מאפייני קורסי MOOC והתאמתם להשתלמויות מורים (סקירה)

פלדמן-מגור, י' (2019). מאפייני קורסי MOOC והתאמתם להשתלמויות מורים (סקירה). ירושלים: המדען הראשי.

עיקרי הדברים

● שיעור הסטודנטים שמצליחים לסיים קורסי MOOC נמוך פי כמה מהנרשמים לקורסים בקמפוס, ועומד על 5% עד 10% בלבד (עדיף לפרט כבר בעיקרי הדברים את השיעורים המדויקים)

● משמעת עצמית, קורס ידידותי למשתמש ותקשורת טובה עם המרצה מסייעים לסטודנטים להצליח ב-MOOCs

● גם בקורסי MOOC כדאי לכלול עבור הסטודנטים מפגשים אישיים מקוונים עם המרצה, או עם עוזרי ההוראה

המלצות למרצי MOOC

● הגדירו מראש את המשימות המוטלות על הסטודנטים כדי להשתתף בקורס, לסיימו ולהצטיין בו

● בנו קבוצות עניין לעידוד מעורבות הלומדים. למשל, צרו פורומים, או חדרי צ'אט, המאפשרים לסטודנטים לדון בקבוצות קטנות לפי פריטי סילבוס, מטלות משתפות או תחומי עניין

● הציגו לוח זמנים להגשת המשימות ואת הזמן המוערך הדרוש לפתרון המטלות

● ודאו כי חומרי הלימוד נגישים, ברורים ומאורגנים

למאמר המלא

לקריאה נוספת

ריכוז סיכומי מאמרים בנושא: הוראה מקוונת

ה-(MOOC (Massive Open Online Course הינו קורס מקוון המאפשר לבעלי מחשב ו\או טלפון נייד עם חיבור לאינטרנט להאזין, לצפות ולהשתתף בשיעור ללא הגבלת מרחב, בלי אילוצי זמן (במקרה של הוראה א-סינכרונית) ומספר בלתי-מוגבל של מקומות. כל זאת, תוך שימוש בצ'אט וקבוצות דיון ושיתופי מסמכים, מצגות, וידיאו ועוד.

להלן מוצגים סוגים שונים של MOOCs אשר נבדלים מבחינת יישום פדגוגי ופלטפורמת שידור ומוצעים כתשתית למוסדות אקדמיים ברחבי העולם על ידי החברות המסחריות, כגון: Coursera, EdX ו-Udacity  או מערכת פנים-מוסדית.

1) (X-MOOC (Extended MOOC: המרצה נמצא במרכז הבמה הוירטואלית והסטודנטים בעמדה פאסיבית. קורסים אלו מבוססים על הרצאות מוקלטות וחיות, תוך היעזרות בבחנים, פורומים ושיעורי בית. מודל זה אומץ על ידי אוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם, כגוןMIT  ואוניברסיטת סטנפורד.

2) (SPOC (Small private online course: קורסים מקוונים המשולבים כחלק מתוכנית אקדמית מסורתית של מוסדות השכלה גבוהה או כתוסף לשיעור פרונטאלי (Sandeen, 2013).

3) (C-MOOC (Connective MOOC: קורסים אשר רואים את הסטודנט במרכז ואת תהליך הלמידה ככזה המתבצע באמצעות שיחות, דיונים ואינטראקציות בין לומדים. הפעילויות המשותפות נעשית לרב בסיוע עזרים טכנולוגיים, כגון צ'אטים מילוליים ומצולמים (Nobre et al., 2018).

4) (LOOC (Little private online course: קורסים אוניברסיטאיים עם 7-5 משתתפים בלבד (Gynther, 2016).

5) (TMMOC (Task based MOOC: קבוצות וירטואליות הנפגשות לצורכי טיפול ופתרון של משימות נקודתיות, תוך הסתייעות בסטודנטים נוספים וגישה לחומרים רלוונטיים (Drake et al., 2015).

התמדה ונשירה

תחילה, סברו המפתחים כי ה-MOOCs יסייעו בהנגשת העולם האקדמי ללומדים מחתכי אוכלוסייה במקומות שונים בעולם. אולם, במהרה התגלה שמרבית הנרשמים הינם תושבי מדינות מפותחות, ממצב סוציו-אקונומי בינוני ומעלה, מחזיקים בתואר אקדמי קודם ובעלי ידע קודם בהקשר לתוכן לקורס. דהיינו, בניגוד לציפייה כי קורסי ה-MOOC ייצרו דמוקרטיזציה של הידע, במציאות שבפועל הם משרתים בעיקר לומדים בעלי גישה להשכלה הגבוהה (Ma & Lee, 2019).

לא זו בלבד, אחוז משלימי ה-MOOCs עומד על 5% עד 10% בלבד ו-52% מהנרשמים נשרו מיד עם פתיחת הקורס ואף לא פתחו את חומרי הלימוד, כאשר מגמת הנשירה נמשכת אל תוך השבועיים הראשונים של הקורס. עם זאת, חשוב לציין כי משנה לשנה עולה ומשתנה מספר הנרשמים ל-MOOCs ומטרתם של חלק מן הלומדים אינה לסיים את הקורס, אלא להעשיר את הידע הכללי או לצבור מידע מקצועי-ספציפי (Hansen & Reich, 2015; Reich & Valiente-Ruiperez, 2019).

