לייצר אווירה כיתתית רגועה ובטוחה בבית הספר היסודי

Ervin, S. (2022). Creating the safe and calm classroom. Educational Leadership, 80, 4, 71-81

עיקרי הדברים:

● בתי ספר, מחנכים, מורים ותלמידים מנסים להתמודד עם כיתות רועשות, משולהבות ולעיתים כאוטיות;

● מסלולי הכשרה להוראה רבים תומכים בגישה לפיה המורים צריכים למצוא את פילוסופיית ניהול הכיתה המתאימה ביותר עבורם, ולא מפעילים שיטה אחידה ומיטבית להנחלת משמעת;

● לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, מערכת החינוך צריכה לעבור לתודעה של ניהול התנהגות חיובית ולזנוח את מנגנוני הטלת המשמעת הנוקשים והמסורתיים;

● מאמר זה מציג ארבעה עקרונות משמעתיים המסייעים ליצור אווירה כיתתית רגועה ובטוחה בכיתות החינוך היסודי: לאפשר לתלמידים לכתוב את התקנון, להעביר לתלמידים את האחריות על הלמידה ועל ניהול הפרויקטים, להימנע משיפוטיות-יתר ולהטמיע בהם מנגנון של הפקת לקחים.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משמעת

משמעת והוראה

מורי יסודי זקוקים להנחיות ושיטות עבודה ברורות בנוגע לניהול כיתה והטלת משמעת. שכן, מדי יום, הם מניעים תלמידים ללמוד נושאים חדשים ולצאת מאזור הנוחות. כדי שהתלמידים יצליחו להתמודד עם הלא-נודע, עליהם לחוש בטוחים, נינוחים, מלאי-תקווה, מוצלחים, שייכים מבחינה חברתית ונכונים לבקש ולקבל תמיכה רגשית ועזרה פדגוגית מהמורה. מנגד, על המורים להבהיר את דרכי ההתנהגות המצופות בכיתה ולהשליט סדר, ואם צריך, לצאת להשתלמויות בנושא ניהול ארגוני ומשמעת כיתתית (Greenberg et al., 2013).

בסופו של יום, להטלת משמעת כיתתית יש חמש מטרות מרכזיות:

1. הצגה, הנחלה וגיבוש של נורמות וחוקים כיתתיים;
2. שמירה על שגרת למידה מתמשכת;
3. עידוד התנהגויות חיוביות;
4. המחשת השלכות למעשים והקניית למידת לקח;
5. חינוך דור העתיד, הנחלת ידע והעשרה פדגוגית.

כאמור, אין שיטה מוסכמת או אחידה להקנות למתכשרים להוראה, או למורים מכהנים, את היכולת להשיג את חמשת המטרות הללו. להיפך, מסלולי הכשרה רבים תומכים בגישה לפיה המורים צריכים למצוא את פילוסופיית ניהול הכיתה המתאימה ביותר לאופיו של המורה ונמנעים מהשרשת טקטיקות או אסטרטגיות לניהול כיתה והטלת משמעת. כפועל יוצא מתפיסה זו, בתי ספר, מחנכים, מורים ותלמידים נאלצים להתמודד עם כיתות רועשות, משולהבות ו לעיתים כאוטיות (Collins et al., 2010).

בפועל, רבים הם המורים אשר משוועים לקבל הנחיות, קווי מדיניות או אסטרטגיות ברורות בנושאי ניהול כיתתי, הטלת משמעת ומנהיגות ארגונית. על רקע זה, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים פיתחה מדריך לניהול כיתה המסתמך על בניית מערכות יחסים, האצלת סמכויות וטיפוח התנהגויות חיוביות בקרב הלומדים אשר נשען על התנאים המוצגים להלן:

1) תקנון - במקום לדרוש מהמורים להציג בפני התלמידים שורות של חוקים, מוטב לאפשר לתלמידים עצמם לכתוב חוקה כיתתית ולהתחייב לה. כך, נוצר תהליך של למידה-מבוססת-תלמיד, הלומדים הופכים משומעים פאסיביים ליזמים אקטיביים ומתבקשים לקחת אחריות על הכיתה ועל מעשיהם.

