להיות מורה בקורסי "מוק"

פריאלניק, ד', חיימוביץ, ד' וליפשיץ, ע' (2014). להיות מורה בקורסי מוק. הוראה באקדמיה, 4, 35-32.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

מקובל בין בעלי העניין שפיתוח והפעלה של קורסי מוק על ידי מוסד אקדמי מקדמים את מעמדו בעולם: הם מהווים מקדם תדמית משמעותי למיתוג המוסד כמוביל חדשנות ומאפשרים לו לקיים נוכחות עולמית. הפעלת קורסי מוק בנושאים שהם ייחודיים למוסד אקדמי או כאלה שהוא ידוע כמומחה בהם, מאדירים את שמו ומושכים אליו סטודנטים.

מסיבות אלו, אוניברסיטת תל-אביב רואה בפיתוח ובהפעלה של קורסי מוק בנושאי מומחיות שלה פלטפורמה לקדום מטרות בקנה מידה עולמי. פיתוח והפעלה של קורסי מוק משתלבים גם עם מטרות פנימיות של האוניברסיטה, כאלה של קידום ההוראה והלמידה.

סיבות אלו הביאו את האוניברסיטה להצטרף משנת הלימודים תשע"ד לגל הגואה של קהילת המוסדות האקדמיים המפעילים קורסי מוק. מחברי המאמר מציינים כי לאור ההצלחה שהם חוו בשני הקורסים הראשונים שהופעלו בחודשים אוקטובר-נובמבר 2013, הם מתכוונים להמשיך ולהרחיב מגמה זו בשנים הבאות כך שקורסי המוק יתרבו ויתפסו מקום משמעותי בתהליכי ההוראה והלמידה באוניברסיטה.

שני קורסים אלה היו: What a plant knows ו-The fall and rise of Jerusalem. לימדו בהם בהתאמה שני המחברים האחרונים למאמר זה, שלימדו גם בקורסי מבוא גדולים "רגילים" באותם נושאים. בהמשך המאמר מתארים שניהם את ההתנסות שלהם כמורים בקורסי המוק הללו.

מחברי המאמר מציינים כי המדיה בקורסי מוק שונה מכל מדיה אחרת שהכירו ולכן דורשת שינוי מהותי בפדגוגיה. להלן כמה נקודות המדגישות את תכונות המדיה הדורשות שינוי בפדגוגיה:

תכנון מראש: ההוראה בקורס מוק מונצחת בצילום ולכן דורשת תכנון מדויק ומדוקדק לפרטי פרטים מראש, אין מקום לאלתורים. כמו כן, אופי ההוראה בדיבור למצלמה שונה לחלוטין מאופי ההוראה בכיתה, ועל כן דורש גם הוא תכנון שונה לחלוטין.

ארגון מראש: המורה חייב לארגן את חומר הקורס במבנה של נושאים נפרדים וקצרים.

חוסר משוב מיידי: למורה אין משוב מיידי מהסטודנטים, ועל כן הוא אינו יודע אם הצליח להעביר את המסר כראוי. לא קיים כאן ה"פינג פונג" של מרצה-סטודנטים המאפשר למרצה להחליט איך להמשיך את השיעור.

תכנון הצגת השאלות: כל שאלה שהמורה מציע לתלמידים היא למעשה שאלה רטורית, כי הסטודנטים אינם יכולים להשיב עליה בזמן השיעור. המורה נדרש לתכנן מראש שאלות שעשויות לעלות בזמן ההרצאה ויכול לבקש מהסטודנטים להשיב עליהן בפורום.

מבנה המצגת: המבנה שונה לחלוטין מזה של מצגת לשימוש בכיתה. המצגת של המוק מכילה פחות שקפים ופחות מלל ומידע בכל שקף, כי ניתן לתמצת את המלל המוצג במצגת והלומדים יכולים לחזור על השקף אם לא קלטו את תוכנו בפעם הראשונה שהוצג.