הכוונה עצמית

סטודנטים המשתתפים בקורסי MOOC הינם, על פי רוב, סטודנטים עצמאים ובוגרים אשר ניחנים ביכולת הכוונה והנעה עצמית. מדובר בסגולות חשובות עבור הלומדים הללו משום שהן מקנות מסוגלות ללמוד, תוך תמרון עבודה, משפחה ומחויבויות אחרות.

קיים הבדל מהותי באופני הלמידה בקורסי MOOC בקרב סטודנטים המגיעים מרקעים דמוגרפיים, גאוגרפיים וחינוכיים שונים. למעשה, הרקע הדמוגרפי של הסטודנט צפוי להשפיע על המוטיבציה שלו, מידת השתתפותו בקורס השימוש בחומרי הלמידה, ההשתתפות בפורום והציון הסופי. כלומר, ככל שהרקע גבוה יותר מבחינה סוציו-אקונומית והמיקום הגאוגרפי מרכזי יותר (בניגוד לפריפריאלי) סיכוייו להיות אקטיבי ונמרץ ולסיים עם ציון גבוה עולים.

עיצוב הקורס והאינטראקציה עם המרצה

בין יתר תחומי האחריות, תפקיד המרצה ב-MOOC הוא לסייע לסטודנטים להרגיש בנוח עם למידה בסביבה מתוקשבת, לספק עבורם מרחב לקיום ופיתוח קשרי למידה ולהתגבר עם חוסר ההיכרות עם מאות או אלפי הסטודנטים הוירטואלים הרשומים לקורס נתון.

סיכום

כדי שמערכת ההשכלה הגבוהה תוכל להציע קורסי MOOC איכותיים, חשוב להבין שהסטודנטים נותרים אנונימיים עבור המרצה (בשונה מהוראה מסורתית), מגיעים משלל רקעים סוציו-אקונומיים, תרבותיים ופוליטיים, משוועים ליחס אישי ולאינטראקציות חברתיות וזקוקים להתאמות פדגוגיות ודיגיטליות.

כדאי למוסדות חינוכיים לבחור בפורמט הקורס המתאים ביותר למקצוע, לנושא ולמספר המשתתפים. כך, למשל, קורסים רבי-משתתפים יכולים להתאים לממשק ה-X-MOOC. לחילופין, סדנאות, מפגשים ושיעורים עם מספרי לומדים קטנים יועברו ב-SPOC. בשני המקרים, יש לשקול לשלב מפגשים אישיים עם המרצה, גם אם באופן מקוון.

רשימת המקורות

Drake, J. R., O’Hara, M., & Seeman, E. (2015). Five principles for MOOC design: With a case study. Journal of Information Technology Education, 14(14), 125-143.

Gynther, K. (2016). Design framework for an adaptive MOOC enhanced by blended learning: Supplementary training and personalized learning for teacher professional development. Electronic Journal of e-Learning, 14(1), 15-30.

Ma, L., & Lee, C. S. (2019). Investigating the adoption of MOOC s: A technology–user– environment perspective. Journal of Computer Assisted Learning, 35(1), 89-98.

Nobre, A., Mallmann, E. M., Nobre, V., & Mazzardo, M. D. (2018). MOOC and OER: identity management. In:  A. Nobre. (Ed.) Emerging Trends, Techniques, and Tools for Massive Open Online Course (MOOC) Management (pp. 1-23). IGI Global.

Reich, J., & Ruipérez-Valiente, J. A. (2019). The MOOC pivot. Science, 363(6423), 130-131.

Sandeen, C. (2013). Integrating MOOCs into traditional higher education: The emerging

MOOC 3.0 era. The magazine of higher learning, 45(6), 34-39.

מה דעתך?

Drake, J. R., O’Hara, M., & Seeman, E. (2015). Five principles for MOOC design: With a case study. Journal of Information Technology Education, 14(14), 125-143.

Gynther, K. (2016). Design framework for an adaptive MOOC enhanced by blended learning: Supplementary training and personalized learning for teacher professional development. Electronic Journal of e-Learning, 14(1), 15-30.

Ma, L., & Lee, C. S. (2019). Investigating the adoption of MOOC s: A technology–user– environment perspective. Journal of Computer Assisted Learning, 35(1), 89-98.

Nobre, A., Mallmann, E. M., Nobre, V., & Mazzardo, M. D. (2018). MOOC and OER: identity management. In:  A. Nobre. (Ed.) Emerging Trends, Techniques, and Tools for Massive Open Online Course (MOOC) Management (pp. 1-23). IGI Global.

Reich, J., & Ruipérez-Valiente, J. A. (2019). The MOOC pivot. Science, 363(6423), 130-131.

Sandeen, C. (2013). Integrating MOOCs into traditional higher education: The emerging

MOOC 3.0 era. The magazine of higher learning, 45(6), 34-39

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?