לפגוש את הברבור השחור: השימוש של מורי מורים במערכות מתוקשבות – לפני, במהלך ואחרי מגפת הקורונה

Smith, K., Ulvik, M., Curtis, E., Guberman, A., Lippeveld, L., Shapiro, T., & Viswarajan, S. (2021). Meeting the Black Swan - Teacher educators’ use of ICT - pre-, during and eventually post Covid-19. Nordic Journal of Comparative and International Education (NJCIE), 5(1), 17-33

 

עיקרי הדברים:

  • התפרצות מגפת הקורונה הייתה אירוע בלתי צפוי, אשר הביא לשינויים מיידיים בחינוך בשל המעבר להוראה מקוונת
  • שינויים אלה מאפשרים לנו להיווכח ביתרונות של תקשוב בהכשרת מורים כמו גם בחסרונותיו
  • בית הספר העתידי יעשה שימוש מוגבר בטכנולוגיה דיגיטלית, ובאחריותם של מורי המורים להכין את הסטודנטים למציאות זו
  • השיעורים המקוונים המוקלטים זימנו לסטודנטים יותר גמישות בלמידה
  • ההוראה המקוונת לא אפשרה תקשורת אישית פנים-אל-פנים החיונית לביסוס סביבת למידה טובה
  • הלמידה המקוונת הקשתה על חלק מהסטודנטים שלא היה ברשותם ציוד או סביבה הולמת ללמידה
  • לחוויות החברתיות והרגשיות של לומדים יש השפעה על הלמידה, ולכן יש לשלב היבטים אלה בהוראה המקוונת
  • על מורי מורים להשתמש בהוראה מקוונת גם כדי לשפר את ההוראה שלהם וגם על מנת להוות מודל למורים לעתיד באשר לאופני יצירת קשרי למידה מועילים עם תלמידיהם
  • קיים קושי לפתח מערכות יחסים תורמות למידה באמצעות הוראה מקוונת בלבד, ולכן גישה המשלבת למידה מקוונת ולמידה פנים-אל-פנים עשויה להפוך לנורמה בהכשרת מורים
  • בימים שלאחר מגפת הקורנה חשוב להביא אל שולחן הדיונים את עתיד הכשרת המורים

למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משבר הקורונה

 

כאשר מגפת הקורונה החלה להתפשט ברחבי אירופה באביב 2020, נאלצו מורי המורים לשדרג את כישורי התקשוב (ICT: Information and Communications Technology) שלהם מהיום למחר. סדנאות, הרצאות, עבודות צוות, הרצאות, הנחיות אישיות ובחינות דוקטורט הן דוגמאות לפעילויות שאנשי אקדמיה, כולל מורי מורים, נאלצו לעסוק בהן מהבית. מורי המורים נאלצו למצוא דרכים חדשות על מנת להתאים את שיטות העבודה שלהם למציאות החדשה והלא מוכרת שהביאה איתה מגפת הקורונה (Kidd & Murray, 2020). המגפה הייתה בבחינת 'ברבור שחור' (Taleb, 2008) בכל הנוגע לשימוש של מורי מורים במערכות מתוקשבות. מטפורת הברבור השחור נראית הולמת לתיאור המצב, שכן רוב הברבורים הם לבנים. כאשר התגלה לראשונה הברבור השחור באוסטרליה בשנת 1687 (Taleb, 2008), הדבר אתגר את כל הנחות היסוד הקודמות וחשף את המגבלה של הכללה וניבוי ממדגם של תצפיות. בחיים, כמו בהוראה, תמיד יהיו 'ברבורים שחורים', אירועים שאיננו יכולים לנבאם. ואולם, רק לעיתים נדירות הם חמורים וגלובליים כמו מגפת הקורונה.

האתגר של מורי המורים בתקופה זו היה לא רק ​​להשתמש בתקשוב מבחינה טכנית, אלא גם להטמיע טכנולוגיה באופן המגלם הוראה טובה מבוססת תאוריה ומותאמת לחזון הפדגוגי שלהם (Kidd & Murray, 2020).

