השנייה :"הפרקטיקה הטובה ביותר בכתיבה": שירה וכתיבה הבעתית בתחומי תוכן שונים ועוד, בשנה השלישית: "התפתחות מקצועית ומנהיגות מורה לקידום שינוי": להיות חוקר בביה"ס, דגמי חקר, למידה מעבר לקירות הכיתה.

4) הקשר תומך למחקר-מורים – התוכנית כללה פעילויות כמו: כתיבת יומנים רפלקטיביים, למידה שיתופית, דיגום הוראה, אוריינות של אמנות, ספרות פופולרית ומדיה ועוד כחלק מהתפתחות מקצועית מתמשכת. במונחים של פיתוח מורה חוקר הסדנאות הראשוניות כיוונו את המורים המשתתפים לזהות בעיה, תחום עניין או תמיהה שבה רצו לעסוק וההמשך היה בפיתוח שאלת מחקר ממוקדת, היחשפות לעבודות של אחרים לקידום הבנת הנושא, ראיונות, סקרים, הערכה ותיעוד לקראת מציאת תשובות, מיון ממצאים, שיתוף עמיתים בתהליך הבנה המשמעויות, רפלקציה על הממצאים ועוד.

5) קיום משוב מתמיד אנונימי על התוכנית ומשוב מסכם בתום שלוש שנים.

מה נמצא במחקר?

א) מ"doing" ל- "Being" - במחזור הראשון עלו שלוש תמות בכל התשובות של המשתתפים: בטחון עצמי ואומץ בהוראה, הערכה לשיתופיות ולקהילתיות, התמקצעות גדלה שאיפשרה מעבר של תפיסת הזהות המקצועית מצורך בהרחבת השליטה בדרכי הוראה ובביצוען ("doing") להוויה מורית, לתפיסה עצמית של המשתתף כמורה, כאיש מקצוע, כמנהיג חינוכי ("Being").

ב) הדים של המחזור הראשון - במחזור השני של התוכנית עלו התמות הבאות: בטחון עצמי מחוזק, תחושה חזקה של קהילייתיות המבוססת על רכישת ידע מקריאה, ומחקר וצמיחה פרופסיונלית שהעצימה את יכולת ההתמודדות עם מכשולים ואתגרים.

ג) שילוב מחקר- מורים בתוכנית סייע למשתתפים בכמה כיוונים: הימנעות מתחושת הריקנות הנוצרת בתוכניות התפתחות מקצועית קצרות מועד ומקוטעות, מציאת סיבה ללמוד יחד בקהילייה לומדת, חיזוק הביטחון העצמי בדרכים משמעותיות, והבנה מהו הפרופסיונליזם הנדרש כדי לקיים קריירה תובענית.

ד) למחקר מורים כחלק מתוכניות התפתחות מקצועית עשויה להיות גם, לאורך זמן, השפעה עקיפה. זה צריך להיות נתיב המתמקד בתהליך של חקר עצמי רפלקטיבי המאפשר שינויים או פניות תוך כדי התקדמות לקראת תוצר טוב יותר. חשובה השמירה המתמדת על איזון בין רצינות וקפדנות לבין העדר איום בקביעת הציפיות ובתהליך הלמידה והחקר.

תפיסת מחקר מורים כנתיב להתפתחות המקצועית מחייבת חשיבה כיצד לחזק ולקיים נתיב זה. החוקרים ממליצים על העקרונות הבאים: א) מתן זמן משמעותי ללמידה במונחים של שנים ולא של חודשים, ב) השתתפות בתוכנית על פי בחירה וחופש בחירה לאורך תהליך המחקר, ג)מעורבות פעילה ושיתופית כדי שתהיינה הזדמנויות רבות לנסות, לבקר ולשנות אסטרטגיות יחד עם העמיתים, ד)נושאים, חומרים ומטרות הקשריים המאפשרים שיתוף של משתתפים חדשים, ה) תנאים אופטימליים ללמידה. התפתחות מקצועית הכוללת נתיב של מחקר מורים צריכה להתקיים תוך התמקדות בלומד, התבססות על למידה חברתית וכבוד ללמידה האותנטית, מכוונת המטרה והמשמעותית.

ביבליוגרפיה

Aubusson, P., et al., (2009). Action learning in schools: Reframing teachers' professional learning and development, New York, NY: Routledge.
Darling-Hammond, L., & Richardson, N. (2009). Teacher learning: What matters, Educational Leadership, 66(5), 46-53.
McNiff, J., & Whitehead, J. (2010). Doing and writing action research, Thousand Oaks, CA: Sage.
Meier, D.R., & Henderson, B. (2007). Learning from your children in the classroom: The art and science of teacher research, New York, NY: Teachers College Press.

מה דעתך?

Aubusson, P., et al., (2009). Action learning in schools: Reframing teachers’ professional learning and development, New York, NY: Routledge. Darling-Hammond, L., & Richardson, N. (2009). Teacher learning: What matters, Educational Leadership, 66(5), 46-53. McNiff, J., & Whitehead, J. (2010). Doing and writing action research, Thousand Oaks, CA: Sage. Meier, D.R., & Henderson, B. (2007). Learning from your children in the classroom: The art and science of teacher research, New York, NY: Teachers College Press.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?