לקראת מרחבי למידה חדשניים בבתי ספר: תפיסות של מורים

Bautista, G., Hurtado, R., María J., & Sánchez-Martí, A. (2022). Towards smart learning spaces in Catalan schools: teachers' perceptions of change. Learning Environments Research, 25, 1, 199-215

עיקרי הדברים:

מרחבי הלמידה המובְנים מעצבים, קובעים ומגבילים, במידה ניכרת, את היחסים החברתיים, את מרחב התמרון הפדגוגי של המורה ואת הישגיות התלמידים

שיעור גדול של מורים מחזיק בתפיסות שליליות, ניטרליות או אמביוולנטית כלפי ביצוע שינויים מהותיים בכיתתם ואף מביע סקפטיות לגבי יכולתו להוביל, להניע או להטמיע חדשנות בחינוך

בשונה מסביבתו הטבעית של האדם שמצריכה אותו להפגין גמישות, חדות, יצירתיות, עצמאות, החלטיות ועבודת צוות, הכיתות עדיין בנויות כמרחב סגור ורבוע שבו המורה במרכז והתלמידים יושבים ומקשיבים בצורה פאסיבית

רוב תהליכי החדשנות האדריכליים בבתי ספר אינם נעשים בתיאום עם צוותי ההוראה ואינם זוכים לליווי פדגוגי או אקדמי מטעם מומחים או חוקרים מתחום החינוך

בעבר, נערכו רפורמות אדריכליות בבתי ספר שלא ענו על צרכי אוכלוסיית הלימוד והצטיירו כבזבוז ראוותני ומיותר של כסף

מורי בתי הספר העל-יסודיים רואים בחדשנות בחינוך חשיבות מכרעת בהישגיות תלמידים, בעוד שהגננות מצביעות על החדשנות כשולית בהטמעת התכנים הפדגוגיים המועברים לילדי הגן

על אף ששדרוג וחידוש של סביבת הלמידה עשויים להעצים את חוויית הלמידה ולעורר את סקרנותם של התלמידים, מרחבים כיתתיים ובית ספריים לא השתנו מהותית בעשורים האחרונים בקטלוניה, ספרד

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חדשנות בחינוך

חדשנות בית ספרית

הצורך להנחיל לתלמידים את מיומנויות המאה ה-21 מחייב לחשוב מחדש על שיטות הלמידה הנוכחיות, לשלב בהוראה משאבים דיגיטליים ולשדרג את חללי ומרחבי הלמידה הקונבנציונליים. שכן, מרחבי הלמידה המובְנים מעצבים, קובעים ומגבילים, במידה ניכרת, את היחסים החברתיים, את מרחב התמרון הפדגוגי של המורה ואת הישגיות התלמידים (Bannister, 2017).

על אף ששדרוג סביבת הלמידה עשוי לתרום לחוויות לימוד מפעימות ולעורר את סקרנותם של התלמידים, מרחבי הלימוד לא השתנו מהותית בעשורים האחרונים, בעיקר במערכות החינוך הציבוריות. לראיה, הכיתות עדיין בנויות כמרחב סגור ורבוע שבו המורה במרכז והתלמידים יושבים ומקשיבים בצורה פאסיבית. זאת, בשונה מסביבתו הטבעית של האדם שמצריכה אותו להפגין גמישות, חדות, יצירתיות, עצמאות, החלטיות ועבודת צוות (Barrett et al., 2017).

כיצד מורים תופסים חדשנות?

חשוב להבין, שדרוג אדריכלי דורש מימון והשקעה פיננסית ארוכי-טווח. שכן, לא מדובר בשיפוץ חד-פעמי. אלא, בתהליך מתמשך של ניסוי, טעייה, הטמעה ובחינה מחדש. כך, למשל, יש לרענן ולהתאים את העזרים הטכנולוגיים מדי 10-5 שנים. מכאן, נובעת הבעיה המרכזית של בתי הספר הציבוריים. שכן, הזרמת תקציבים משמעותיים עבור פרויקטים חדשניים נוטה להיתפס כלא-נחוצה, כאקסטרווגנטית או כחריגה מהתקציב. מה גם שלעיתים קרובות הרפורמה האדריכלית אינה זוכה לתמיכה בקרב המורים והמנהלים עצמם, והם אלו שצריכים להוציאה לפועל בסופו של תהליך (Bautista & Borges, 2013).

