מוחות רב-תרבותיים: גישה קונסטרוקטיביסטית-דינמית לתרבות וקוגניציה

Hong Y-Y, Morris MW, Chiu C-Y, Benet-Martinez V. (2000). Multicultural minds: a dynamic constructivist approach to culture and cognition. American Psychologist, 55, 709–20

עיקרי הדברים:

  • אינדיבידואלים דו-תרבותיים מתוארים כאנשים שהפנימו שתי תרבויות אשר מנחות לסירוגין את מחשבותיהם ורגשותיהם.
  • ההפנמה של תרבות שנייה אינה בהכרח כרוכה בהחלפה של התרבות המקורית בזו החדשה.
  • תהליך ההטמעה של מנהגים חברתיים-תרבותיים חדשים הוא תהליך אקטיבי.
  • אנשים שעוברים תהליך של הפנמת תרבות חדשה עושים זאת באמצעות שליטה בזמינות של מושגים וסמלים תרבותיים.
  • אנשים הרוצים להיטמע במהירות בתרבות חדשה מקיפים עצמם בסמלים ובסיטואציות המבליטים את מערכת המשמעות של התרבות החדשה.
  • אנשים המעוניינים לשמור על הזמינות של מבני ידע מתרבות הבית שלהם מקיפים עצמם בגירויים המבליטים את מערכת המשמעות של תרבות הבית.
  • תהליכים אקטיביים אלו של הפנמת תרבות יכולים לסייע לאנשים רב-תרבותים במאמצם המתמשך להבנות את זהותם התרבותית ולתת לה ביטוי.

 

למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא זהות תרבותית

 

מבוא

התופעה של ריבוי זהויות תרבותיות והשפעותיה מקבלת תשומת-לב גבוהה בשיח הפופולרי העכשווי. ואולם, בשדה המחקר הפסיכולוגי החוויה של רב-תרבותיות טרם נחקרה לעומק. מאמר זה מאמץ את הגישה הקוגניטיבית כדי לחקור את ההשפעה של ריבוי זהויות על פרשנות של סיטואציות חברתיות. השפעה זו של התרבות על הקוגניציה נחקרת דרך התופעה של החלפת מסגרת (frame switching) בקרב אנשים דו-תרבותיים (אנשים הרואים עצמם שייכים לשתי קבוצות תרבותיות שונות). החלפת מסגרת היא מצב שבו האדם עובר בין מסגרות פרשניות שונות, שכל אחת מהן מושרשת בתרבות אחרת, בתגובה לגירויים בסביבה החברתית (LaFromboise, et al., 1993).

על מנת להבין את האופן שאנשים דו-תרבותיים עוברים בין מסגרות פרשניות תרבותיות שונות, חשוב להציג את המושג תרבות מופנמת (internalized culture). מבחינה קוגניטיבית, תרבות מופנמת היא רשת של מבני ידע (constructs) ספציפיים אודות התרבות (תאוריות סמויות, אמונות והנחות יסוד על התרבות), אשר מנחים את הפרשנות של גירויים ושל סיטואציות חברתיות כאשר הם עולים במוחו של הפרט.

מאמר זה מציג גישה לחקר ההשפעה של תרבות מופנמת, המאפשרת להבין לא רק את החוויות של אינדיבידואלים דו-תרבותיים, אלא גם שופכת אור על תפקידים כלליים יותר שיש לתרבות בחיים המנטליים והרגשיים.

 

החלפת מסגרת (Frame Switching)

אינדיבידואלים דו-תרבותיים מתוארים כאנשים שהפנימו שתי תרבויות כך ששתיהן חיות בתוכם. רבים מהם מדווחים על כך ששתי התרבויות שהפנימו מנחות לסירוגין את מחשבותיהם ורגשותיהם (LaFromboise et al.,1993; Phinney & Devich-Navarro, 1997). משמעות הדבר היא שתרבויות שהופנמו אינן בהכרח שלובות זו בזו, והפנמה של תרבות שנייה לא חייבת להיות כרוכה בהחלפה של התרבות המקורית בזו החדשה.

החלפת המסגרת אצל אנשים דו-תרבותיים יכולה להתרחש בתגובה לגירוי כלשהו כמו הקשר (בית, בית ספר), הקשור פסיכולוגית לתרבות האחת או לשנייה. הנה דוגמה מדבריו של אדם אמריקני מקסיקני, המדגימה תופעה זו:

"בבית עם הורי וסביי השפה המקובלת היחידה הייתה ספרדית; למעשה, זה כל מה שהם הבינו. הכול היה באמת מקסיקני, אבל באותו זמן הם רצו שאדבר אנגלית טובה... בבית הספר, הרגשתי באמת שונה מכיוון שכולם היו אמריקאים, וגם אני. אז הייתי הולך הביתה אחר הצוהריים וחוזר להיות שוב מקסיקני" (Padilla,1994).