המאמר הנוכחי הוא תוצר של תהליך חקר עצמי של קבוצת מורות מורים מבלגיה, אנגליה, ישראל, נורבגיה וסקוטלנד. כחלק מהתפתחותן המקצועית ביקשו חברות הקבוצה לחזק את כישורי התקשוב שלהן. הקבוצה הציגה את הנרטיבים האישיים של כל אחת מהמשתתפות בכנס בינלאומי של מורי מורים שהתקיים במכון מופ"ת ביוני 2019. ביוני 2020 נכתבו שוב נרטיבים בעקבות ההתנסות בהוראה מתוקשבת שנכפתה עליהן באביב 2020, בעקבות מגפת הקורונה. מאמר זה מהווה התייחסות רפלקטיבית ביקורתית שלהן על התנסות זו.

 

רקע תאורטי – שינוי והתעוררות

מגפת הקורונה הביאה לשינויים מהירים ומיידיים בחינוך כתוצאה מהמעבר מהוראה פנים-אל-פנים אל הוראה מקוונת בלבד. בעוד ששינוי הוא לעיתים קרובות תהליך התפתחותי פנימי המתמשך לאורך זמן, יש שהוא פתאומי, וככזה אי אפשר להתכונן אליו. שינוי כזה קרה באביב 2020 עם פרוץ מגפת הקורונה. מורים נאלצו לשנות את ההוראה שלהם מהיום למחר. אירוע זה הוא בבחינת אירוע קריטי, נקודת מפנה, אירוע שמשנה את אופני החשיבה ואת הנחות היסוד המקובלות (Tripp, 1994; Shapira-Lishchinsky, 2010). כך, בעוד שמורים לעיתים קרובות מלמדים כפי שלימדו אותם (Lunenberg et al., 2007), באביב 2020 הם נאלצו לשנות את הדפוסים הישנים שלהם.

 

המחקר הנוכחי

אנחנו קבוצה של מורות מורים, קבוצה המהווה קהילה מקצועית לומדת, שמטרתה להרהר באופן ביקורתי על שיטות ההוראה שלנו וללמוד זו מזו. בראשית דרכה של הקבוצה, לפני שנתיים, חקרנו את דרכי ההוראה שלנו עם מערכות מתוקשבות וכן תיכננו התערבויות אישיות, כלומר למידה אישית של מיומנויות תקשוב. המטרה הייתה לעדכן את מיומנויות התקשוב שלנו ולעמוד בציפיות המוסדיות (Avidov-Ungar & Forkosh-Baruch, 2018). עם זאת, סגירת מוסדות ההשכלה הגבוהה בעקבות מגפת הקורונה (הברבור השחור) כפתה עלינו שינוי מיידי.

המאמר הנוכחי מציג את הנרטיבים שלנו אודות התנסויותנו בהוראה מקוונת. קלנדינין ומרפי (Clandinin & Murphy, 2009) טענו שנרטיב הוא הדבר הכי קרוב לחוויה ומה שניתן ללמוד ממנה. נרטיב מוגדר כ"שער שדרכו אדם נכנס לעולם ובאמצעותו מתפרשת החוויה שלו את העולם והופכת משמעותית באופן אישי. חקירה נרטיבית, חקירת החוויה כסיפור, אם כן, היא בראש ובראשונה דרך לחשוב על חוויה" (Clandinin & Murphy, 2006, p.375).

במחקר עשינו שימוש בשתי קבוצות של נרטיבים:

  1. נרטיבים שנכתבו לפני התפרצות המגפה: נרטיבים שנכתבו ב-2018 ואשר הוצגו בכנס ביוני 2019. המוקד של נרטיבים אלה היה השימוש שלנו במערכות מתוקשבות ומטרות הלמידה האישיות שלנו.
  2. נרטיבים שנכתבו אחרי התפרצות המגפה: נרטיבים שנכתבו ביוני 2020, שלושה חודשים אל תוך הסגר הראשון. המוקד של הנרטיבים האלה היה החוויה של השינוי שנכפה עלינו בעקבות משבר הקורונה והדברים שהיינו רוצות לשמר מהתנסות זו.

