מאפייני תפקוד וקשיים של תלמידים עם ליקויי למידה: אפיונים קוגניטיביים, רגשיים והתמודדות

מקור וקרדיט: אוניברסיטת תל אביב, ביה"ס לחינוך, תקצירי עבודות מחקר לתואר שלישי, ועדת תלמידי מחקר, 2005.

מטרת המחקר

הייתה לבחון את המאפיינים הקוגניטיביים, המאפיינים הרגשיים ומאפייני ההתמודדות של מתבגרים עם ליקויי למידה והקשרים ביניהם, תוך התייחסות לתת-קבוצות בקרב אוכלוסייה זו.

המאפיינים הקוגניטיביים כללו תהליכי זיכרון חזותי וזיכרון שמיעתי מילולי. המאפיינים הרגשיים כללו מצב רוח שלילי וחיובי, עוצמת רגשות והתרגשות בבחינות. מאפייני ההתמודדות כללו ויסות רגשות והערכת התמודדות בלימודים. 

מתודולוגיה

מחקר חלוץ נערך על מנת לפתח כלים ולבדוק את התאמתם וכן על מנת לעשות בחינה ראשונית של נושא המחקר.

המדגם כלל שתי קבוצות: 100 מתבגרים עם ליקויי למידה (41 בנים ו- 59 בנות) ו- 100 מתבגרים ללא ליקויי למידה (40 בנים ו- 60 בנות), בטווח הגילאים 15-19 שנים. המתבגרים למדו בשישה בתי ספר תיכוניים  בכיתות  י' עד יב'.  

המחקר בחן הבדלים בין מתבגרים עם ליקויי למידה למתבגרים ללא ליקויי למידה בהתבסס על דיווח עצמי של התלמידים בשאלון מצב רוח ע"ש Moos, שאלון התמודדות עם רגשות וראיון להערכת ויסות רגשות והתרגשות בבחינות. הכלים באמצעותם נבדקו תהליכי הזיכרון היוRey- 0sterrieth Complex Figure Test (ROCF)  לבחינת זיכרון חזותי וRey-Auditory Verbal Learning Test (RAVLT) לבחינת זיכרון שמיעתי-מילולי.

ממצאים

על פי תוצאות המחקר, מתבגרים עם ליקויי למידה מאופיינים כבעלי יכולות נמוכות יותר מאלו של מתבגרים ללא ליקויי למידה, בתהליכים של הזיכרון החזותי והזיכרון השמיעתי מילולי. כמו כן, על סמך דיווח עצמי, הם משתמשים בפחות אסטרטגיות זכירה מאשר תלמידים ללא ליקויי למידה. בתחום הרגשי נמצא כי מתבגרים עם ליקויי למידה מתרגשים בבחינות ומתקשים לווסת רגשותיהם, יותר מאשר תלמידים ללא ליקויי למידה. כמו כן, בתחום ההתמודדות נמצא כי, תלמידים עם ליקויי למידה מעריכים עצמם כמתמודדים פחות טוב מחבריהם שאינם עם ליקויי למידה.

לא נמצא קשר משמעותי בין המאפיינים הקוגניטיביים למאפיינים הרגשיים ולא נמצא כי לתלמידים עם ליקוי למידה ורבלי, אפיונים שונים, בתחום הרגשי, מאלו של תלמידים עם ליקוי למידה לא-ורבלי.

בניתוח הטיפולוגיה על פי תחומי התפקוד ולא תחומי הליקוי זוהו שלושה אשכולות, לפי המאפיינים הקוגניטיביים: 'תלמידים ורבליים' – בעלי יכולות מילוליות בינוניות וחזותיות  נמוכות; 'תלמידים ויזואליים' – בעלי יכולות חזותיות בינוניות ומילוליות נמוכות; 'ותלמידים עם תפקוד גבוה' – בעלי יכולות חזותיות ומילוליות גבוהות. עוד נמצא כי ניתן לאפיין אשכולות אלו על פי מאפיינים של מצב רוח חיובי וויסות רגשות מסוג של מעורבות. בכל אחד מהאשכולות נמצאו תלמידים עם ליקויי למידה ותלמידים ללא ליקויי למידה.

השלכות

לממצאים השלכות תיאורטיות ויישומיות. התפיסה הרואה במתבגרים עם ליקויי למידה מקרה פרטי של כלל האוכלוסייה, ולא קבוצה יוצאת דופן, מצביעה על צורך בהמשגה שונה. נוסף לכך נמצא כי הטיפולוגיה הקוגניטיבית האופיינית שנמצאה קשורה למשאבים חיוביים של מצב רוח חיובי ואסטרטגיות לויסות רגשות. כל אלה מחזקים את הצורך בגישה אלטרנטיבית המתמקדת בתחומי הכוח של הפרט, בניגוד לגישה השכיחה המתמקדת במיפוי תחומי הליקוי. המעבר מ"מודל של ליקוי" ל"מודל של תפקוד", המתמקד בעיבוד מידע קוגניטיבי ורגשי, מאפשר הבנה טובה יותר של יכולת ההתמודדות והתפקוד של מתבגרים עם ליקויי למידה בתחום הלימודי. ההשלכות הישומיות מצביעות על מרכיב מצב הרוח וויסות הרגשות כמרכזי בטיפול בתלמידים עם ליקויי למידה, בנוסף לתחומים הקוגניטיביים.

מה דעתך?

    הנושא מעניין אותי מאוד.

    פורסמה ב 26/07/2006 ע״י מזל עטיה
    מה דעתך?