כיצד תורמים טקסים בית-ספריים לעיצוב זהותם של מתבגרים? חקר מקרה בשני בתי ספר תיכון דרוזיים

Abbas, Randa Khair (2020). How do school-based ceremonies contribute to adolescents’ identity design? A case study in two Druze high schools. Citizenship Teaching & Learning, 15(3), 323–340

עיקרי הדברים:

• בחברה רב-תרבותית ומרובת קונפליקטים גיבוש הזהות בקרב צעירים מתרבויות מיעוט, כמו צעירים דרוזים, מהווה אתגר
• אחד התפקידים המרכזיים של בית הספר בחברה הדרוזית הוא חיזוק הזהות הדרוזית בד בבד עם החדרת גאווה לאומית ותחושת שייכות למדינה
• טקסים לציון חגים דתיים וימי זיכרון לאומיים מהווים אמצעי מרכזי להעברת זהות תרבותית ואזרחית לדורות הבאים
• בבתי הספר הדרוזיים מייחסים חשיבות רבה לטקסים אלה התורמים לטיפוח תחושת השייכות לחברה הדרוזית ולתחושת שיתופיות בגורל המדינה
• כמו כן, מתקיימות בבתי הספר פעילויות נוספות שמטרתן לטפח את ידיעת הארץ ואהבת המולדת
• עם זאת, רוב התלמידים ציינו שהם חשים אפליה מסוימת במדינה ושהם מוערכים פחות ביחס לאזרחי המדינה היהודים
• למרות רגשות אלה ואי הנוחות שהם מעוררים, רוב התלמידים הביעו אהדה ונאמנות למדינה
• זהות דרוזית וזהות ישראלית הם הרכיבים הראשיים בזהויות מרובות של מתבגרים דרוזים, בעוד המרכיב הערבי בזהות מקבל מקום משני

בתי הספר מהווים נדבך מרכזי בכוחות החברתיים הפועלים לעיצוב זהותם של צעירים ולטיפוח עולם הערכים שלהם. מתקיימים בהם טקסים ופעילויות חינוכיות (McLaren, 2015) התורמים להתפתחות של ערכים חברתיים, קודים סמליים וקשרים חברתיים בקרב הלומדים (Moser, 2016). בחברות רב-תרבותיות למודות סכסוכים, פעילויות חינוכיות מסוג זה נועדו לקדם את ההבנה של האחר, את תחושת השייכות לחברה הכוללת, כמו גם הזדהות בריאה עם הקבוצות האתניות של הלומדים עצמם (Beachum & McCray, 2004; Bekerman, 2004; Court & Abbas, 2010; Lomsky-Feder, 2004).

החברה הישראלית היא חברה רב-תרבותית למודת מאבקים (Katz, 2010). מתגוררים בה אזרחים יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, וחייה הלאומיים כרוכים בקונפליקטים פנימיים וחיצוניים. לדרוזים בישראל מקום ייחודי בקרב ישראלים דוברי ערבית. מערכת החינוך הדרוזית שואפת לעצב בוגר שיוכל להשתלב בחברה הישראלית, שיאהב את המולדת, יחוש שייכות ונאמנות למדינה וישתתף בבנייתה ובהגנתה, אך עדיין יהיה מזוהה עם החברה הדרוזית ומאפייניה הייחודיים. תלמידים דרוזים מזהים עצמם עם המדינה ומגדירים עצמם ישראלים או דרוזים ישראלים לפני שהם מציינים את זהותם כערבים (Abbas, 2007). הם מוכנים לשרת את המדינה ואף לסכן חייהם למענה. קיימת סולידריות חזקה של הדרוזים עם האתוס הציוני והם מרחיקים עצמם מסוגיות ערביות ואיסלמיות הקיימות בסקטור הערבי-ישראלי בחברה.

