מחיר השיבוצים השגויים: השפעת השיבוץ בהוראה על עזיבה של מורים בוגרי TFA מבתי ספר באוכלוסיות חלשות (low-income) וממקצוע ההוראה

 Donaldson, M.L., Johnson, S.M., (2010). The price of misassignment: The role of teaching assignment in Teach for America(TFA) teachers' exit from law-income and the teaching profession, Educational Evaluation and Policy Analysis, 32(2), 299-323.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: נשירת מורים, שיבוץ מורים, מורים מתחילים, מסלולים חלופיים

התמדה של מורים במקצוע ההוראה ובמיוחד של מורים מתחילים מהווה נושא שנדון רבות בשנים האחרונות (Allensworth et al., 2009, Johnson et al., 2005). מחקרים לא מעטים מראים שהנשירה בקרב מורים חדשים גבוהה וכ-40% מהמורים נושרים מהמקצוע במהלך 5 השנים הראשונות לעבודתם (Hanushek et al., 2004, Luekens et al., 2004). בקהיליות חלשות כ-15% מהמורים עוזבים כל שנה את בתי הספר. בשנים האחרונות נמצא בשיקגו ובניו-יורק שתחלופת המורים גבוהה ביותר בבתי ספר כאלה בהשוואה לבתי ספר אחרים (Boyd et al., 2009). נשירת מורים פוגעת בתלמידים, שכן במקומם משובצים לרוב מורים אחרים חסרי ניסיון, ובבתי הספר - שההתפתחות המקצועית בהם נעצרת הן מהותית והן מבחינת הקצאת משאבים. יש לכן לבחון תופעות אלה ומה ניתן לעשות כדי למתן אותן.

הקשר בין שיבוץ לבין נשירת מורים מתחילים - אחת הסיבות החוזרות ועולות במחקרים ובסקרים על נשירת המורים היא תנאי עבודתם. עם זאת תשומת לב פחותה הוקדשה לתפקיד הייחודי של השיבוץ בעבודה, למרות שהמורים עצמם חשים שזהו אחד ההיבטים החשובים המשפיעים על תנאי עבודתם (Elfers et al., 2006).

המחקר המתואר במאמר בוחן אם שיבוץ מורי TFA בבתי ספר באוכלוסיות חלשות - בהתאמה או אי-התאמה לקבוצת הגיל ולתחומי הדעת להם הוכשרו - קשור לתופעת הנשירה מבתי הספר ו/או מההוראה בכלל. שיבוץ מורים עשוי להשפיע על תחושת המסוגלות שלהם, וזו, בתורה, משפיעה על נכונותם להישאר בבית הספר או במקצוע (Tschannen-Moran & Hoy, 2007). שיבוצים לא מתאימים ומאתגרים כנ"ל מחזקים את סכנת הנשירה. ניתן לתאר את התהליך כבעל שלושה שלבים המשפיעים זה על זה: שיבוץ קשה מוביל לתחושת מסוגלות נמוכה המובילה לפרישה מרצון. אך הוא נחקר רק מעט.

מערך המחקר - אוכלוסיית המחקר כללה שלושה אשכולות של בוגרי TFA שמנו סה"כ 2,029 מורים. המצטיינים שבבוגרים אלה שובצו בבתי ספר באוכלוסיות חלשות אחר חמישה שבועות של הכנה. למרות שהם הסכימו ללמד רק שנתיים, חלק נשארו יותר שנים(Skinner, 2005). במחקר נבדק הסיכון או ההסתברות שמורים חדשים אלה בשיבוץ בעייתי: (1) יעזבו את בית הספר מרצון, או (2) יעברו לבית ספר אחר, או (3) ינשרו מהמקצוע.

המחקר נעשה כסקר מקוון וביקש מידע על מאפייני המורה (תחום הדעת שלו הוכשר, פרטי השיבוץ ופרטים דמוגרפיים)ועל העיתוי של העזיבה מרצון. בנוסף נעשה שימוש ברישומים על שיבוצים. המחקר הוא מחקר כמותי. העיבודים התייחסו לכמה שאלות:
עד כמה מורי TFA נשארים בבתי הספר הראשוניים שבהם שובצו או במקצוע ההוראה?

מהו הקשר בין שיבוץ "מאתגר" לבין תחלופת ( Turnover)מורים ?

מה הקשר בין שיבוצים בכיתות רבות ושונות לבין תחלופת מורים?

מה הקשר בין שיבוץ בהוראה של כמה תחומי דעת לבין תחלופת מורים?

מהו הקשר בין הוראה בתחום שהמורים לא התמחו בו לבין סיכון לנשירה?

עיקרי הממצאים וסיכום – נמצא שמורים בתנאי שיבוץ לא מתאימים כנ"ל היו בסיכון גבוה יותר של נשירה או מעבר לבית ספר אחר, בהשוואה למורים בתנאי שיבוץ טובים יותר בשנת העבודה הראשונה ויותר מכך בשנה השנייה והשלישית. ראוי לציין שהסיכון לנשירה של מורי מדעים שאינם משובצים על פי התמחותם נמצא כגבוה יותר בהשוואה למורי מקצועות אחרים.