 

ממצאים

קווי דמיון ושוני בנרטיבים. כשנה לפני פרוץ הקורונה הייתה לכולנו כוונה לשפר את מיומנויות התקשוב האישיות שלנו. עם זאת, לא הייתה לנו תוכנית מבוססת כיצד לעשות זאת, ומכיוון שהשינוי לא היה הכרחי, ויתרנו כשנתקלנו בבעיות שונות. לעומת זאת, כאשר נאלצנו לבצע את כל העבודות באופן מקוון בעקבות משבר הקורונה, חווינו עקומת למידה תלולה. במוקד תשומת הלב היו ההיבטים הטכניים של ההוראה המקוונת. התוכנות בהן השתמשנו היו מגוונות, אם כי זום היה הנפוץ ביותר. את הבחירה של התוכנה הנחו המיומנויות הקודמות ותחומי הידע שלנו. בעקבות המעבר החד להוראה מקוונת עומס העבודה גדל והעבודה גלשה אל סופי השבוע. מתוך הנרטיבים עלתה כוונה ליישם את הידע החדש שלנו ביצירת נורמה חדשה של הוראה המשלבת הוראה מקוונת והוראה פנים-אל-פנים.

 

יתרונות ההוראה המקוונת

  • בית הספר העתידי יעשה שימוש מוגבר בטכנולוגיה דיגיטלית, ובאחריותם של מורי המורים להכין את הסטודנטים, המורים לעתיד, למציאות זו.
  • לרובנו לא היו כישורי תקשוב מספקים על מנת לגלם הוראה מקוונת איכותית. משבר זה יצר מצב שבו כולנו היינו צריכות להכיר מגוון כלים מתוקשבים. בעקבות זאת, אנחנו כיום מיומנות יותר בשימוש במערכות מתוקשבות.
  • השיעורים המקוונים המוקלטים זימנו לסטודנטים יותר גמישות, שכן הם יכלו לבחור מתי לצפות בשיעור.

 

חסרונות ההוראה המקוונת

  • ההוראה המקוונת לא אפשרה לנו תקשורת אישית פנים-אל-פנים החיונית לביסוס סביבת למידה טובה. ההוראה הפכה רשמית יותר ופחות ספונטנית.
  • הלמידה המקוונת הקשתה על חלק מהלומדים שלא הייתה להם סביבה הולמת ללמידה.
  • בתקופה זו היינו עסוקות בהיבטים המעשיים של השימוש במערכת המתוקשבת, בהישרדות, ולכן לא היינו פנויות להעמיק בסוגיית ההתאמה של ההוראה המקוונת לתפיסות הפדגוגיות שלנו.

 

דיון

מאמר זה מלמד אותנו על אופן פעולתן של מורות מורים שנאלצו להתמודד עם מצב חדש ללא תוכנית פעולה ובאופן הדורש שינוי מהיר ומיידי של שיטות ההוראה שלהן.

הנרטיבים שהוצגו במאמר מתארים כיצד לפני משבר הקורונה היו לנו כוונות טובות לפתח את היכולת הדיגיטלית שלנו עקב ציפיות אישיות ומוסדיות. הצורך הפתאומי לעבור להוראה מקוונת באופן גורף היה בלתי צפוי, ועקומת הלמידה שחווינו הייתה תלולה ומכוונת עצמית.

התקשורת שלנו עם קולגות נגעה בסוגיות הקשורות להטמעת התקשוב בפדגוגיה והייתה בעיקרה הישרדותית. עיקר הדאגה שלנו היה כיצד לתרגם הוראה פנים-אל-פנים להוראה מקוונת.