מאז 1948 תופסים טקסי המדינה, ובמיוחד טקס הזיכרון לחללי צה"ל, מקום מרכזי בחינוך הממלכתי. טקסי הזיכרון המתקיימים במערכת החינוך משלבים את הממד הקוגניטיבי עם הממד הרגשי. המידע ההיסטורי המועבר באמצעותם משולב ברגשות של שכול ואובדן ובסיפורי גבורה והקרבה. דבר זה מעצים את חוויתם של התלמידים ומשפיע על זהותם המתפתחת ועל תחושת השייכות האישית למולדת (Ben Amos & Bethel, 1999). טקסים לאומיים אלה מתקיימים בבתי הספר הדרוזיים כמו גם טקסים מקומיים הקשורים לקהילה הדרוזית.

המחקר הנוכחי עוסק בתרומה של טקסים לאומיים ופעילויות חינוכיות המתקיימות בבתי ספר דרוזיים למען עיצוב הזהות והעמקת תחושת האזרחות בקרב תלמידים דרוזים.

הדרוזים בישראל

בישראל חיים קרוב ל-143,000 דרוזים המהווים כ-1.6% מאוכלוסיית המדינה (PEW, 2016). הדרוזים הם דוברי ערבית ודתם היא שלוחה של האסלם, למרות שמנהגיהם שונים מאלה של המוסלמים. החברה הדרוזית היא חברה סגורה, כלומר, אף אחד לא יכול לעזוב את הדת הדרוזית או להצטרף אליה ואין נישואי תערובת. זוהי חברה פטריארכלית הדורשת נאמנות מוחלטת לערכי הדת, המשפחה והקהילה. 

שמירה על זהות דרוזית בזמן של מודרניזציה מהירה מציבה אתגרים גדולים בפני החברה הדרוזית. חבריה כבר לא מבודדים בכפרים הדרוזים. הדרוזים משרתים בצבא, לומדים במוסדות להשכלה גבוהה ובאים במגע עם אזרחים מכל חלקי האוכלוסייה במקום העבודה. הם שותפים מלאים בחברה הישראלית תוך כדי שהם שומרים על המסורות והאמונות הדתיות שלהם. אחד התפקידים המרכזיים של בית הספר בחברה הדרוזית הוא חיזוק הזהות הדרוזית בד בבד עם החדרת גאווה לאומית ותחושת שייכות למדינה.

זהות אישית וקולקטיבית

לפי אריקסון, בתקופת גיל ההתבגרות עסוקים בני הנוער בגיבוש זהותם האישית (Erikson, 1968). בגיל זה עסוקים בני הנוער בשאלה 'מי אני?' ובברור אישי באשר לערכים אליהם הם רוצים להיות נאמנים. לפי אריקסון, זהות בת קיימא צריכה להקנות גם תחושת ייחודיות וגם תחושת שייכות לקבוצה (Hamman & Hendriks, 2005).

זהות קולקטיבית עונה על השאלה 'מי אנחנו?' והיא מהווה קשר קוגניטיבי, מוסרי ורגשי של הפרט לקהילה רחבה. היא באה לידי ביטוי בחומרים תרבותיים (למשל, שמות, נרטיבים, סמלים, סגנון לשוני, טקסים ותלבושות), והיא נושאת איתה רגשות חיוביים עבור חברי הקבוצה (Polletta & Jasper, 2001). בחברות רב-תרבותיות גיבוש הזהות בגיל העשרה עשוי להיות מאתגר במיוחד בקרב צעירים מתרבויות מיעוט, כמו הצעירים בחברה הדרוזית בישראל. צעירים אלה לומדים להיות חלק מתרבות הקהילה שלהם וחלק מתרבות לאומית רחבה יותר.