מורי יסודי המשובצים להוראה בכיתות שונות גילאית, מורי תיכון המשובצים להוראת כמה תחומי דעת ומורים המשובצים להוראה בתחומי דעת שהם מחוץ לתחום התמחותם נמצאים בסיכון גדול יותר מעמיתיהם ששובצו ללמד בכיתה אחת בשנה הראשונה, ממורים ששובצו ללמד תחום דעת אחד, וממורים ששובצו ללמד את תחום ההתמחות שלהם, בשנה הראשונה ויותר מכך בשתי השנים שלאחר מכן.

בניגוד להשערת החוקרים, מורי מדעים ללא התמחות במדעים היו בסיכון נמוך יותר של התפטרות מהמקצוע ממורים שהתמחו בתחום. ההסבר לכך יכול להיות באפשרויות ההשתכרות הטובות יותר שיש למומחים במדעים, טכנולוגיה או הנדסה. או גם בזמינות של עיסוקים חלופיים אטרקטיביים יותר שקיימת לגביהם ולא לגבי מורי מדעים לא מומחים בתחום.

מגבלות תוקף המחקר – ייתכן שלא השיבוץ אלא הזדמנויות העסקה מחוץ להוראה, או הבדלים של טרום-כניסה להוראה בין מורים הם שהשפיעו ומשפיעים על התחלופה והנשירה. מערך המחקר הנוכחי אינו תומך במסקנות סיבתיות, כך שיש משתנים נוספים שעשויים להיות בעלי השפעה על התופעה שנחקרה. עם זאת, חיזוק לתוקף הממצאים ניתן כמה צעדים של החוקרים ובהם: הגבלת אוכלוסיית המחקר רק למורים שעזבו ו/או נשרו מרצון, התייחסות למורים בתוכנית אחת כשבפני כולם הופעל אותו קריטריון בחירה בשלב הכניסה ללימודים במסגרת ה-TFA וכולם סיימו אותה תוכנית הכשרה.

הסיכון המרכזי לתוקף חיצוני הוא העובדה שמורי ה- TFA שונים במובהק ממורים מתחילים בדרך כלל: הם בוגרי מכללות נבחרות, מתחייבים לשתי שנות הוראה לפחות, לומדים בתוכנית מיוחדת ומקבלים הכשרה מועטה. דבר זה מגביל את יכולת ההכללה של הממצאים. עדיין יש ערך רב לחקר אוכלוסייה זו, שמאפיינת את המשתתפים בתוכניות הכשרה במסלולים חלופיים הקיימים בדגמים שונים כיום במדינות שונות, ובמיוחד בבתי ספר באוכלוסיות חלשות.

ביבליוגרפיה

Allensworth, E., et al., (2009). The schools teachers leave: Teacher mobility in Chicago public schools, http://www.ccsr.uchicago.edu/content/publications.php?pub_id=134
Boyd, D., et al., (2009). The influence of school administrators on teacher retention decisions, http://www.teacherpolicyresearch.org/portals/1/pdfs/teacherretentionadministrators22May2009.pdf
Elfers, A., et al., (2006). Teacher mobility: Looking more closely at "the movers" within a state system, Peabody Journal of Education, 81(3), 94-127.
Hanushek, E.A., et al., (2004). Why public schools lose teachers? Journal of Human Resources, 39(2), 326-354.
Johnson, S.M., et al., (2005). Who stays in teaching and why: A review of the literature on teacher retention, Washington, DC: NRTA.
Luekens, M.T., et al., (2004). Teacher attrition and mobility: Results from the teacher follow-up survey, 2000-2001, Washington, DC: NCES.
Tschannen-Moran, M., & Hoy, A.W. (2007). The differential antecedents of self-efficacy beliefs of novice and experienced teachers, Teaching and Teacher Education, 23(6), 944-956.

מה דעתך?

Allensworth, E., et al., (2009). The schools teachers leave: Teacher mobility in Chicago public schools, http://www.ccsr.uchicago.edu/content/publications.php?pub_id=134 Boyd, D., et al., (2009). The influence of school administrators on teacher retention decisions, http://www.teacherpolicyresearch.org/portals/1/pdfs/teacherretentionadministrators22May2009.pdf Elfers, A., et al., (2006). Teacher mobility: Looking more closely at "the movers" within a state system, Peabody Journal of Education, 81(3), 94-127. Hanushek, E.A., et al., (2004). Why public schools lose teachers? Journal of Human Resources, 39(2), 326-354. Johnson, S.M., et al., (2005). Who stays in teaching and why: A review of the literature on teacher retention, Washington, DC: NRTA. Luekens, M.T., et al., (2004). Teacher attrition and mobility: Results from the teacher follow-up survey, 2000-2001, Washington, DC: NCES. Tschannen-Moran, M., & Hoy, A.W. (2007). The differential antecedents of self-efficacy beliefs of novice and experienced teachers, Teaching and Teacher Education, 23(6), 944-956.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?