לא זו בלבד, רוב תהליכי החדשנות האדריכליים בבתי ספר אינם נעשים בתיאום עם צוותי ההוראה ואינם זוכים לליווי פדגוגי או אקדמי מטעם מומחים או חוקרים מתחום החינוך. כפועל יוצא מכך, נערכו בעבר רפורמות אדריכליות בבתי ספר שלא ענו על צרכי אוכלוסיית הלימוד והצטיירו כבזבוז ראוותני ומיותר של כסף. לכן, בראש ובראשונה יש לשתף, להתייעץ ולדון עם המורים ולהתייחס, בכובד-ראש, לשאלותיהם, להשקפותיהם, לעצותיהם ולמשאלותיהם בהקשר לסביבת הלימוד המיוחלת (Serdyukov, 2017).

מבחינת המורים, הגם שניכרת מידה מסוימת של שמרנות באופן בו הם תופסים חדשנות בבית הספר, רוב המורים מייחלים לשדרוג מבני, פדגוגי ו\או טכנולוגי. על פניו, ניתן היה להניח ששמרנות מפני חדשנות מקושרת בעיקר לגיל ולשנות הוותק של המורה. אולם, בפועל, נמצא כי דווקא המורים הוותיקים הם אלו המשוועים לשבירת השגרה, לשדרוג סביבת העבודה ולהתרעננות ארגונית ופדגוגית. בתוך כך, נכונות המורים להשתמש בחדשנות בחינוך מושפעת מגורמים נוספים, כגון: מקצוע הלימוד ושכבת גיל.

מרטין (Martin, 2002) זיהה שלוש גישות מרכזיות של מורים בהקשר לאימוץ חדשנות בחינוך:

1) קבלה והתלהבות – מורים אשר מודעים לחשיבות ולהשפעה של חדשנות פדגוגית על התלמידים, מבינים את ההשפעה הפוטנציאלית של החלל הכיתתי על התפוקה וההישגיות של התלמידים ומסוגלים לדמיין עצמם מלמדים בחללים חדשניים;

2) ניטרליות – מורים שמפגינים חוסר-סיפוק חלקי משיטות ההוראה ומחללי הלמידה הנוכחיים, אך לא מאמינים כי ארגון מבני, פדגוגי או טכנולוגי חדש יניב שינויים מרחיקי-לכת;

3) דחייה וביטול – מורים אשר מבטלים את חשיבותה של החדשנות המבנית, הפדגוגית או הטכנולוגית כגורם מכריע בחוויה הלימודית ונוטים להוות מכשול פנימי בניסיונות לקידום רפורמות בית ספריות.

מתודולוגיה

נערך סקר בקרב 342 מורי בתי ספר על-יסודיים ו-505 מורי בתי ספר יסודיים וגננות בקטלוניה, ספרד. מעבר לדיווח על פרטים אישיים וסוציו-דמוגרפיים, המורים והגננות התבקשו לתאר את ההיבטים הבאים בבית ספרם:

  1. מצב הכיתות מבחינה אדריכלית, מבנית, מחשובית ודיגיטלית;
  2. תפיסות המורים לגבי חדשנות אדריכלית, פדגוגית וטכנולוגית בבית הספר או בגן הילדים;

מרחבי למידה חדשניים: תפיסות וצרכים של מורים וגננות

מתוקף תפקידם בחזית המערכה, הטמעה של חדשנות אדריכלית, פדגוגית ודיגיטלית תלויה בהם באופן מכריע. למרות זאת, שיעור גדול של מורים מחזיק בתפיסות שליליות, ניטרליות או אמביוולנטית כלפי הצורך לבצע שינויים מהותיים בכיתתם או בבית ספרם. יתרה מכך, הם מביעים סקפטיות לגבי יכולתם להוביל או להניע שינוי. עם זאת, רוב המורים מודה כי ארגון מחדש של מרחבי למידה יכול לקדם למידה אוטונומית של תלמידים, שיתופי פעולה, עבודות מחקריות קבוצתיות ועוד.

מורים מבוגרים אינם, בהכרח, מחזיקים בתפיסות שליליות כלפי שינויים אדריכליים, פדגוגיים או דיגיטליים. נהפוך הוא, נמצא כי דווקא המורים הצעירים מרבים להשמיע ביקורת כלפי ניסיונות להטמיע טכנולוגיות תקשורת ומידע בכיתות. יתכן כי סלידתם נובעת דווקא מהיכרותם המוגברת עם המדיה הדיגיטלית והחשש שזו תשפיע לשלילה על תהליכי הלמידה או על איכויות ההוראה המסורתית או שתוביל להסתמכות יתרה על מסכים, רשתות חברתיות ומשחקי וידיאו.