 

ניתוח קונסטרוקטיבי דינמי

להבנת התופעה של החלפת מסגרת באינדיבידואלים דו-תרבותיים, מאמר זה מתבסס על גישות קונסטרוקטיביסטיות, שלהן מספר הנחות יסוד:

  1. תרבות איננה מופנמת במוחו של אדם כמבנה ידע אינטגרטיבי וכללי מאד (כמו מנטליות כוללת או השקפת עולם), אלא כרשת רופפת של מבני ידע ספציפיים (כמו מושגים ותאוריות סמויות, לא מודעות).
  2. אינדיבידואלים יכולים לרכוש יותר ממערכת משמעות תרבותית אחת, גם אם המערכות מכילות תאוריות או מבני ידע סותרים.
  3. בפרשנות של גירוי מסוים האדם אינו מתבסס באופן קבוע על מבנה הידע הקיים אצלו. הוא משתמש רק בחלק מהידע, זה שמקבל בולטות באותה סיטואציה.

 

כיצד חלקי ידע תרבותי מסוים הופכים להיות פעילים?

חלקי הידע של הפרט שונים במידת הזמינות  (accessibility) שלהם (Higgins, 1996; Wyer & Srull, 1986). ככל שפיסת הידע (למשל, מושג כלשהו) יותר זמינה, כך גבוהה יותר הסבירות שהיא תבלוט ותנחה את הפרשנות.

מושג כלשהו הופך זמין כאשר שימוש שנעשה בו לאחרונה גרם להפעלתו (Bruner, 1957). אחת השיטות לחקור זאת היא באמצעות הטרמה קוגניטיבית (cognitive priming). הטרמה קוגניטיבית היא חשיפה מקדימה לגירוי או למושג הקשור לתופעה הנחקרת. לאחר ההטרמה, מודדים את ההשפעה של הגירוי המטרים (prime) על הפרשנויות שנבדקים נותנים לגירוי כלשהו (Higgins, 1996).

למשל, בניסוי על סטריאוטיפים מגדריים מציגים לנבדקים תמונות של גבר שרירי ושל אישה נשית (קבוצת הניסוי) או תמונה שאינה קשורה למגדר (קבוצת ביקורת). בשלב הבא, הנבדקים מתבקשים לתת פרשנות להתנהגות דו-משמעית של אדם. נבדקים שהראו להם תמונות של גברים ונשים פירשו את ההתנהגויות בהתאם לסטריאוטיפים מגדריים.

חשוב לציין שבשלב הראשון הגירויים המטרימים מוצגים לנבדקים כחלק מניסוי שכביכול אינו קשור לניסוי בשלב השני. כמו כן, המשתתפים אינם מודעים להשפעתם של הגירויים המטרימים על ביצועם במשימה הפרשנית. כלומר, ההשפעה של גירוי זה היא השפעה סמויה, שהנבדקים אינם מודעים לה.

 

המחקר הנוכחי – ניסויי הטרמה תרבותיים

בניסויים המוצגים במאמר זה נעשה שימוש בשיטה זו של הטרמה כדי לייצר זמינות למבני ידע תרבותיים ובכך להדגים את התופעה של החלפת מסגרות בקרב אינדיבידואלים דו-תרבותיים. ההנחה הייתה שאנשים אלה, אשר עברו תהליך סוציאליזציה בשתי תרבויות, רכשו שתי מערכות משמעות תרבותיות. בהתאם לכך, הטרמה עם דימויים מתרבות מסוימת תפעיל מבני ידע של תרבות זו, וכך תגביר את הזמינות שלהם.

למשתתפי הניסויים הוצגה סדרה של סמלים תרבותיים שנועדו להפעיל הטיות ייחוס תרבותיות (attribution biases).

הטיית ייחוס היא הנטייה לשפוט התנהגות של אנשים אחרים כנובעת מגורמים פנימיים-אישיותיים כמו תכונות אופי. לעומת זאת, כשאדם שופט את ההתנהגות שלו עצמו הוא נוטה לייחס לה גורמים חיצוניים-נסיבתיים, שאינם בשליטתו (Ross, 1977). הטיית ייחוס תרבותית היא זו המושפעת מהתרבות: הטיית הייחוס שכיחה בתרבות הצפון-אמריקאית, אך לא בתרבות הסינית, שבה ניתן יותר משקל להקשר החברתי ולנסיבות החיצוניות לאדם (Morris & Peng, 1994).