טקסים בית ספריים כאמצעי לעיצוב הזהות וחיזוק האזרחות

למערכת החינוך תפקיד מרכזי המסייע לצעירים בתהליך גיבוש זהותם. בתי הספר עושים זאת, בין היתר, באמצעות טקסים. לפי מילון ובסטר (Merriam-Webster, 2011), טקס הוא מעשה פורמלי או סדרה של מעשים שנקבעו על ידי קונבנציה, ריטואל או פרוטוקול. טקסים נערכים בהזדמנויות פומביות כדי להנציח, לזכור או לציין אירוע חשוב. בבתי ספר נערכים טקסים לציון חגים דתיים או ימי זיכרון לאומיים והם משמשים אמצעי להעברת זהות תרבותית ואזרחית לדורות הבאים.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התרומה של טקסים בית ספריים לעיצוב הזהות והעמקת תחושת האזרחות בקרב תלמידים דרוזים.

המחקר התמקד בשני בתי ספר תיכוניים בחברה הדרוזית. הנתונים נאספו באמצעות שלושה כלי מחקר איכותניים:

1. ראיונות עם מנהלים, מחנכים ותלמידים.
2. תצפיות על טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל.
3. ניתוח מסמכים הקשורים לתכנון הטקסים ליום הזיכרון לחללי צה"ל ולחג הקורבן הדרוזי.

ממצאים

מנהלי בתי הספר מייחסים חשיבות רבה לטקסים הלאומיים ולטקסים דתיים, כמו חג הקורבן.

רוב התלמידים מזדהים עם הפעילויות הקהילתיות ועם הטקסים הבית ספריים. הם ציינו שעצם קיומם של טקסים אלה מחזק את גאוותם בהיותם אזרחים דרוזים ישראלים.

טקס יום הזיכרון. המנהלים רואים חשיבות רבה בטקס זה. הם משקיעים מחשבה וזמן בהכנות לטקס, בקישוט בית ספר בדגלים ובסמלי היום ובמסרים המועברים לתלמידים. בטקס הבית ספרי משתתפות גם משפחות שכולות מהקהילה. בפני התלמידים מודגשת חשיבות היום והתרומה של חללי צה"ל והנופלים הדרוזים למדינת ישראל.

טקסים מיוחדים לקהילה הדרוזית. בתי הספר עושים כל מאמץ על מנת לאזן את המסרים של מחויבות למדינה מצד אחד ונאמנות לקהילה הדרוזית מצד שני. בתי הספר מקושטים לקראת הטקסים הדתיים, התלמידים מגיעים בבגדים חגיגיים וכיבוד מוגש למשתתפים. המנהל מדבר בפני התלמידים על חשיבות החג מבחינה דתית וחברתית.

פעילויות חינוכיות בית ספריות. בתי הספר מקיימים שיעורים ופעילויות שונות שמטרתן חיזוק תחושת השייכות והאזרחות של התלמידים:

1. שיעורי אזרחות שמטרתם להחדיר בתלמידים את המסר שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית עם זכויות אדם וערכים דמוקרטיים רבים.
2. שיעורי הכרת ישראל ואהבת המולדת המלמדים על הארץ ועל הסקטורים השונים באוכלוסייה. בתי הספר עורכים סיורים וטיולים להכרת הארץ.
3. בבתי הספר נערכות פעילויות שונות במטרה לחזק הן את תחושת השייכות לקהילה הדרוזית והן את הזיקה לאזרחות הישראלית. דגש מיוחד ניתן לערכים של דו-קיום וסובלנות. נערכים טקסים לאומיים (יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות, יום הזיכרון ליצחק רבין), התלמידים לומדים על ההיסטוריה של הדרוזים ושל הערבים. נערכים ביקורים באנדרטאות בארץ והתלמידים משתתפים במצעד החיים בפולין. כמו כן, קיימת הכנה משמעותית לצבא באמצעות מפגשים עם קציני צבא דרוזים, הרצאות וביקור במכללות צבאיות. בבית הספר משתמשים בשפה העברית לצד השפה הערבית, ובכניסה לבית הספר מונף דגל המדינה לצד הדגל הדרוזי.

