מוכנות דיגיטלית ומכוונות עצמית בלמידה מקוונת של מתכשרים להוראה

Fuchs, K., Pösse, L., Bedenlier, S., Gläser-Zikuda, M., Kammerl, R., Kopp, B., & Händel, M. (2022). Preservice teachers’ online self-regulated learning: Does digital readiness matter? Education Sciences, 12, 4, 27-44‏

עיקרי הדברים:

● מחקר זה מותח ביקורת כלפי מוסדות הכשרה להוראה בגרמניה וטוען כי אלו אינם מייחסים חשיבות לקדמה הטכנולוגית בשדה ההוראה ואף מתעלמים מהפוטנציאל הפדגוגי הגלום בה;

● הכישורים הדיגיטליים הנחוצים למורי העתיד אינם נלמדים בצורה סדורה במוסדות ההכשרה להוראה והמתכשרים נאלצים להסתמך על ניסיונם האישי בלבד עם כניסתם לכיתה;

● ראוי להציע לסטודנטים להוראה קורס מבוא בו יוצגו וינותחו, הן באופן מקיף והן ברמה הפרטנית, מגוון האפליקציות הלימודיות הקיימות כיום;

● כשומרי הסף של מקצוע ההוראה, מורי מורים מחויבים לצאת לקורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי, להתעדכן בנעשה בשטח, להתוודע לכלים טכנולוגיים חדשים ולפתח את מסוגלותם העצמית בתחום ההוראה המקוונת.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אוריינות דיגיטלית

בעידן המקוון, הולכת וגוברת הציפייה מהמורים להנחיל לתלמידיהם מיומנויות דיגיטליות. אולם, כדי להכין תלמידים לחיים בעולם הדיגיטלי, על המורים להיות מסוגלים להתמצא, לנווט, לשלוט ולהנהיג בסביבות למידה מקוונות. למרבה הפלא, הכישורים הדיגיטליים הנחוצים למורי העתיד אינם נלמדים בצורה סדורה במוסדות ההכשרה להוראה והמתכשרים נאלצים להסתמך על ניסיונם האישי בלבד עם כניסתם לכיתה. וחבל שכך, כי קורסי טכנולוגיה בחינוך, הן תיאורטיים והן מעשיים, עתידים לסייע לפרחי ההוראה להעריך מטלות, להעניק משוב, להתמצא בסביבות עתירות ידע, לכתוב מערכי שיעור מקוונים, לפתח השקפה פדגוגית-דיגיטלית ולהתקדם בסולם הקריירה.

מתודולוגיה

כדי לבחון את המוכנות הדיגיטלית של מתכשרים להוראה, 129 סטודנטים להוראה בגרמניה, עם ממוצע גיל של 23 וחודש, השיבו על סקר מקוון. בהמשך לכך, נערכו ראיונות עומק עם ארבעה מתכשרים שביקשו להעמיק בנושא.

ממצאים וניתוח

מבחינה דיגיטלית, רוב הסטודנטים להוראה חשים מוכנים ללמד בכיתה, מסוגלים להשתמש בטכנולוגיות מידע ותקשורת וניחנים בביטחון עצמי בזירה הווירטואלית. רובם צפויים לנווט היטב בסביבות למידה מקוונות, להתגבר על קשיים טכניים, להפיח מוטיבציה בתלמידים מבעד למסכים ולהספיק להעביר את חומרי הלימוד. הרי, מבחינת דור הסטודנטים הנוכחי, שימוש  ביישומי העברת מסרונים, וידיאו-צ'אט ושיתוף קבצים אינו מהווה אתגר ממשי ואף נחשב לאקט שגרתי.

עם זאת, ישנן אוניברסיטאות או מכללות אשר נוהגות להשתמש בתוכנות לימוד פנימיות או מיושנות אשר מייצרות קשיים פדגוגיים וטכניים - לסטודנטים ולמרצים. תוכנות כאלו מאלצות את המרצים לבקש סיוע טכני פנים-ארגוני וגורמות לבזבוז זמן לאורך הקורס. לכן, בטרם יושקו התוכנות הללו יש לאפשר למשקיף חיצוני לאשר אותן.

בנוסף, מן הראוי להציע לסטודנטים להוראה קורס מבוא בו יוצגו וינותחו, הן באופן מקיף והן ברמה הפרטנית,  מגוון האפליקציות הלימודיות העדכניות ביותר. תכני הלימוד בקורס שכזה, אפוא, חייבים יהיו להתעדכן על בסיס סמסטריאלי. עוד חשוב לציין כי, בשונה ממחקרים אחרים אשר מצביעים על קשר בין גיל ו\או מגדר לבין רמת האוריינות הדיגיטלית, במחקר זה לא נצפו הבדלים הנובעים מהמגדר או מהגיל של המתכשרים.

דיון ומסקנות

מממצאי מחקר זה עולה כי יש מקום לפתח ולהציע קורסים בנושאי טכנולוגיה וחינוך ולמידה מקוונת במכללות אקדמיות ובמחלקות אוניברסיטאיות להכשרת מורים. בקורסים הללו, כדאי להבהיר את החשיבות הגלומה בהטמעה והנחלה של למידה עצמאית בזירות מקוונות. במקביל, חשוב לאבזר, להקים ולפתח את התשתיות הדיגיטליות, הטכנולוגיות והתקשורתיות בקמפוס ולהשקיע במרחבי הלימוד העתידניים.

מבחינת המרצים להוראה, בכוחם לשמש כשומרי הסף של פרקטיקות ההוראה הנהוגות במוסדות ההכשרה ולחשוף בפני המתכשרים את החשיבות של למידה אוטונומית והוראה מקוונת. או, לחילופין, לדבוק בשיטות הלימוד המסורתיות ולקבען בתודעה. מכאן, מתבלטת החשיבות של פיתוח מקצועי-דיגיטלי עבור מרצים להוראה אשר מחויבים להתעדכן בנעשה בשטח, להתוודע למיומנויות דיגיטליות חדשות ולפתח את מסוגלותם העצמית בתחום ההוראה המקוונת והעזרים הפדגוגיים-דיגיטליים – בין אם במסגרות של פיתוח מקצועי ובין אם באופן עצמאי וספונטני.

לא לעולם חוסן

עם מבט לעתיד, הגם שהמתכשרים העידו על עצמם כבעלי אוריינטציה דיגיטלית גבוהה, אין בכך להבטיח כי רמה זו תישמר לאורך 20-10 השנים הבאות, אם וכאשר יוטמעו במערכת הבית ספרית העתידית כלים וטכנולוגיות וירטואליות, מורכבות ומפותחות בהרבה. תפיסה ריאלית זו מדגישה את הנחיצות של פיתוח מקצועי-דיגיטלי לאורך החיים.