מודל פרקטיקום בקורס להכשרת מנהלי בתי ספר

מקור: A practicum model as a part of principals' training course
סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת
 
סוכם ע"י דר' ניצה שוובסקי
דר' רנה ברקול הציגה מחקר בן ארבע שנים שבדק מודל של פרקטיקום בקורס דו-שנתי להכשרת מנהלי בתי-ספר. מודל זה עוצב במהלך חמש עשרה שנה שבהם שמשה כראש המגמה להכשרה ולפיתוח מנהלי בתי-ספרבמכללת בית-ברל.
 
מטרת המחקר היתה: לבדוק את מודל הפרקטיקום בקורס דו-שנתי להכשרת מנהלי בתי ספר
 
המודל: "למידה מקצועית מתמשכת"
("Lifelong Learning: Model for professionals")
שם דגש על החיבור שבין התיאוריה לפרקטיקה, חיבור אשר חשיבותו הולכת וגדלה לנוכח השינויים המתמידים שלהם נדרש תפקיד ניהול בית הספר בהתמודדות מול סביבה הארגונית החינוכיתהתובענית והבלתי יציבה.
 
לדברי ברקול, בדומה למצב בפרופסיות אחרות, החיבור בין תיאוריה לבין פרקטיקה מהווה סוגיה בעיתית ומעוררת דאגה בקרב העוסקים בתחום (Clark& (Clark, וכן, גוברת בעייתיות זו לנוכח הנחיצות בחיבור זה כהכנה למורכבות ההולכת וגדלה שלה נדרש מנהל בית הספר אל מול השינויים המתמידים המתרחשים בסביבה הארגונית-חינוכית.
תפקיד מנהל בית הספר נתפס כמסובך, קשה וכפוי טובה, הדורש מגוון של כשורים ומיומנויות חדשים, לא אחת סותרים (Moller & Moses 2003), כגון: לטפח מנהיגות חינוכית כלפי פנים, ליצור סביבה תומכת ואמפתית של דיאלוג ושיתוף אמיתי ועם זאת, לתפקד היטב בחוץ בסביבה תחרותית המונעת על ידי" תרבות שוק.
 
המודל המוצג משלב בין תיאוריה לפרקטיקה תוך שתוף פעולה הדוק בין המכללה לבין בתי ספר המשמשים כבתי ספר מאמנים. המודל נבנה על לקחים שהופקו מדגמי פרקטיקום קודמים.
 
מודל זה מאפשר לסטודנט לחוות תהליך של "פרקסיס" ולא רק "פרקטיס".
מודל הפרקטיקום מתקיים לאחר סיום שני סמסטרים בקורס המנהלים שבמהלכם נחשף הסטודנט בעיקר לתיאוריה ול"סמי" תיאוריה במסגרת שעורים במכללה. בסמסטר השלישי מופנה הסטודנט לבית ספר מאמן שבו הוא מבלה את הסמסטר השלישי. בבית הספר הסטודנט הינו אחד מקבוצת למידה של 3-5 סטודנטים המלווים את מנהל בית- הספר בתפקידו, חווים את הנעשה בבית- הספר, וגם מתבקשים לבצע משימה ניהולית בזעיר אנפין על פי הנחיותיו. בסמסטר הרביעי, האחרון, חוזר הסטודנט למכללה, בה הוא מציג בפני כיתת הלמידה את אשר למד וחווה בבית הספר, תוך התבססות על המאגר התיאורטי שאליו נחשף בשני הסמסטרים הראשונים.
 
למודל ארבעה שלבים עיקריים, הנבנים נדבך על נדבך:
 
1. שלב ההנחיה (סטודנט) (Training Stage) (Student): בשלב זה משתתף הלומד בקורס בן שנתיים השם דגש על השילוב שבין תיאוריה לפרקטיקה.
2. שלב המעבר (מונחה) (Transition Stage): בשלב זה ולאחר שמונה לתפקיד מנהל בית ספר, מלווה הסטודנט ע"י מנהל-מנחה בבית הספר המאמן במשך שנת הניהול הראשונה.
3. שלב ההתפתחות המקצועית (הלומד המתמיד) (Professional Development Stage): בשלב זה משמש הלומד כחבר קלאב מקצועי ומשתתף במפגשי מנהלים לצורך התעדכנות, העשרה ותמיכה.
4.שלב המומחה (מנחה/מאמן) (Expert Stage), בשלב זה משתתף הלומד בסדנת הנחיה, מבצע את תפקיד המנחה, נתמך (supported) ומציג את אשר למד וחווה בבית הספר תוך התבססות על מאגר תיאורטי אליו נחשף.
 
ממצאי המחקר נאספו מתוך תיעוד תגובות הסטודנטים במפגשיה של החוקרת עמם, בשיחות הסיכום בתום הסמסטר, בדיונים לאחר ההצגים, ובעבודות הסיכום המוגשות עם סיום התהליך. כמו כן רשמה הכותבת את התגובות של המנהלים המנטורים במפגשים פורמליים ובלתי פורמליים עימם.נפגשה; נרשמו גם תגובות של מרצים במכללה אשר לימדו את הסטודנטים לאחר הפרקטיקום, עם חזרתם למכללה.
החומר שנאסף עבר ניתוח תוכן, זוהו קטגוריות מרכזיות ונערך תהליך של טריאנגולציה.
 
הנושאים העיקריים שעלו מן הממצאים, כפי שדווחו ע"י המנהלים המאמנים והמנהלים החדשים:
ירידה בחרדות (מנהלים חדשים)
עלייה בתחושת הביטחון העצמי (מנהלים חדשים)
רכישת כלים להתמודדות עם בעיות (מנהלים חדשים)
צמיחה אישית (מנהלים חדשים ומומחים –ותיקים)
שביעות רצון ותחושה של מימוש עצמי (מנהלים מומחים)
 
באופן כללי הובעה שביעות רצון גבוהה מהפרקטיקום והסטודנטים אף ביקשו להאריכו; בעקבות המפגש עם המנהלים בפועל גברה המוטיבציה של הסטודנטים לעבוד כמנהלים; המנהלים המנטורים (המאמנים) הביעו רצון להמשיך בתפקידם ולקחת חלק בפרויקט למרות ההשקעה הרבה שנדרשה מהם; המנהלים המאמנים ראו את ההכשרה כזרז להתפתחותם האישית והמקצועית.
הממצאים הצביעו על תהליך התבגרות מקצועית של הסטודנטים, הבא לידי ביטוי בתגובותיהם בסמסטר הרביעי שאותו הם עושים שוב במכללה.

למידע נוסף, ראו אתר הכנס
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?