מה עשו המדינות בעולם שהצליחו בתוכניות התקשוב החינוכיות שלהן?

שם המדינה
הפעולות האופרטיביות שננקטו
 התפוקות והתוצאות
 
נורבגיה
א.    הנורבגים הפעילו תכנית כוללת לשינוי העברת מיומנויות המידע והתקשוב בבתי הספר. התכנית אושרה ע"י הפרלמנט הנורבגי כתכנית ארבע-שנתית (  program for digital literacy 2004-2008.)
ב.    שלב א' של התכנית החל בשנת 2004 כאשר הפעילו הנורבגים תכנית כוללת להצטיידות מחשבים בכיתות אותה הם השלימו במהלך של שנתיים.[i] 
ג.     בשלב ב' , שנת 2005  עברו כל המורים בנורבגיה הדרכה פרטנית ופדגוגית ביישומי מחשב באמצעות רשת מרכזי הדרכה שהוקמו לצורך כך. 
 
הנורבגים ציידו את כל בתי הספר במחשבים. למעלה מ - 90% מבתי הספר במדינה מחוברים לאינטרנט מהיר.
בשנים 2006-2007 הגיעו הנורבגים ליחס של מחשב אחד ל4.7 תלמידים.
פותחו תוכניות לימוד מתוקשבות חדשות שעיקרן מיומנויות מידע לתלמידים בסביבת אינטרנט.
 
המורים בנורבגיה נחשבים למורים המתקדמים ביותר באירופה מבחינת השימוש בדרכי הוראה נתמכות תקשוב
הונג קונג
א.    בשנת 2000 גיבשו בהונג קונג תכנית חומש לתקשוב החינוך אשר יעדיה היו י הקניית מיומנויות מידע לתלמידים בכל שכבות הגיל.
ב.     בשלב ראשון ושני של התכנית נדרשו כל המורים בהונג קונג לעבור הכשרה שיטתית ומעמיקה בתחומי יישומי התקשוב ומיומנויות המידע. הוגדרו 4 רמות של כשירויות תקשוב (competence) אותם צריכים המורים לעבור.
ג.     בשלב השלישי של תוכנית החומש לתקשוב ( 2004-2005 ) החלו בהונג -קונג לצייד את בתי הספר במחשבים. 
א.    בשנת 2003 75% מהמורים בהונג קונג הצליחו לעבור שלושה שלבי כשירויות תקשוב ו25% מהמורים עברו את כל ארבעת שלבי הכשירויות הנדרשות.
 
 
בשנת 2007 הגיעו בהונג קונג ליחס של מחשב לשישה תלמידים (1:6)בבתי ספר יסודיים  ויחס של מחשב לארבעה תלמידים בכל בתי הספר התיכוניים ( 1:4 ) .
86% מהמורים בהונג קונג משתמשים במחשבים לצורך הפעלת תלמידים פעילה בכיתה.
 
דנמרק
א.    בשנים 1998-2003 הפעילו בדנמרק תכנית חומש לתקשוב חינוכי אשר מטרותיה היו הצטיידות מחשבים בבתי הספר והכשרת מורים ליישומי מחשב.
ב.    בשנת 2001 עברו הדנים לשלב ב' של התכנית : העברת ידע פדגוגי בין המורים באמצעות רשת האינטרנט.
ג.     בשנת 2004 החלו בדנמרק ביישום בתכנית תקשוב חינוכית מקיפה  שמטרתה לפתח קהילות לומדים מתוקשבות באינטרנט, והקמת רשתות המקשרות בין התלמידים לבין עמיתיהם, ובין מורים לבין עמיתיהם.
ד.      תכנית התקשוב השנייה בדנמרק החלה בשנת 2005 עם הצטיידות נוספת ומשלימה של בתי הספר במחשבים, בלוחות חכמים ובשרתי אינטרנט . תכנית זו כללה גם פעולות לכשרת המורים ליישום שיטות הוראה מתקדמות ( למידת חקר ומיומניות חשיבה) באמצעות התקשוב החינוכי.     
ה.     בשנת 2007 החלו הדנים בתכנון של תכנית תקשוב חדשה ( שלישית בסדרה רציפה)  תלת-שנתית. המטרה העיקרית של התכנית היא לצמצם את הפער בין התרבות הדיגיטאלית של בני הנוער לבין בתי הספר, מבחינת דרכי למידה ולשפר את רמת הידע של הצעירים בתחומי התוכן השונים.
69% מהמורים בדנמרק עברו בשנת 2003 השתלמויות רציפות ביישומי מחשב בהיקף ממוצע של 120 שעות למורה.
 
 
 
 
 
 
בשלב זה הגיעו הדנים להקצאת מחשבים לבתי ספר ביחס של מחשב ל-5 תלמידים ( 1:5 ) . בחלק מבתי הספר ( 40% ) הגיעו הדנים ליחס של מחשב ל-3 תלמידים( 1:3) .
 
בשלב פעולה זה הצליחו הדנים להעביר את מערכת ההערכה שלהם למערך של בחינות ממוחשבות , כולל הערכת מיומנוית המידע של התלמידים . הישג זה נחשב כאחד ממחוללי ההצלחה הגדולים ביותר בתוכניות התקשוב בעולם.
שלב פעולה זה התבטא גם ביצירת חומרי למידה מתוקשבים המקיפים 60% מתוכניות הלימודים בדנמרק.
 
סינגפור
בשנים 1997- 2000 הפעילו הסינגפורים תכנית תקשוב חינוכית מקיפה ביותר שנועדה לקדם את השימוש של המורים בבתי הספר באמצעי תקשוב ושיטות הוראה מתוקשבות. כל המורים נדרשו לעבור הכשרה שיטתית בישוומי מחשב על מנת ללמד בכיתה באמצעות מחשבים ותקשורת אינטרנט. המטרה היתה להגיע להצטיידות מחשבים ברמה של מחשב אחד ל-6 תלמידים ( 1:6 ) .
א. בסינגפור מופעלת מאז שנת 2007 תכנית תקשוב חדשה, שניה בסדרת תוכניות החומש לתקשוב חינוכי שנקראת FutureSchools@Singapore.
תוכנית זו היא שלב פעולה שני בתכנית רב-שנתית גדולה לתקשוב החינוך הנקראת
MasterPlan for IT in Education (MPITE. המטרה של התכנית היא להגיע לרמת הצטיידות של מחשב לתלמיד תוך חמש שנים (1:1) , שיפור מערך התקשורת הממוחשב בין בתי הספר ללמידה בבית והכשרת המורים ליישום אמצעי התקשוב והאינטרנט להוראה פעילה בכיתה.  
ב. תכנית תקשוב זו כוללת גם הצטיידות כל ביה"ס בסינגפור בפלטפורמות ממוחשבת לניהול הלמידה (LMS) באינטרנט , בחיבור לאינטרנט מהירשל כל הכיתות , ובהקמת פורטלים בית ספריים (מאגר מידע מתוקשב לכל כיתה בביה"ס) .  
70% מבתי הספר בסינגפור הגיעו לרמת הצטיידות של מחשב אחד ל-6 תלמידים ( 1:6) ו30% מבתי הספר הגיעו ליחס של מחשב אחד ל5 תלמידים ( 1 :5) .
 
 
 
 
 
בשלב זה עברו 85% מן המורים בסינגפור השתלמויות שיטתיות ביישומי מחשב ובהקניית מיומנויות מידע , בהיקף של 150 שעות למורה לשנה.
 
 
נכון לשנת 2009 , ל90% מבתי הספר בסינגפור יש מערכת ממוחשבת באינטרנט לניהול הלמידה( LMS ) , לרבות מרחב למידה כיתתי מתוקשב . בכל אחד מבתי הספר הוקמה תשתית של שרתי אינטרנט לניהול התעבורה של מערכות ה-LMS .
כחלק מהתוכנית השניה הורחבה האוטנומיה החינוכית של כל ביה"ס וצומצמה הריכוזיות במערכת החינוך הסינגפורית.
צרפת
א. תכנית התקשוב החינוכית לאומית - “Espace Numérique des Savoirs” (ENS) , החלה לפעול בשנת 2004.
ב.  היעד המרכזי של תוכנית התקשוב הצרפתית היה שינוי דרכי ההוראה של המורים והתאמתם לעידן התקשוב. לשם כך צוידו בתי הספר היסודיים במחשבים ביחס של 8 תלמידים למחשב( 1:8 ).   כמו כן, הביאה התכנית להתקנה של שרת אינטרנט בכל מחוז חינוכי לצורך ניהול והפצת מידע דיגיטאלי, כולל חיבור ישיר לפורטל חינוכי מרכזי של מערכת החינוך בצרפת The “Digital Knowledge Portal” (ENS). הפורטל החינוכי הצרפתי שימש מרכז לאיגום, פיתוח והפצה של מידע דיגיטאלי לצרכי חינוך ושימש גם מרכז תקשורת במערכת החינוך.
 