דיון

ישראל היא מדינה שחייה הלאומיים כרוכים בקונפליקטים פנימיים וחיצוניים. חינוך לאזרחות דמוקרטית הוא מפעל מורכב, במיוחד בזמנים של סכסוך. תחושת הפגיעות שקונפליקט מעורר באנשים הופך את החינוך לאזרחות דמוקרטית אפילו חשוב יותר (Ben-Porath, 2006), שכן הוא יכול לסייע ביצירת תחושת זהות חזקה המנטרלת את תחושת הפגיעות.

טקסים לאומיים המתקיימים בבתי הספר הדרוזיים נועדו להחדיר בצעירים תחושת הזדהות וגאווה במדינה, תחושה של שייכות, ערכים משותפים, ושל עבר, הווה ועתיד משותפים. לטקסים אלה יכולה להיות השפעה טרנספורמטיבית שיש בה כדי לתרום לגיבוש זהות בת-קיימא. ההשפעה הטרנספורמטיבית יכולה להתרחש במידה שטקסים אלה נחווים על ידי המשתתפים כאותנטיים (Uzelac, 2010) ואם הם מצויים בתואם עם חווית החיים של המשתתפים ומבנים חלק קוהרנטי מהחוויה שלהם.

הדרוזים בישראל נלחמו בכל מלחמות ישראל, הקהילה איבדה מבניה, והם חשים תחושת זהות חזקה עם המדינה דרך ההיסטוריה המשותפת. האובדנים שחוותה הקהילה מחברת אותם ללאום הישראלי כמו גם מחזקת את הקהילה הדרוזית עצמה. טקסים בית ספריים ממלאים חלק חשוב בתהליכי בניית זהות זו. אירועים קולקטיביים אלה מסייעים לתלמידים לפרש, להבין ולתת משמעות לאירועים מהותיים. הם נותנים צורה לזיכרון הקולקטיבי של הקהילה כולה (McLaren, 1986). ביום הזיכרון התלמידים בשני בתי הספר יצרו פינת זיכרון, תלו תמונות של בני הכפר שנפלו לצד דגל ישראל, דגל העדה הדרוזית והכרזת העצמאות. שילוב זה של סמלים נועד להביא את התלמידים להפנמת האובדן שחוותה הקהילה שלהם ולחיזוק הקשר שלהם עם המדינה.

שני בתי הספר פועלים להעמקת ערכי הדת הדרוזית. הם שמים דגש על טיפוח ידיעת הארץ ואהבת המולדת, טיפוח תחושת שייכות לחברה הדרוזית ולמדינה ותחושת שיתופיות בגורל המדינה. חינוך לדו-קיום ולפלורליזם מקבל מקום מרכזי בבתי הספר. הטקסים בשני בתי הספר שהשתתפו במחקר מקיימים במיומנות את הנרטיב של ישראל, את מקומם של אזרחי ישראל הדרוזים ואת סיפורם של הדרוזים עצמם. עם זאת, רוב התלמידים ציינו שהם חשים אפליה מסוימת במדינה ושהם מוערכים פחות ביחס לאזרחי המדינה היהודים. למרות רגשות אלה ואי הנוחות שהם מעוררים, רוב התלמידים הביעו אהדה ונאמנות למדינה. כמו כן, הממצאים מצביעים על כך שזהות דרוזית וזהות ישראלית הם הרכיבים הראשיים בזהויות המרובות של הצעירים הדרוזים, בעוד המרכיב הערבי בזהות מקבל מקום משני.

נשאלת השאלה, אם כן, כיצד מצליחה מערכת החינוך הדרוזית להתגבר על תחושת האכזבה, האפליה ואי הנוחות שמביעים התלמידים? כיצד מצליחה מערכת חינוך זו לגרום לתלמידיה לראות עצמם כדרוזים ישראלים, המביעים הזדהות מלאה עם המדינה ונכונות גדולה לשרתה?

