להיות או לא להיות (מורה)? הדימוי של מקצוע ההוראה כעיסוק מושך

ארנון, ר', פרנקל, פ' ורובין, ע' (2012). להיות או לא להיות (מורה)? הדימוי של מקצוע ההוראה כעיסוק מושך. שבילי מחקר, 18, 44-33.

המטרה העיקרית של מחקר זה היא לזהות את גורמי המשיכה והדחייה בבחירת קריירה מקהל היעד שעשוי להתאים להוראה: (א) צעירים המתכוונים לפנות ללימודים אקדמיים; (ב) סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות במסגרת הסבת אקדמאים להוראה. החוקרות מעלות את חמשת שאלות המחקר הבאות:

א. מה הם ההיבטים המשמעותיים לצעירים בבחירת קריירה ומקצוע?
ב. באיזה מידה היבטים אלה מתקיימים גם במקצוע ההוראה?
ג. אילו שינויים כדאי להכניס על מנת להגביר את שיעור הפנייה להוראה של מועמדים מתאימים?
ד. מה מאפיין את השייכים לקהל היעד שהם בעלי פוטנציאל לפנות להוראה?
ה. מה מאפיין את השייכים לקהל היעד שעשו כבר הסבה ופנו להוראה?

כלי המחקר הוא שאלון עמדות על אודות גורמי משיכה ודחייה להוראה שנבנה בשתי גרסאות מקבילות, אחת לקבוצת הבחירה ואחת לקבוצת ההסבה. השאלון כולל שישה חלקים אלה:

חלק א - פרטים אישיים: חלק זה הורחב מעבר לפרטי רקע בסיסיים (מין, גיל, מקום מגורים) וכלל גם מידע נוסף (ניסיון בהוראה, הוראה במשפחה, הערכת המצב הלימודי של הנבדק כתלמיד בבית הספר). ההנחה הייתה שככל שהחוקרות יקבלו יותר פרטים על מאפייני הנבדק, ניתן יהיה לזהות את הקבוצות המתאימות שקרובות יותר להגיע למקצוע ההוראה.

חלק ב - שיקולים המשפיעים עליי בבחירת קריירה: חלק זה כולל 20 פריטים שהציגו מאפיינים שונים של משיכה או של דחייה בבחירת עיסוק. כלולים בחלק זה פריטים כגון: "מקצוע שיהיה מהנה", "עמיתים שקל להסתדר איתם", "סביבת עבודה נעימה", "משרה בטוחה", קריירה שמבטיחה אתגרים אינטלקטואלים", "קריירה שמבטיחה אפשרויות קידום", "עיסוק שמאפשר תנאים נוחים להורות", "עיסוק שמשלב דאגה לזולת", "עיסוק שמאפשר עבודה עם ילדים", "מקצוע שבו אוכל לסייע לאחרים", "מקצוע שבאמצעותו אתרום לחברה", "מקצוע שמאפשר לחלק ידע עם אחרים", "מקצוע שיהיה מהנה עבורי".

חלק ג - שיקולים המשפיעים עליי בבחירת מקצוע ההוראה: בחלק זה מוצגת רשימת היגדים המקבילה לחלוטין לזו של החלק הקודם של השאלון. אבל הנבדקים מתבקשים להתמקד במקצוע ההוראה, כך שניתן להשוות בין מניעי הבחירה במקצוע בכלל לבין מניעי הבחירה במקצוע ההוראה בפרט.

חלק ד - מאפיינים המשפיעים על בחירה (או אי-בחירה) במקצוע ההוראה: חלק זה כולל רשימת סיבות ישירות למשיכה ולדחייה מההוראה. בסך הכול נכללו בחלק זה 18 פריטים אשר נגזרו מהיבטים אינטרינזיים ואקסטרינזיים של מקצוע ההוראה המהווים גורמי משיכה ("השפעה על חיי הילדים", "מקצוע בעל אפשרויות קידום טובות") בצד אלו המהווים גורמי דחייה. בחינת היבטים אלו נועדה לבדוק אם בעטיים הצעירים דוחים את המקצוע, ולו היו נושאים אלו באים על תיקונם, האם היה המקצוע הופך לנחשק יותר בקרב האוכלוסייה שנבדקה ("התמודדות עם תלמידים בעיתיים", "למורים אין מספיק כלים לאכיפת משמעת", כמות בלתי-סבירה של מטלות", "מעורבות והתערבות הורים בכיתה ובבית הספר", "פיקוח יתר על מורים בבית הספר").

חלק ה - שינויים אפשריים במקצוע ההוראה והשפעתם על בחירה בהוראה: מטרתו של חלק זה בשאלון היא לאסוף נתונים על השפעתם של שינויים מיטיבים, רפורמות חינוכיות, פרויקטים חדשים וניסיונות משמעותיים במערך החינוך, העשויים להפוך את מקצוע ההוראה לאטרקטיבי יותר. כאן הכוונה היא לפנות אל הנבדקים שאינם מתכוונים להגיע להוראה, ולקבל מהם ישירות מידע על מאפייני המקצוע הגורמים להם לדחות אותו. יש לציין כי בין הפריטים נכללו כאלו העוסקים ברפורמת "אופק חדש" וברפורמת "עוז לתמורה": "שיפור באיכות המשאבים להוראה", "שכר גבוה יותר למורה המתחיל", "הפחתת מספר התלמידים בכיתות", "שכר למורה המבוסס על הישגים והצלחות של תלמידים" ועוד.

חלק ו – שאלה פתוחה, הצעות לעידוד בחירה במקצוע ההוראה: בחלק זה התבקשו הנבדקים להשיב על השאלה: אם היו ניתנות לך סמכויות, אילו פעולות היית נוקט/ת על מנת לגרום לכך שאנשים מתאימים יעדיפו לבחור במקצוע ההוראה?

בשלב זה, השאלונים הועברו כבר ליותר ממחצית הנבדקים. השאלונים נמצאים היום בתהליך של הקלדת הנתונים למחשב לפני הניתוח הסטטיסטי של הממצאים. בניתוח זה יבדקו החוקרות את כל שאלות המחקר שהציגו ויסכמו את הממצאים לקבלת תמונה כוללת של מערכת המניעים והתנאים המשמעותיים הנשקלים בעת פנייה להוראה או להסבה להוראה בקרב מועמדים בעלי רמה גבוהה המתאימים לעסוק במקצוע. על בסיס ממצאים אלה ניתן יהיה לגזור המלצות מעשיות הניתנות ליישום על מנת להשיג היעד המבוקש: העלאת רמת ההוראה בישראל.

לגיליון המלא של שבילי מחקר

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת