מהן השפעות של קליטה וחונכות על שינויים בתעסוקת מורים?

Smith, M.T., & Ingersoll, M. (2004). What are the effects of induction and mentoring on beginning teacher turnover? American Educational Research Journal, 41(3), 681-714.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: חונכות , מורים מתחילים, נשירה, קליטה

המאמר מתאר מחקר שמטרתו הייתה לברר את הצורך בהערכה אמפירית של השפעות של קליטה על נשירת מורים מתחילים או שינויים בעבודתם(מעבר לבית ספר אחר). שלב הקליטה שונה משלב ההכשרה המתייחס להכשרה ולהכנה של מועמדים לפני ההעסקה ומשלב ההתפתחות המקצועית המתייחס להכשרה תקופתית, משדרגת ונוספת תוך כדי עבודה. תיאורטית שלב הקליטה אינו הכשרה נוספת והוא מתוכנן עבור אלה שסיימו את ההכשרה הבסיסית. תוכניות הקליטה נתפסות כגשר, המאשר להתנסות המעשית להפוך להוראה. צריך לציין שהפרדה זו עשויה להתעמעם במצבי אמת.

החוקרים בדקו במחקר זה, שהיה מחקר-סקר, את הקשר בין תוכניות קליטה לבין סיכויי ההתמדה במקצוע ובבית הספר הראשוני. שאלות המחקר היו:(א) מהי הפרישה של תוכנית קליטה בארה"ב והאם הפעלתן גדלה בעשור האחרון?; (ב)כמה מורים מתחילים השתתפו בתוכניות קליטה ובפעילויות חונכות לסוגיהן?; (ג) מה שיעור הנשירה/שינוי מקום עבודה בקרב מורים מתחילים?
(ד)מהן ההשפעות של סוגים שונים של חונכות ופעילויות קליטה אחרות על הסיכוי שמורים מתחילים יעזבו את עבודתם?

בין הממצאים ביחס לשאלה האחרונה:

1. מורים מתחילים ששובצו לעבוד כמורים רגילים במשרות מלאות נטו פחות לעזוב את ההוראה או לעבור מבי"ס לבי"ס מאלה שהחלו כמורים במשרה חלקית, או כמורי-סבב(itinerant), או כממלאי מקום(מ"מ). הסיכון היחסי של מורה רגיל במשרה מלאה לעזוב בסוף השנה הראשונה קטן בחצי מזה של האחרים הנ"ל.

2. מורים בחינוך מיוחד היו בסיכון גבוה הרבה יותר ממורים אחרים לעבור או לנשור. לעניין זה נמצאו גם הבדלים בין מורים במקצועות שונים.

3. הסקטור (למשל קתולי בארה"ב)רמת העוני של בית הספר שבו שובצו המתחילים היו בין המנבאים החזקים ביותר של הסיכון לנשירה בהשוואה להתמדה. מורים מתחילים בבתי ספר כאלה נטו לנשירה פי שתיים יותר ממורים מתחילים בבתי ספר אחרים.

4. השאלה המרכזית: האם צורות שונות של קליטה מפחיתות את שיעור הנושרים או העוברים, כשקיים פיקוח סטטיסטי על מאפייני מורה ובית ספר. להלן חלק מהממצאים: חונך מאותו תחום דעת מקטין את סכנת הנשירה בסוף השנה בכ-30%, חונך מתחום דעת אחר הפחית זאת ב-18% בלבד.

• לחונכות הייתה השפעה קטנה על ההסתברות שמורה מתחיל ישנה בית ספר בסוף השנה הראשונה.

• קיום סמינרים / שיעורים* עבור המורים המתחילים קושר להפחתה לא מובהקת אמנם של סכנת העזיבה של המורים המתחילים בסוף השנה הראשונה,

• שיתופיות עם מורים אחרים מאותם תחומי דעת לצורך תכנון משותף או לצרכים אחרים הקטינה את סכנת העזיבה בכ-43% ואת סכנת המעבר ב-25%,

• השתתפות ברשת –מורים חיצונית הקטינה את הסיכוי לנשירה בכ-33% אמנם תוצאה לא מובהקת. ייתכן שרשתות חיצוניות מקלות על מעבר שכן המורים המתחילים מקבלים באמצעותן יותר מידע על הזדמנויות ובתי-ספר אחרים,

• תקשורת תומכת רגילה עם מנהל או ראש מחלקה הפחיתה את הסיכוי לעזיבה או למעבר אם כי במידה פחותה מהשאר.

