מדוע המודל החינוך השבדי עומד במוקד הבחירות הנוכחיות (מאי 2010) באנגליה?

מאמר נרחב ומעניין סוקר שבועון האקונומיסט הבריטי את המצע הרעיוני של מפלגת השרנים ומסיר כי השינוי העיקרי שהם מייצגים מבחינת הבריטים הוא שאיפתם לבצע רפורמה מקיפה בחינוך הבריטי בהשראת הרפורמה בחינוך בשבדיה שנערכה בשנת 1991 . מדובר ברפורמה מהותית של מבנה החינוך שהשמרנים באנגליה מבקשים ליישם .
 
מה היא אותה רפורמה בחינוך בשבדיה אשר הצליחה ואשר מדינות מובילות  בעולם מבקשות לחקותה?
 
באופן מסורתי מערכת החינוך השבדית היתה תמיד מערכת ציבורית ריכוזית עם מנגנונים ביורקרטים אשר צברו עוצמה רבה. שני גופים עיקריים שלטו במערכת החינוך השבדית במשך שלושים השנים האחרונות: המועצה הלאומית לחינוך ומועצת החינוך הגבוה והמכללות. מדובר על שתי רשויות ממלכתיות עם כפיפות מינימלית למשרד החינוך השבדי, אשר שלטו הלכה למעשה בכל ענייני החינוך ולא הותירו למחוזות החינוך ולבתי הספר חופש פעולה רב. שתי הרשויות הנפרדות קבעו את המדיניות החינוכית, עסקו בפיקוח והזרימו את התקציבים למחוזות החינוך. במאבק הסמכויות בין מחוזות החינוך/הרשויות המקומיות והמועצה הלאומית לחינוך היתה ידה של האחרונה על העליונה. מועצת החינוך הלאומית צברה בהדרגה כוח רב תוך נסיון בלתי פוסק ליצור אחידות וקונפורמיות במערכת החינוך המקומית. מודל ריכוזי זה, אשר על יעילותו לא היה ויכוח, היה בסופו של דבר לרועץ למערכת החינוך השבדית, שחופש הבחירה שלה צומצם כמעט לחלוטין.
 
 בשנים 1991-1992 החליטה הממשלה השבדית בעידודם של המוסדות האקדמיים במדינה לשנות מן היסוד את כל המבנה החינוכי-מינהלי במדינה. בצעד חסר תקדים פיזרה הממשלה השבדית את שני גופי השליטה העיקריים: המועצה הלאומית לחינוך ומועצת החינוך הגבוה והמכללות. תקציבי הפעולה והסמכויות של גופים אלו הועברו ישירות לרשויות המקומיות ולמחוזות החינוך. מטרת הרפורמה היתה להגביר את השונות בין בתי הספר, ליצור בתי ספר פחות אחידים ולהגדיל את חופש הבחירה של התלמידים.
 
 
כמו כן החליטה הממשלה לשנות את מבנה החינוך התיכוני בשבדיה ולהתאימו לצרכי המשק והתעשייה השבדית. לאחר שנים בהם ניתנה קדימות להכשרה חינוכית ומקצועית של מבוגרים החליטה הממשלה להחזיר לקדמותו את המצב שהיה עד שנת 1976 ולהשקיע יותר בחינוך התיכוני. מחקרי המעקב עליהם הסתמכה הממשלה השבדית גילו כי התועלת בהשקעות בחינוך התיכוני גדולה יותר מהתועלת של קורסי הכשרה מקצועיים למבוגרים אחרי תיכון. בהתאם לכך, החליטה הממשלה השבדית להחזיר לקדמותו את הנתיב הטכנולוגי בבתי הספר התיכוניים ולהאריך את משך הלימודים הטכנולוגיים משנתיים לשלוש. המטרה המוצהרת של חיזוק הנתיב הטכנולוגי היתה לסייע לתעשייה השבדית להתמודד עם התחרות של הקהילה האירופאית המאוחדת ולהגדיל את מספר המועמדים הפוטנציאלים למקצועות ההנדסה באוניברסיטאות השבדיות.
 
 
הרפורמה השבדית שמה לה למטרה להגביר את המצויינות בחינוך התיכוני ע"י מתן יותר חופש פעולה לבתי הספר וע"י הגברת התחרות בין בתי הספר. במסגרת הרפורמה הוחלט גם לעודד הקמתם של בתי ספר פרטיים אשר יפעלו בחסות האוניברסיטאות והמכללות המקומיות.
 
כיוון פעולה נוסף של הרפורמה נוגע להכשרת מורים לחטיבות הביניים. בנוסף לשלוש שנות לימודים מלאות באוניברסיטהנדרשים עתה כל הבוגרים - המועמדים להוראה - לעבור במשךשנתיים נוספות הכשרה מעשית בבתי הספר ולרכוש שליטה בשיטות הוראה פדגוגיות.
    
במסגרת הרפורמה הונהגה תוכנית לימודים לאומית ונקבעו תוכניות מינימום למדידת הישגים לימודיים של תלמידים. לכל נושא בתוכנית הלימודים נקבעו מטרות מינימום מוגדרות/סטנדרטים חינוכיים מחייבים אותם צריכים התלמידים להשיג בכיתות ה' ובכיתות ט'.
 
במקום מועצה הלאומית לחינוך הוקמה רשות ממלכתית לפיקוח ולהערכה, בעלת מספר עובדים מצומצם יותר וללא סמכויות בתחומי התקציבים ותוכניות הפעולה. עפ"י התפיסה החדשה גופי החינוך המרכזיים צריכים לעסוק בפיקוח ובהערכה ולא בביצוע פעולות ובתיקצוב. לרשות החדשה להערכה חינוכית צורפו צוותים סטטיסטיים אשר יוכלו לסייע במדידה החינוכית של הישגי בתי הספר כמתחייב בתוכניות הלימודים. הרשות החדשה אינה כפופה למשרד החינוך השבדי והיא שואבת את סמכותה ישירות מהפרלמנט השבדי. תפקידה של הרשות החדשה היטא להבטיח את האיכות החינוכית והרמה החינוכית בבתי הספר באמצעות צוותי פיקוח פדגוגיים.
   
 
ראה גם :
 
 
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?