קצב ההוראה: החומר מועבר בקורס המוק באופן אינטנסיבי הרבה יותר – בקצב מהיר פי שניים-שלושה מזה שבקורס רגיל המקביל לו, כי ההוראה ממוקדת הרבה יותר והמורה אינו צריך לחזור על דברים או להשיב על שאלות.

השתתפות בפורום: על אף ההשקעה הגדולה הנדרשת, יש מורים שקוראים לפעמים את התכתובות בפורומים ויש גם המגיבים, בייחוד כשיש בעיה עובדתית. עם זאת, המורים אינם מתערבים בתכתובות העוסקות בהבעת דעות. בדרך כלל יש מתרגל שמתערב בדיוני הפורום ומדווח למורה על דברים מיוחדים.

ההוראה בקורסי ה"מוק" שונה לחלוטין מההוראה בכיתה גם במובן ההתנהגותי/הטכני כי המורה מדבר למצלמה ולא לאנשים. בקורס מוק המורה צריך להיישיר מבט למצלמה ולהתייחס אליה כאילו היא סטודנט שיושב בכיתה: לא לזוז יותר מדי, לא להגזים בתנועות גוף וידיים, לא להרבות בשינויים בעוצמת הקול, וכדומה.

אוכלוסיית התלמידים בשני הקורסים הייתה הטרוגנית מאוד. למדו בהם יחדיו תלמיד בחטיבת הביניים ומבוגר בן 88. לקורס במדעי הצמח נרשמו כ-32,000 סטודנטים, התחילו את הלימודים (נמדד בכך שנכנסו לאתר הקורס פעם אחת לפחות) כ-16,000 סטודנטים וסיימו (נמדד בכל שצפו בהרצאה האחרונה באתר) כ-8,000. לקורס על ירושלים נרשמו כ-16,000 סטודנטים, התחילו את הלימודים כ-10,000 וסיימו כ-1,800. להלן כמה נקודות הנוגעות לחוויית הלמידה בקורס מוק:

חוויית התלמיד שונה לחלוטין מזו של שיעורים בכיתה, ואפילו מזו שבצפייה בשיעורי כיתה המצולמים בווידיאו ומשודרים באינטרנט: בשיעורים המשודרים, הסטודנטים הם צופים פסיביים בשיעור שניתן לסטודנטים אחרים. בקורס המוק, המשתתפים מרגישים שהשיעור ניתן ישירות להם – המורה מדבר אליהם והם יכולים להגיב בפורום.

• התאמת קצב הלמידה, חיסכון בזמן הלמידה. חלק ניכר של הלומדים צופה בשיעור במהירות גבוהה הרבה יותר מזו שבשיעור המצולם (לפעמים אפילו ב-50% עד 100%), ואם לא מבינים, חוזרים על הקטע במהירות איטית יותר. המהירות הגבוהה מאפשרת להם לקצר את זמן הצפייה, לפעמים במידה ניכרת, ולחסוך כך זמן רב.

• השימוש בפורום: בשני הקורסים הייתה פעילות רבה בפורומים, של סטודנטים מכל העולם. אמנם גם בתוכנה של אתרי קורס עם ניהול למידה (כמו Moodle) יש אפשרות להשתמש בפורומים, אבל הסטודנטים כמעט שלא משתמשים באופציה זו. בקורס מוק, לעומת זאת, ההשתתפות בפורים היא חלק אינטגרלי מהלמידה בקורס. למעשה לכל תלמיד הייתה אפשרות לפתוח פורום בנושא שהיה מעוניין בו, וכך פעלו במקביל כמה פורומים בקורסים.

תקשורת נוספת בין התלמידים: בנוסף להשתתפות בפורומים, היו תלמידים שפתחו גם קבוצה בפייסבוק לתקשורת מסוג אחר.

בוחן בסוף כל שיעור: בכל סוף שיעור נערך בוחן, והבחנים היו חלק מתהליך הלמידה. אמנם גם בקורסים רגילים אפשר לערוך בחנים מעין אלו בשימוש בתוכנות של אתרי קורסים עם ניהול למידה, אך רוב המורים אינם משתמשים באופציה זו. לעומת זאת, בקורס המוק הסטודנט לומד באופן מקוון כל הזמן והבוחן הוא חלק מתהליך הלמידה.