• בניגוד לציפיות,  עומס עבודה מופחת נמצא מנבא עזיבה או מעבר. הסבר אפשרי ניתן למצוא במאפייני המשרה של המורים. נמצא כי עומס עבודה פחות מוטל לרוב על מורים בעבודה במשרה חלקית, מורי-סבב או מ"מ, מורים בעלי שכר נמוך, מורים ללא תעודת הוראה ומורים ללא התנסות מעשית.

• צירוף של סייע או סייעת (an aide)בשנה הראשונה לא השפיע בצורה מובהקת על החלטת נשירה, וכן השפיע על הורדת ההחלטה לעבור לבי"ס אחר(41%). למורה המתחיל הממוצע המשאב הנוסף היחיד שהוא בעל השפעה חזקה ומובהקת סטטיסטי על נשירה היא מורה מסייע נוסף בכיתה; וההשפעה מובהקת רק בהפחתת המעבר לבית ספר אחר.

• כל צורות התמיכה שהוזכרו למעלה אינן מתקיימות בדרך כלל בפני עצמן, אלא בשילוב כזה או אחר. מורה מתחיל שהשתתף לפחות באחת מהדרכים הנ"ל נטה גם להשתתף באחרות. גם אם לא נמצאה מובהקות סטטיסטית בהשפעה של כל אחת מהפעילויות הנ"ל אין זה אומר שאין להן ערך כמרכיבים בתוכנית קליטה כוללת. הבחינה הסטטיסטית של צירופים שונים של הפעילויות הנ"ל הראתה שיחד, ככל שמספר הפעילויות גדל, ההסתברות של נשירה או מעבר קטנה, אך נמצא שגם מספר המורים שקיבלו את חבילת הפעילויות קטנה.

• רק מעט מאוד מהמורים המתחילים שנבדקו במחקר השתתפו בתוכנית שכללה את כל המרכיבים הנ"ל(פחות מ-1% בשנת המחקר- 1999-2000).

סיכום ודיון

כ-3 מתוך 10 מורים נמצאו עוברים לבית ספר אחר או נושרים מהן ההוראה בסוף השנה הראשונה. חלק מכך הוא נורמלי, בלתי ניתן למניעה ואף רצוי, שכן לא כל המבקשים להיות מורים אכן ראויים ומוכשרים לכך. אחת התוצאות של הנשירה היא מחסור במורים. לפי המחקר בעיות השיבוץ והמחסור נובעות בעיקר מתופעת "הדלת המסתובבת": מספרים גדולים של מורים נעים מבתי הספר בהם שובצו לראשונה לאחרים וחלקם נושר כבר בשנים הראשונות. בתגובה לכך פותחו בשני העשורים האחרונים תוכניות קליטה כדי לסייע למורים להתמודד עם קשיי ההוראה, עם ניהול כיתה ועם הסתגלות והתאמה לסביבת בית הספר.

המחקר מראה כי ההשתתפות של מורים מתחילים בתוכניות קליטה גדלה באופן דרמטי. קיום סמינרים / שיעורים עבור מורים מתחילים, שיתופיות עם מורים אחרים מאותם תחומי דעת לצורך תכנון משותף או לצרכים אחרים, השתתפות ברשת –מורים חיצונית ותקשורת תומכת רגילה עם מנהל או ראש מחלקה נמצאו כמרכיבים המרכזיים ברוב התוכניות.

המחקר גם מצביע על וריאציות שונות של קליטה ובשונות בשיעורי הנשירה בין בתי ספר. במחקר נמצא כי יש קשר חזק בין השתתפות בתוכניות לבין הקטנת שיעורי הנשירה או המעבר. נמצא גם כי יש סוגי פעילויות קליטה שהן בעלות השפעה יותר רבה מאשר אחרות.  בהקשר זה, וכחבילת פעילויות ההשפעה על ריסון נשירה והקטנת עזיבה גדלה. החוקרים מצביעים במאמר על מגבלות המחקר ועל השתמעויות למחקרים נוספים בתחום.