כשעובדים באופן מקוון, תקשורת פנים-אל-פנים, החשובה כל כך לפיתוח קשרים קבוצתיים ואישיים עם התלמידים (Darling-Hammond & Hyler, 2020), הולכת לאיבוד. המסרים של המורה יכולים לבוא לידי ביטוי באמצעות גילום ההוראה בהוויה שלה ולא רק על ידי העברת הידע. כמו כן, ידוע כיום שלחוויותיהם החברתיות והרגשיות של תלמידים יש השפעה על הלמידה, ולכן חשוב שמורות ומורים ישלבו היבטים אלה בהוראה שלהם (Darling-Hammond & Hyler, 2020).

כמורות מורים עלינו להשתמש בתקשוב על מנת לשפר את ההוראה וכן להוות מודל למורים לעתיד באשר לאופנים ליצירת קשרי למידה מועילים עם תלמידים. קשה יותר לפתח מערכות יחסים תורמות למידה באמצעות הוראה מקוונת בלבד, ולכן גישה של למידה מעורבת (למידה פנים-אל-פנים ולמידה מקוונת) עשויה להפוך לנורמה בהכשרת מורים. בימים שלאחר מגפת הקורנה יש חשיבות להביא אל שולחן הדיונים את עתיד הכשרת המורים.

פיתוח מקצועי הוא אפקטיבי כשהוא נעשה כתהליך מלמטה למעלה. כאשר הוא מוכתב כדרישה מלמעלה למטה יש סכנה שהוא יהיה שטחי (Kelchtermans et al., 2018). מגפת הקורונה היא אירוע לא צפוי הנכפה מלמעלה למטה. ואולם, הוא לא נכפה על ידי מקבלי החלטות ברמת המדיניות או הארגון. כוח השינוי הגיע מבחוץ, הוא היה גלובלי, הוא התרחש בכל העולם, ולא היו הנחיות כיצד לבצע את השינויים. למרות הכוח החיצוני שדרש שינוי, לא הייתה תחושה של כפיפות ליישום החלטות של קובעי המדיניות. כל אחת מאיתנו פיתחה בעלות על השינויים שהיא ביצעה בדרכי ההוראה שלה.

 

סיכום

מגפת הקורנה הייתה אירוע מכונן, 'הברבור השחור' אשר אפשר לנו להיווכח ביתרונות של תקשוב בהכשרת מורים כמו גם בחסרונותיו. נראה כי מגפת הקורנה זימנה התפתחות של נורמה חדשה בהכשרת מורים אשר תעשה שימוש רב בטכנולוגיה גם לאחר שהקורונה תחלוף. 

 

ביבליוגרפיה

Avidov-Ungar, O. & Forkosh-Baruch, A. (2018). Professional identity of teacher educators in the digital era in light of demands of pedagogical innovation. Teaching and Teacher Education, 73, 183–191

Clandinin, D. J. & Murphy, M. S. (2009). Relational ontological commitments in narrative research. Educational Researcher, 38, 598–602

Darling-Hammond, L. & Hyler, M. E. (2020). Preparing educators for the time of COVID … and beyond, European Journal of Teacher Education, 43(4), 457–465

Kelchtermans, G., Smith, K., & Vanderlinde, R. (2018). Towards an ‘international forum for teacher educator development’: an agenda for research and action. European Journal of Teacher Educa-tion, 41(1), 120–134

Kidd, W. & Murray, J. (2020). The Covid-19 pandemic and its effects on teacher education in England: how teacher educators moved practicum learning online, European Journal of Teacher Education, 43(4), 542–558

Lunenberg, M., Korthagen, F., & Swennen, A. (2007). The teacher educator as a role model. Teaching and Teacher Education, 23, 586–601

Shapira-Lishchinsky, O. (2010). Teachers’ critical incidents: Ethical dilemmas in teaching practice. Teaching and Teacher Education, 27(3), 648–656

Taleb, N. N. (2008). The black swan. The impact of the highly improbable. Penguin books

Tripp, D. (1994) Teachers’ lives, critical incidents, and professional practice. International Journal of Qualitative Studies in Education, 7(1), 65–76

 

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?