כל ילד חושב אחרת: דרך צלחה ללקויי למידה ולבעלי הפרעות קשב

מקור:
 
לוין, מל. (2006). כל ילד חושב אחרת - דרך צלחה ללקויי למידה ולבעלי הפרעות קשב, הוצאת מודן, 430 עמ'
 
 
 
תוכן עניינים מלא - לחצו כאן
 
מוחות שונים לומדים בדרכים שונות, וזו בדיוק הבעיה של ילדים רבים. רוב בתי הספר עדיין דבקים בתאוריה של מידה חינוכית אחת לכולם, לכן יש ילדים שנאבקים כל זמן הלמידה, רק מפני שתבניות הלמידה שניחנו בהן אינן תואמות את שיטת הלימוד הנהוגות בבתי הספר.

ד"ר מל לוין, מסביר ב כל ילד חושב אחרת איך אפשר לזהות את תבניות הלמידה השונות. הוא מבהיר כיצד הורים ומורים יכולים לחזק את הכוח הטמון בכל ילד כך שיוכל לעקוב את קשייו. שיטת לימוד זאת מניבה סיפוק והישגים במקום תסכול ותחושת כישלון.

מוחות שונים מחווטים בצורות שונות, אומר המחבר. יש שמונה מערכות למידה יסודיות, שיוצרות מגוון של כישורים. אין ילד שמוכשר בכל שמונה המערכות למשל, ישנם תלמידים יצירתיים שניחנו בדמיון פורה, אך מתקשים בלימודי היסטוריה. כישורי הזיכרון שלהם חלשים ומונעים מהם לשמור נתונים. תלמידים אחרים חלשים בביצוע הוראות סדרתיות. קשה להם לעמוד בבחינות ולעיתים קרובות הם נכשלים במתמטיקה. במקרים אלה לא מדובר בחוסר אינטליגנציה, אלא בשיטת לימוד שאינה מתאימה למשימה. המחבר מראה כיצד אפשר לפתח אסטרטגיות למידה יעילות, שיעקפו את אזורי החולשה.

תסכולי למידה עלולים לכרסם בילד במשך כל חייו. אפשר למנוע זאת אם נבין שלא כל ילד מצליח באופן זהה בכל צורת לימוד. אם נתמקד בשיטות לימוד אינדיבידואליות למען צורות חשיבה אינדיבידואליות נוכל להעצים את פוטנציאל הלמידה של ילדינו.
אחד מטיעוניו של לוין הוא, שכל אדם יש קשיים בתחומים מסוימים, אך אל לו להתמקד בהם, אלא דווקא בנקודות החוזק שלו. אלה הן נקודות נאור שבו. בהתבגרותנו, כל אחד ואחת מאתנו בוחר או בוחרת את המקצוע שבו נעסוק לפי נקודות החוזק שבנו. אנו עושים זאת מתוך התעלמות מודעת מהמקצועות שבהם נכשלנו בעבר. ומה אנו דורשים מילדינו? במהלך כל שנות לימודיהם בבית הספר עליהם להיות טובים (ולעתים אף מצוינים) בכל מקצועות הלימוד!
 
מל לוין אינו טוען אף לרגע, שיש לוותר לילד על תהליך ההתמודדות עם קושי. אין הוא ממליץ לברוח מן הקשיים, אך הוא טוען בצדק, שכל ילד חושב אחרת, ושיש ללמד את הילד לפי נטיות מוחו. לדוגמה, נער הלומד היסטוריה לבחינות הבגרות: הוא מתקשה בקריאה ובכתיבה עד כי הדבר פוגע ביכולתו להציג את רמת הבנתו. לדעת לוין על נער כזה ללמוד דרך הקשבה והתבטאות בעל פה, שהרי העיקר הוא ההבנה, ולא הדרך שבה מגלם הנער את הבנתו.
 
מעבר להתמודדות היומיומית עם הקשיים בבית הספר, נוגע לוין בהתמודדות היומיומית של הילד בבית. הוא מציג להורים הזדמנות להבין את ילדיהם ואת מקור הקשיים שלהם. כאשר הבנה כזאת מושגת, ועימה קבלה של הילד ושל תכונותיו האישיות, מתפתח קשר אמיתי של צמיחה בין הורים לילדים. להורים ניתנת כאן הזדמנות ללמוד על תהליכי חשיבה, ובכך לייצור מערכת תקשורת חדשה עם ילדיהם.
 
חשוב להדגיש שוב ושוב: מל לוין אינו מעודד בריחה מהתמודדות. הוא אינו מוותר, למשל כשילד קשה לכתוב, הילד שלומד לפי התיאוריה של לוין יכתוב חיבור כדי שיפתח את הדמיון שלו וההבעה העצמית, אלא שהוא יעשה זאת באמצעות הקלטת דבריו, או בכל דרך אלטרנטיבית שתימצא לו.
 
 
פרקים 10 ו11 בספרים הם בעלי ערך מיוחד, הם עוסקים בפרופילים ניורו-התפתחותיים, בבניית פרופילים נוירו-התפתחותיים זיהוי מוקדי התקלה, כאשר לפרופילים טובים קורים דברים רעים, זיהוי סיבוכים רגשיים והבנתם, כיצד במקום מדוע: התמקדות בזיהוי התקלות ובתיקונן ולא בגורמים להן.
להתאים מחדש את החשיבה (אל לא לעצבה מחדש) - טיפול באמצעות הפרופיל האישי, שימוש בתרופות, דוגמא לילד שטופל באמצעות הפרופיל האישי ועוד.
 
פלורליזם נוירו-התפתחותי: "כל ילד חושב אחרת" כעיקרון מוסרי.

ד"ר מל לוין הוא רופא ילדים ואחד ממומחי החינוך הבולטים בארה"ב.
 
לקוראי אנגלית – האתר של ד"ר מל לוין ניכר באיכותו:
All kinds of Minds
 
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?