ייתכן כי ההסבר לכך נעוץ בכך שזהות אישית מעוצבת באמצעות תהליכים חברתיים (Carbaugh, 1996). המתבגרים הדרוזים מעצבים את זהותם באמצעות השיח החברתי המתרחש בין הפרט לבין הסביבה החברתית המגוונת שבית הספר מספק להם. טקסים ממלכתיים, טקסים דתיים, פעילויות חינוכיות שונות, מפגש עם אנשי קהילה וצבא, סדנאות, דיון על עולמם של המתבגרים ועיסוק בנושאים אקטואליים – כל אלה נושאים ממדים היסטוריים, תרבותיים וערכיים חשובים.

אין זה פשוט להחזיק בזהויות תרבותיות מרובות, אולם כאשר זהות אישית עם ממדים מרובים מתגבשת באופן בריא וקוהרנטי, ריבוי הזהויות יוצר תחושה חזקה יותר של משמעות ותכלית שהם קריטיים לבריאות הפסיכולוגית של הפרט (Thoits, 1984).

סיכום

המחקר בדק את התרומה של טקסים בית ספריים לעיצוב הזהות והעמקת תחושת האזרחות בקרב תלמידים דרוזים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שבתי הספר ממלאים תפקיד מובנה, עקבי ומרכזי בגיבוש הזהות הדרוזית והישראלית של הצעירים.

רשימה ביבליוגרפית

Abbas, R. (2007). The role of the school system in shaping the personality, identity and level of citizenship of its students: An ethnographic case study in two Druze high schools. unpublished Ph.D. thesis, Ramat Gan: Bar-Ilan University

Beachum, F. and McCray, C. (2004). Cultural collision in urban schools. Current Issues in Education, 7(5), 1–5

Bekerman, Z. (2004). Potential and limitations of multicultural education in conflict-ridden areas: Bilingual Palestinian-Jewish schools in Israel. Teachers College Record, 106(3), 574–610

Ben Amos, A. & Bat-El, E. (1999). Commemoration and national identity: Memorial ceremonies in Israeli schools. In A. Bishara (ed.), Between the I and the We: Building Israeli Identities and Identity, Tel Aviv: Kibbutz Publishing, pp. 41–60 

Ben-Porath, S. (2006). Citizenship under Fire: Democratic Education in Times of Conflict. Princeton, NJ: Princeton University Press

Carbaugh, D. (1996). Situating Selves: The Communication of Social Identities in American Scenes. Albany, NY: State University of New York

Court, D. and Abbas, R. (2010). Role of Druze high schools in Israel in shaping students’ identity and citizenship. Education, Citizenship and Social Justice, 5(2), 145–62

Erikson, E. H. (1968). Identity: Youth and Crisis. New York: Norton

Hamman, D. and Hendriks, B. (2005). The role of the generations in identity formation: Erikson speaks to teachers of adolescents. The Clearing House, 79(2), 72–75

Katz, Y. (2010). The state approach to Jewish and non-Jewish education in Israel. Comparative Education, 46(3), 325–38

Lomsky-Feder, E. (2004). The memorial ceremony in Israeli schools: Between the State and civil society. British Journal of Sociology of Education, 25(3), 291–305

McLaren, P. (1986). Schooling as a Ritual Performance. London: Routledge & Kegan Paul

McLaren, P. (2015). Life in Schools (6th ed.). London and New York: Routledge and Taylor & Francis

Merriam-Webster (2011). Merriam-Webster.com

Moser, S. (2016). Educating the nation: Shaping student-citizens in Indonesian Schools. Children’s Geographies, 14(3), 247–262

Pew Centre (2016). 5 facts about Israeli Druze, a unique religious and ethnic group. http://www.pewresearch.org/fact-tank/2016/03/21/5- facts-about-israeli-druze-a-unique-religious-and-ethnic-group. Accessed 1 January 2020

Polletta, F. and Jasper, J. M. (2001). Collective identity and social movements. Annual Review of Sociology, 27, 283–305

Thoits, P. (1984). Multiple identities and psychological well-being: A reformulation and test of the social isolation hypothesis. American Sociological Review, 48(2), 174–87

Uzelac, G. (2010). National ceremonies: The pursuit of authenticity. Ethnic and Racial Studies, 33(10), 1718–36