במחקר הנוכחי נעשה שימוש במספר סוגי סמלים תרבותיים כדי לייצר הטרמה (למשל, הדגל האמריקאי לעומת הדרקון הסיני, דמויות מהפולקלור או מסרטים מצוירים, אנשים ואתרים מפורסמים).

 

בניסוי הראשון השתתפו 303 סטודנטים סינים הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות המערביות בהונג-קונג.

בשלב הראשון הוקצו המשתתפים באופן אקראי לשלוש קבוצות. לכל קבוצה הוצגה סדרה שונה של תמונות:

  1. הטרמה של התרבות האמריקאית (תמונות של סמלים אמריקאים).
  2. הטרמה של התרבות הסינית (תמונות של סמלים סיניים).
  3. קבוצת ביקורת (רישומים של צורות גאומטריות).

הנבדקים בקבוצות 1 ו-2 התבקשו לענות על שאלות קצרות אודות התמונות. הנבדקים בקבוצה 3 התבקשו לציין היכן הם חושבים שצריך להופיע צל בתמונה.

בשלב השני ביצעו הנבדקים משימת ייחוס (Morris & Peng, 1994). לנבדקים הוצגו תמונות של דג השוחה לפני קבוצת דגים. הנבדקים דירגו על סולם בן 12 רמות את מידת הביטחון שלהם בסיבה שדג אחד שוחה לפני הקבוצה. דירוג 1 משמעו "אני בטוח שזה בגלל שהדג מנהיג את הדגים האחרים" (סיבה פנימית) ודירוג של 12 משמעו "אני בטוח שזה בגלל שהדג בורח מדגים אחרים" (סיבה חיצונית).

בהשוואה לקבוצת ההטרמה הסינית, הנבדקים בקבוצת ההטרמה האמריקאית היו פחות בטוחים בסיבה החיצונית (לעומת הסיבה הפנימית).

 

בניסוי השני השתתפו 75 סטודנטים סינים הלומדים בהונג-קונג.

כמו בניסוי הראשון, בשלב הראשון הוקצו הנבדקים באופן אקראי לאחת משלוש קבוצות:

  1. הטרמה של התרבות האמריקאית (תמונות של סמלים אמריקאים).
  2. הטרמה של התרבות הסינית (תמונות של סמלים סיניים).
  3. קבוצת ביקורת (תמונות של נופים).

הנבדקים בקבוצות 1 ו-2 כתבו 10 משפטים המתארים את התמונות שהוצגו להם במונחים של התרבות הרלוונטית (התרבות האמריקאית או הסינית). הנבדקים בקבוצה 3 כתבו 10 משפטים אודות הנופים שהוצגו להם.

בשלב השני הנבדקים התבקשו לכתוב באופן חופשי מהי לדעתם הסיבה שהדג שחה לפני הדגים האחרים.

בדומה לממצאי הניסוי הראשון, בקבוצת ההטרמה האמריקאית פחות נבדקים סיפקו הסברים המתייחסים להקשר החברתי בהשוואה לקבוצת ההטרמה הסינית.

 

הניסוי השלישי בדק אם ההטרמה משפיעה גם על פרשנות של התנהגות אנושית.

בשלב הראשון 234 תלמידים סינים בבית ספר בהונג-קונג הוקצו באופן אקראי לאחת משלוש קבוצות ההטרמה והתבקשו לבצע אותה משימה כמו בניסוי השני.

בשלב השני הנבדקים קראו סיפור על ילד עם משקל עודף שהרופא המליץ לו להימנע ממזונות המכילים סוכר. יום אחד הילד וחבריו הלכו לארוחת ערב שהוגשה בה עוגה. למרות ההמלצה של הרופא, הילד אכל את העוגה.

לאחר קריאת הסיפור הנבדקים התבקשו לענות על סדרה של שאלות באמצעות תגובה על סולם בן 10 דרגות. השאלות כללו מדד ייחוס פנימי (עד כמה בעיית המשקל של הילד נעוצה בנטיות האישיותיות שלו?) ומדד ייחוס חיצוני (באיזו מידה ההתנהגות של הילד נובעת מהנסיבות החיצוניות, כמו לחץ חברתי?).

בדומה לממצאי הניסויים הקודמים, הנבדקים בקבוצת ההטרמה האמריקאית נתנו פחות משקל לנסיבות חברתיות חיצוניות מאשר הנבדקים בקבוצת ההטרמה הסינית. במדד הייחוס הפנימי לא היה הבדל בין הקבוצות.