עוד נמצא שמורי בתי הספר העל-יסודיים רואים בחדשנות בחינוך חשיבות מכרעת בהישגיות תלמידים, בעוד שהגננות מצביעות על החדשנות כשולית בהטמעת התכנים הפדגוגיים המועברים לילדי הגן. מכאן, שניתן לשקול להזרים את מירב המשאבים בתחום קידום החדשנות לשכבות הגיל העל-יסודיות. בנוסף, נחשף כי השתתפויות קודמות בפרויקטים של חדשנות בחינוך עשויה להשפיע לחיוב על תפיסות של מורים כלפי הטמעת חדשנות במוסד החינוכי. אנשי הוראה אשר מתנסים בתחום זה נוטים להשתמש בעזרים חדשניים בהוראה השוטפת, לכונן שיתופי פעולה, להיות פתוחים לשינוי ותרום לאקלים החדשני בבית הספר.

גישות עכשוויות של מורים

על רקע הגישות שהוצגו לעיל, זוהו, נותחו ושוקללו במחקר זה שלוש תפיסות מרכזיות ואקטואליות של מורים כלפי הטמעה ויישום של חדשנות בחינוך:

1) תומכים (31%) – קוראים לרפורמה חינוכית, ששים להתפתח מקצועית ומפגינים התלהבות ורצון לקראת שינויים פדגוגיים, דיגיטליים ואדריכליים בסביבה הבית ספרית;

2) מסכימים (57%) – מוכנים לקבל את הטמעת החדשנות ומעוניינים בייעול מערכתי. אבל, לא יצאו מגדרם כדי לקדם חדשנות ולא משוכנעים כי זו תניב שיפור ארגוני, תטפח אוטונומיה או תקדם פדגוגיה מבוססת-תלמיד.

3) נמנעים (12%) – אינם פתוחים לשינוי ומפגינים פאסיביות ואף לעומתיות. אדישים כלפי ההיתכנות של פיתוחים חדשניים ומצפים לקבל הנחיות והוראות מפורטות, אם וכאשר ידרשו ליישם ולהטמיע חדשנות בהוראה. הם מודאגים מעומס העבודה הקיים, מהקשיים הטכניים הצפויים בכיתה ומההתמודדות עם הלא-נודע.

דיון ומסקנות

על אף שבתי הספר במערכת החינוך הציבורית בקטלוניה, ספרד, מצוידים באביזרים טכנולוגיים מתקדמים יחסית, השדרוגים האדריכליים והפדגוגיים המשמעותיים ביותר בעשורים האחרונים התרחשו בבתי הספר הפרטיים. במקביל, עולה כי משרדי הממשלה ממשיכים להתמקד בהישגי וציוני תלמידים ובהכשרה להוראה, וכפועל יוצא מכך מתעלמים, או זונחים, את תשומת הלב המגיעה למרחבי למידה ולשיטות לימוד חדשניות.

כדי לקדם מרחבי למידה חדשניים ולאפשר את פיתוחן של שיטות הוראה חדשניות, מוטב לעצב מחדש את הסביבה בבית הספר ולאבזר את בתי הספר בטכנולוגיות מידע ותקשורת. לשם כך, כדאי לחשוב מחדש על הפריסה המרחבית של הכיתה ועל העיצוב האדריכלי של בית הספר. כמו כן, כדאי לשלב שיטות הוראה חדשניות, גם כאלו שאינן בהכרח מבוססות-טכנולוגיה, אשר מעודדות עבודת צוות, פרו-חברתיות ופתיחות.

רשימת המקורות

Bannister, D. (2017). Guidelines on exploring and adapting learning spaces in schools. Brussels. European School-net: EUN Partnership AISBL

Barrett, P., Barrett, L., & Zhang, Y. (2015). Teachers' views of their primary school classrooms. Intelligent Buildings International. 8, 3, 176-191

Bautista, G., & Borges, F. (2013). Smart classrooms: Innovation in formal learning spaces to transform learning experiences. Bulletin of the Technical Committee on Learning Technology. 15, 3, 18-23

Martin, S.H. (2002). The classroom environment and its effects on the practice of teachers. Journal of Environmental Psychology. 22, 2, 139-156

Serdyukov P. (2017). Innovation in education: What works, what doesn't, and what to do about it? Journal of Research in Innovative Teaching & Learning. 10, 1, 4-33

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

Bannister, D. (2017). Guidelines on exploring and adapting learning spaces in schools. Brussels. European School-net: EUN Partnership AISBL

Barrett, P., Barrett, L., & Zhang, Y. (2015). Teachers' views of their primary school classrooms. Intelligent Buildings International. 8, 3, 176-191

Bautista, G., & Borges, F. (2013). Smart classrooms: Innovation in formal learning spaces to transform learning experiences. Bulletin of the Technical Committee on Learning Technology. 15, 3, 18-23

Martin, S.H. (2002). The classroom environment and its effects on the practice of teachers. Journal of Environmental Psychology. 22, 2, 139-156

Serdyukov P. (2017). Innovation in education: What works, what doesn't, and what to do about it? Journal of Research in Innovative Teaching & Learning. 10, 1, 4-33

yyya