ההשקעה בקורס "מוק" היא עצומה, פי שלושה וארבעה מההשקעה בהכנת קורס חדש רגיל. יש להשקיע זמן רב בהכשרה להוראה בקורסי מוק, בתכנון מבנה הקורס ובהכנת ההוראה בקורס, בזמן ביצוע הצילומים ובמהלך הפעלת הקורס. להלן כמה תובנות מההתנסות בהוראה בקורסי המוק:

קורסים המתאימים במיוחד להפקה כקורסי מוק הם אלו שהם ייחודיים לאוניברסיטה, למשל שמלמדים בהם אנשי סגל עם ידע והתמחות ייחודית. בנוסף, סוג של קורסים המתאימים במיוחד הוא קורסי מבוא גדולים, ובעיקר כאלה שלא דורשים בסיס ידע קודם. יעיל יותר לתת קורסים אלו כקורסי מוק שהתלמידים ילמדו בבית, ורצוי גם עם פגישה אחת לשבוע או שבועיים של המורה או המתרגל בקבוצות קטנות לתרגול, ליבון ודיונים. השימוש בקורסי מוק להוראה בכיתות מבוא גדולות מאפשר לתת לסטודנטים הוראה טובה בהשקעה זולה יחסית, ולכן הוא בעל עלות-תועלת גבוהה.

• ניתן ואף רצוי לשלב כמה מרצים בקורסי מוק, בייחוד בקורסי מבוא כשכל מרצה מציג את החלק שבשטח מומחיותו. אפשר גם לשלב בקורס מרצים אורחים מומחים בתחומם. חשוב מאוד לוודא מראש שכל המרצים המשתתפים מלמדים במדיה של המוק ברמה טובה.

• המורים המתאימים ללמד בקורסי מוק הם בדרך כלל המורים שמצטיינים בכיתות גדולות. מורה שאינו טוב בכיתה, לא מתאים ללמד בקורס מוק. עם זאת, לא כל מורה שמצטיין בהוראה בכיתה מתאים ללמד בקורס מוק. כפי שתואר, קורסי מוק הם מדיה שונה מאוד מקורסים בכיתה, ולכן כדי להצליח בהוראה בקורסי מוק דרושות אישיות או התנהגויות מסוימות שאינן דווקא זהות לאלו הדרושות להצלחה בהוראה הרגילה. לפיכך ייתכן גם המצב של מורים ש"הולכים לאיבוד" בהוראה בכיתה גדולה, אבל שהאישיות שלהם מתאימה מאוד ללמד מול מצלמה.

• רמת החומר המועבר בקורסי המוק יחסית לקורסים הרגילים: חשוב לשמור על אותה רמה, אם לא על רמה גבוהה יותר. אין להוריד בכמות וברמת ההעמקה והקושי של החומר המועבר ולא ברמת המבחנים והדרישות מהתלמידים.

• האפקט של צבירת הניסיון בהוראה בקורסי המוק: מחברי המאמר מציינים כי הרגישו שבמהלך התקדמות הקורס חל שיפור משמעותי בהוראתם ושיש הבדל גדול בין הוראתם בשיעורים הראשונים והאחרונים. המסקנה היא שאפשר ללמוד איך להשתפר בהוראה בקורסי מוק, בדומה ליכולת להשתפר בהוראה בכיתה. ההתנסות בהפעלת שני קורסי המוק שלהם תרמה מאוד לחברת ההפקה שרכשה ידע רב בכל ההיבטים הרלוונטיים.

חשוב שתהיה "מעטפת" יעילה למורים בקורסי המוק: עוזרי הוראה וצוות הפקה שיסייעו בתכנון השיעורים, בהכנת המצגות, בהשתתפות בפורומים וכדומה.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?