לקראת המודל השלישי בחינוך הבית ספרי

 
מה שמאפיין את מצב הרוח החינוכי של ימינו הוא אכזבה משני מודלים - זה שבו "תוכנית הלימודים במרכז" וזה שבו "הילד במרכז". על רקע זה הולך ומתהווה במחשבת החינוךמודל חדש, שלישי. המודל הראשון מצדד במסגרת; המודל השני מצדד בחופש ממסגרת; המודל השלישי מצדד בחופש במסגרת.
 
זה מאה שנה מתחרות שתי השקפות עולם סותרות על נפשו של החינוך. כל אחת מציעה מודל אחר של בית ספר: מודל של "תוכנית הלימודים במרכז" (המכונה לפעמים "מודל דרישה"), ומודל של "הילד במרכז" (המכונה לפעמים "מודל תמיכה").
על פי המודל הראשון, יש להתאים את כל התלמידים לתוכנית לימודים אחידה, ועל פי המודל השנייש להתאים לכל ילד תוכנית לימודים מיוחדת. המודלים אינם מתגשמים במלואם בבתי הספר, אך אפשר למקם את בתי הספר, ואת הפעולות החינוכיות הנעשות בו, על רצף שבקצה אחד שלו נמצא מודל ראשון, ובקצה אחר מודל שני. נראה כי מה שמאפיין את מצב הרוח החינוכי של ימינו הוא אכזבה משני המודלים.
 
המודל השלישי הופיע על רקע האכזבה משני המודלים הוותיקים. גילויים שלו, בהגות ובמעשה, אפשר למצוא במקומות שונים בעולם המערבי. לעתים קרובות אפשר למצוא אותם תחת השם "קהילה" - "קהילת לומדים", "קהילת חקירה", "קהילה רפלקטיבית", "קהילת פרקטיקה", "קהילת חשיבה" - המצביע על המוקד שלו: פעילות משותפת של מורים ותלמידים כדי לפתור בעיות, ליצור ידע ולהבין את "העולם".
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?