בשלב ב' של תכנית התקשוב הצרפתית ( 2006) הופעלה מערכת הטמעה והדרכה לליווי המורים ובתי הספר ונעשה מאמץ להתגבר על השמרנות של המורים. כמו כן שולבה מערכת תמיכה דיגיטאלית במורים בתוך הפורטל החינוכי.
 
נתונים שהגיעו לאחרונה מצרפת מצביעים על כך כי 76% מהמורים הצרפתיים עושים שימוש פדגוגי חדשני במערכות התקשוב שהוקמו עבורם.
 
פינלנד
א. מטרת תוכנית התקשוב הפינית משנת 2005 היא להעצים את האוכלוסייה שוחרת הדעת החל מילדים ובתי ספר ועד למבוגרים ואוניברסיטאות.
ב. התוכנית התייחסה גם אל המורים בפינלנד כאל אוכלוסיה שוחרת דעת, שצריכה להעמיק את התפתחותה המקצועית בתקשוב. כלומר, כיווני הפעולה היו העמקת הידע באמצעות הדרכה, השתלמויות, למידה עצמית וכלים מתוקשבים.
ג. היעד הפדגוגי בתכנית התקשוב הפינית משנת 2005 בוא בהקניית מיומנויות מידע לתלמידים בבתי הספר.
 
הישגי תכנית התקשוב בפינלנד אינם כמותיים אלא איכותיים במהותם ומתבטאים בהכשרת מורים שיטתית ומעמיקה ביישומי מחשב. הפינים מאמינים כי הזמן יעשה את שלו מבחינת הצטיידות במחשבים ומתמקדים במורים ובהכשרתם להוראה מתוקשבת.
 
בכל תוכניות הלימודים שלהם הצליחו הפינים להקנות לתלמידים שמונה מיומנויות שיש להקנות לתלמידים במאה ה? 21:
1.      יכולות ללמידה עצמית ושיתופית;
2.      תרבות של שיח ודיאלוג ביקורתי;
3.      כישורי כתיבת עבודה אקדמית;
4.      אוריינות מידע ("מידענות" );
5.      שימוש בטכנולוגיות התקשוב;
6.      כישורי תקשורת עם עמיתים קרובים ורחוקים;
7.      מיומנויות תיעוד תהליכים;
8.      מיומנויות פרסום והפצה.
 
יפאן
א. תכנית תקשוב לאומית חדשה החלה ביפאן בשנת 2004. התוכנית שיזמה הממשלה ביחד עם אוניברסיטאות המחקר הגדולות נקראת  E-Japan Strategies.
מטרות התוכנית המתוקשבת בתחום החינוך הן:
  1. להתקין מחשבים עם גישה לאינטרנט בכל הכיתות הרגילות עד 2005;
  2. ליצור הזדמנויות למידה למורים במטרה לשפר את מיומנויות התקשוב שלהם ולאפשר להם להשתמש במחשב בהוראת המקצוע שלהם;
  3. לפתח תכנים ויזואליים וסרטי וידאו המתאימים להוראה במחשבים;
  4. לערוך מחקר ופיתוח הנוגע בשיטות הוראה העושות שימוש ברשתות מהירות;
  5. ליצור חומרי הוראה בפורטל במכון הלאומי למחקר מדיניות החינוך.
 