 

לסיכום, שלושת הניסויים הדגימו הבדלים בין-תרבותיים בהטיית הייחוס על ידי הטרמה של מבני ידע תרבותיים בקרב אנשים דו-תרבותיים. זאת, בשונה ממחקרים קודמים שבהם הבדלים בין-תרבותיים בהטיית הייחוס נבדקה באמצעות השוואה בין קבוצות מתרבויות שונות.

 

הרחבת הגישה הקונסטרוקטיביסטית-דינמית

לאנשים יש תאוריות סמויות אודות העולם החברתי, אולם השוני בין התרבויות מצוי בזמינות היחסית של תאוריה סמויה מסוימת. במחקר הנוכחי הדגש היה על הזמינות הזמנית של מבנה ידע תרבותי הנגרמת מההטרמה של מושגים קשורים.

יש מבני ידע שלהם זמינות כרונית, בין היתר, מכיוון שזמינות של מושגים מושפעת משכיחות השימוש בהם בתרבות. כמו כן, גורמים חיצוניים לאדם, כגון מוסדות או שיח ציבורי, עשויים ליצור הטרמה של תאוריות חברתיות ולגרום לכך שתאוריות אלה תהיינה בולטות במוחם של חברי הקבוצה.

 

תהליך ההיטמעות בתרבות חדשה (Acculturation)

לפי הגישה הקונסטרוקטיביסטית-דינמית, תהליך ההטמעה של מנהגים חברתיים-תרבותיים חדשים הוא תהליך אקטיבי. התוצאה של התהליך (חשיבה והתנהגות כמו חבר בתרבות החדשה) נחשבת למצב זמני המתרחש כשהמסגרות הפרשניות של התרבות החדשה זמינות במוחו של האדם.

ההשערה היא שאנשים שעוברים תהליך של הפנמת תרבות חדשה עושים זאת באמצעות שליטה בזמינות של מושגים וסמלים תרבותיים. אנשים הרוצים להיטמע במהירות בתרבות חדשה מקיפים עצמם בסמלים ובסיטואציות המטרימים את מערכת המשמעות של התרבות החדשה. באופן דומה, המעוניינים לשמור על הזמינות של מבני ידע מתרבות הבית שלהם מקיפים עצמם בגירויים המטרימים את התרבות הזו (למשל, באמצעות מוזיקה או אוכל). תהליכים אקטיביים של הטרמה עצמית יכולים לסייע לאנשים רב-תרבותים במאמצם המתמשך להבנות את זהותם התרבותית ולתת לה ביטוי.

 

סיכום

המאמר הציע גישה קונסטרוקטיביסטית-דינמית להבנת ההשפעה של התרבות על הקוגניציה. התרומה המשמעותית של גישה זו היא בתיאור האופן שהאדם משלב מספר תרבויות וכן בתיאור התנאים שבהם פיסות ספציפיות של ידע תרבותי מפעילות את הבניית המשמעות. תפיסה זו של תרבות מתאימה לתקופה זו של פלורליזם, יצירה של חיבורים בין-תרבותיים ורב-תרבותיות.

 

ביבליוגרפיה

Bruner, J. S. (1957). Going beyond the information given. In University of Colorado, Boulder, Department of Psychology (Ed.), Contemporary approaches to cognition (pp. 218-238). Cambridge, MA: Harvard University Press

Higgins, E. T. (1996). Knowledge activation: Accessibility, applicability and salience. In E. T. Higgins & A. E. Kruglanski (Eds.), Social psychology: Handbook of basic principles (pp. 133-168). New York: Guilford Press

LaFromboise, T., Coleman, H., & Gerton, J. (1993). Psychological impact of biculturalism: Evidence and theory. Psychological Bulletin, 114, 395-412

Morris, M. W., & Peng, K. (1994). Culture and cause: American and Chinese attributions for social physical events. Journal of Personality and Social Psychology, 67, 949-971

Padilla, A. M. (1994). Bicultural development: A theoretical and empirical examination. In R. G. Malgady & O. Rodriguez (Eds.), Theoretical and conceptual issues in Hispanic mental health (pp. 20-51). Malabar, FL: Krieger

Phinney, J., & Devich-Navarro, M. (1997). Variations in bicultural identification among African American and Mexican American adolescents. Journal of Research on Adolescence, 7, 3-32

Ross, L. (1977). The intuitive psychologist and his shortcomings: Distortions in the attribution process. In L. Berkowitz (Ed.), Advances in experimental social psychology (Vol. 10, pp. 173-220). New York: Academic Press

Wyer, R. S., & Srull, T. K. (1986). Human cognition in its social context. Psychological Review, 93, 322-359

 

 

מה דעתך?

    טסט

    פורסמה ב 31/12/2020 ע״י נמרוד
    מה דעתך?