2) אחריות – המורה לא צריך לשכנע את התלמידים לעבוד. במקום זאת, על המורה להעביר את שרביט ארגון הכיתה לתלמידים, להניע אותם לעצמאות ולאפשר להם להתנסות בפעילויות מהנות ומאתגרות. כדי להעביר לתלמידים את האחריות, אפשר לחלק אותם לקבוצות לפי מיזמים, להעצים התנהגויות ניהוליות וכישורים מנהיגותיים ולהציע להם להגיע לכיתה עם מערכי השיעור.

3) מישוב – מוטב להימנע משיפוטיות-יתר ולציין לשבח תלמידים. כך, ניתן יהיה להעצים את הערכתם העצמית ואת האמון בעצמם ולכונן עמם מערכת יחסים בריאה. לשם כך, כדאי להשתמש במנגנון מילולי של אבחנה אסטרטגית (Strategic noticing) אשר מיטיב להמחיש היבטים כנים וחיוביים ויכול להתאים לכל תלמיד, גם למתקשים. למשל: "אני רואה שאתה מתאמץ", "אני שמח שאתם עובדים בשיתוף פעולה", "ראיתי כמה זמן השקעת בזה" ו"אני מבין שחשוב לך להשלים את המטלה" (Kohn, 2001).

4) השלכות - בלי אסטרטגיה סדורה של למידה מתוצאות והבנת השלכות, הממסד הבית ספרי מעניש תלמידים ודורש מהם, בעקיפין, ציות מוחלט. זאת, ללא הנחיה או עצה לחיים ובלי פיתוח מנגנוני ניסוי וטעייה, הפקת לקחים או יצירת מוסר השכל. כך, למשל, דרישות נקודתיות כמו: "שב מיד"!, "תפסיק"! ו-"עזוב את זה"! נחשבות להטלת משמעת מסורתית אשר מייצרת ומלבה מאבקי כוח ומכלה זמן ואנרגיה.

מפרספקטיבה של הוראה התנהגותית, השלכות הן, למעשה, הזדמנות פז ללמידה ואף לשיפור משמעותי ולפריצת-דרך. קודם לכן, על המורה לשאוף למניעה התנהגותית מוקדמת וליישום של תהליכים וטקטיקות המניעות תלמידים להתנהגות רצויה. למשל, מורה יכול למנוע התפרצות של תלמיד באמצעות יצירת קשר עין עמו והיישרת מבט תוהה הרומז: "אתה נפלא, אבל ההתנהגות הזו פחות נפלאה". בטרם המורה יוריד מבט וימשיך הלאה, יוכל להוסיף: "ואני מאמין שאתה תפסיק עם זה עכשיו".

טקטיקה נוספת להשקטת הרוחות היא הצבת שאלה מעוררת לחשיבה. לפיה, המורה מעורר את התלמיד למחשבה והרהור בעזרת הצבת שאלה מפתיעה, כמו: "מה הדבר הנכון לעשות עכשיו"? "מה יקרה אם תמשיך כך" או: "איך כדאי להתקדם"? שאלות כאלו מעוררות את האינטליגנציה של התלמיד ודורשות ממנו שיתוף פעולה (ASCD, 2022).

לסיכום, מורים יכולים לתכנן את מערכי השיעור המלהיבים והסוחפים ביותר. אולם, מערכי השיעור הינם חסרי תועלת אם התלמידים מפריעים בכיתה. לכן, מומלץ לנסות לעבור לתודעה של ניהול התנהגות חיובית, להביע אמון בתלמידים ולזנוח את מנגנוני הטלת המשמעת הנוקשים, המסורתיים וההתנצחותיים. שכן, כאשר הכיתות מנוהלות על ידי התלמידים, למורים מתפנה זמן, אנרגיה וסבלנות לכתוב ולנהל מערכי שיעורי מאתגרים ולהתפתח מבחינה מקצועית.

רשימת המקורות

American Academy of Pediatrics. (2014). Adverse childhood experiences and the lifelong consequences of trauma. American Academy of Pediatrics

Collins, K., Connors, K., Davis, S., Donohue, A., Gardner, S., Goldblatt, E., et al. (2010). Understanding the impact of trauma and urban poverty on family systems: Risks, resilience, and interventions. Family-Informed Trauma Treatment Center

Greenberg, J., McKee, A., & Walsh, K. (2013). Teacher prep review: A review of the nation's teacher preparation programs. National Council on Teacher Quality

Kohn, A. (2001). Five reasons to stop saying: Good job! Alfie Kohn Organization