היפאנים פועלים עתה( 2009) במקביל בשלושה כיווני פעולה:
 א. שילוב מחשבים ואינטרנט לבתי הספר ברחבי יפאן.
ב. פיתוח תכנית לימודים חדשה שנועדה לאפשר את שילוב יישומי המחשב בכיתה.
ג. הצטיידות כל המורים במערכת החינוך במחשבים ניידים או מחשבים בכיתות .
מבחינת המטרה  האסטרטגית תכנית התקשוב ביפאן היא תכנית לשינוי מערכתי מקיף. היא כוללת את המאפיינים הבאים :
  1. תשתיות תקשורת ( אינטרנט)
  2. פיתוח תכנים ומאגרי תוכן
  3. פיתוח אסטרטגיות הוראה חדשניות
  4. שינוי תוכניות לימודים
  5. הקניית ידע
 
ב. בהערכה מחודשת של תוכניות ההוראה והלימודים ביפאן בשנת 2009 הגיעו מומחים וחוקרים ביפאן למסקנה כי יש להקנות לתלמידי תיכון יותר מיומנויות של ניתוח תהליכים מדעיים. מיומנויות אלו יש להקנות בשיעורי מדע בביה"ס תיכון במהלך עריכת ניסויים במעבדות ובהתנסויות מעשיות של תלמידים.
עפ"י תכנית הפעולה היפאנית החל משנת 2010 כל תלמידי בתי הספר ביפאן יידרשו להוכיח כשירות מלאה (( COMPTENCY ׂבמיומנויות הבאות:
1.      יכולת מוכחת לאסוף נתונים, לעבדם בצורה ממוחשבת  ולנתח אותם,
2.      יכולת לאסוף מידע באינטרנט ולהעריכו
3. יכולת לקרוא טקסטים מורכבים בצורה רהוטה
 
 
התוכנית האסטרטגית היפנית משנת 2004 העמידה כיעד לצייד את כל המורים במדינה במחשבים ניידים עד סוף 2010. יעד זה עדיין לא הושג, אך יש התקדמות רבה מבחינת המורים, 70% מהמורים ביפאן כבר קיבלו מחשבים ניידים;
 
 
 
נתוני מחקרים של  IEA מלמדים כי[ii] :
1.     השימוש במחשבים בהוראה מייעל את ההוראה . אמנם, לא משפר הישגים בממוצע , אך הוא כן מייעל את ההוראה בכך שהוא מקצר את זמן הלימוד.
2.     תוצאה שנייה , למידה מתוקשבת מעוררת יותר מוטיבציה ועניין אצל התלמידים. לומדים יותר ברצון.
3.     תלמידים בעלי מיומנויות תקשוב ומיומנויות מידע (מידענות וחקר) משתלבים בצור המשמעותית יותר בשוק מודרני ומקדמים את המשק של המדינה בתחרות גלובלית.
 
 מקורות מידע :
Cross-national information and communication technology (IEA , 2009) .
Education at a Glance 2006 - Home


[i]  Cross-national information and communication technology (IEA , 2009) .
[ii]Cross-national information and communication technology
מה דעתך?

    כדי שהנושא יוטמע במערכת החינוך בארץ צריכים להתקיים מספר תנאים: חלקם פדגוגיים, חלקם ארגוניים ניהוליים וחלקם תקציביים. בלי כל השלושה המהלך לא יצלח.קביעת הנושא בסדר עדיפות הרבה יותר גבוהה. גם על חשבון יעדים קצרי טווח.הכשרת מנהלים ומובילים פדגויים בכל הרמות לפני סגלי ההוראה (אגפים, מפקחים מדריכים וכו').בניית תוכנית אסטרטגית רב שלבית להכשרת סגלי הוראה במקביל לרכישת הטכנולגיה.חובת הטמעה בבתי הספר כחלק מקריטריונים למצויינות בית ספרית.עבודה בשיתוף הרשויות המקומיות ומפעל הפייס לגיבוש פתרונות תקציביים.סיגול פרדיגמה של למידה מתוקשבת בכל אורח החיים הבית ספרי.

    פורסמה ב 02/05/2010 ע״י רינה שבתאי

    אכן נכון.קודם כל צריך תוכנית אסטרטגית שמתחילה במטרות ומגיעה עד לפרטי ביצוע הכוללים היבטים פדגוגיים (כמו: הכשרת מורים, מנהלים, מנחים, התאמת צוכניות לימוד, הערכה מקבילה וכו',), היבאים ארגוניים (חלוקת אחריות, התארגנות על פילוח זמנים וכו'), והיבטים תקציביים (תקציב לתשתיות, לשעות הוראה והדרכה, לתחזוקה וכו').אולי יום אחד זה יקרה בארצנו הקטנטונת.

    פורסמה ב 03/05/2010 ע״י עוזי מלמד
    מה דעתך?