יש קנקן חדש מלא ישן: התנ"ך בפייסבוק

נתן יולזרי, שירלי ואילן אבקסיס. "יש קנקן חדש מלא ישן: התנ"ך בפייסבוק". ביטאון מכון מופ"ת, גיליון 46. אב תשע"א – אוגוסט 2011. עמ' 34- 42.

 הטקסטים המקראיים מוכרים לרוב האוכלוסייה הבוגרת בישראל, אולם הדורות הצעירים מתרחקים מיסודות תרבותיים אלו (סימון, 2002), והיחס אל מקצוע זה מידרדר (פדואה, 1986; שקדי, 2000; עירם, 2001; בן-איון, 2009). קשיים נוספים מלווים את לימודי התנ"ך, בהם הקושי השפתי. על מנת לעורר את העניין בקרב בני הנוער נדרש המורה להיות בעל כשרון ומקוריות בהוראתו, ובכלל זה בשימוש בכלים חדשים בני זמננו, הקרובים ללבם – קל וחומר בהוראת התנ"ך.

המיזם "התנ"ך בפייסבוק" משלב בין החדש לישן: התוכן המוכר מן התנ"ך בכלי הוראה חדש. את הרעיון לשילוב זה הגתה ד"ר יעל קשתן. המיזם מיושם בידי סטודנטים להוראת המקרא של מכללות לוינסקי לחינוך. מטרתו היא לעורר עניין בתנ"ך ובתכניו בדרכים מקוריות.

למיזם "התנ"ך בפייסבוק" שני ערוצים: האחד, קהילה המנהלת שיח על תוכני המקרא; והאחר, למידה חווייתית בשיעורים מתוקשבים בבית הספר. בערוץ האחד, המטרה היא להקים קהילה שבה יתקיים שיח תרבותי-ציבורי סביב תכניו של המקרא. ערוץ זה של המיזם נועד עבור כל אחד ממשתמשי הפייסבוק. המטרה המרכזית היא להשיב את העניין בתנ"ך אל התרבות שלנו כיום: להזכיר את הסיפורים ואת המורשת היהודית והישראלית הקשורה בהם ושצמחה על בסיסם. שאיפתם של המעורבים במיזם היא ליצור אינטראקציה בין הדמויות לבין עצמן וביניהן לבין קהל הגולשים, מבוגרים כצעירים. הדמויות העתיקות והמרוחקות הופכות לדמויות בעלות אישיות, המסבירות את מעזיהן, את מניעיהן ואת רגשותיהן. הגולש המייצג את הדמות נדרש לחקירתה. למעשה, הופך הוא ל"שחקן" על הבמה, על בסיס הידע שרכש. תחילה נפתחו פרופילים לדמויות מקראיות בפייסבוק על ידי המדריכים הפדגוגים למקרא (ד"ר שירלי נתן יולזרי וד"ר אילן אבקסיס) והסטודנטים של מכללת לוינסקי.

 בעקבות העלאת הסטטוסים, החלו הדמויות המקראיות ואנשים אחרים להגיב על כך. הדמויות המקראיות מדברות אפוא ביניהן, ואל שיחתן מצטרפים גולשים נוספים. התכתבות מסוג זה היא דינמית וחופשית. האנשים והדמויות המשוחחים ביניהם מביעים את פרשנותם לטקסטים ומביאים ידיעות ממאגרי מידע מקוונים ואחרים. הטקסט החיצוני עורר סקרנות וגרם לגולשים לחפש מידע. לתוך הדיון נוספו גם ידיעות הקשורות בתחום חקר המקרא.

בערוץ האחר של המיזם, יושם הרעיון בבית הספר בעזרת הסטודנטים להוראת המקרא. הסטודנטים בסיוע המדריכים הפדגוגים בנו שיעורים בפייסבוק לתלמידים משכבות ז-ח באמצעות "פתקים" הניתנים לעריכה. לאחר ההכנה, התחברו התלמידים אל הפרופיל של הסטודנט. התלמידים עבדו מעמדות המחשב האישיות שבמעבדת המחשבים וביצעו את המשימות בתוך מעטפת הפייסבוק.
הסטודנטים הגיעו למסקנה שהיה משהו מיוחד בפייסבוק שנגע בתלמידיהם. הם הגיבו בחיוב לשיעורים אלו ונטו להשתתף בהם. ההתנסות הובילה לכך שהסטודנטים היו מודעים לנקודות התורפה של שיעור בפייסבוק: קיימים פיתויים לגלוש מחוץ למשימות השיעור. הסטודנטים פעלו אפוא בהתאם ושיפרו את כללי העבודה וההנחיות ללומדים בראשית השיעורים. אולם לעתים צצו בעיות אחרות. מכיוון שתגובות התלמידים היו חשופות לחבריהם, היו תלמידים שהתחמקו מהתמודדות עצמאית עם המשימה והעתיקו דברי תלמיד אחר או שכתבו אותם. לאור זאת, נראה שעל מנת להשיג שיעור אפקטיבי ומהנה, יש לייחס חשיבות רבה לסוג המשימה ולדרך ניסוחה. שאלות רגילות לא יתאימו לכך. אם מטרתנו לעורר דיונים בין תלמידים ולמידה בדרך של חקירה יש להשתמש במונחים מתאימים (כגון: ערכו דיון, נמקו, הגיבו). לשיעור המקוון השיתופי יתרונות מסוימים על פני שיעור רגיל ואף על פני שיעור מקוון רגיל. תלמידים המתקשים לעקוב אחר השיח המתנהל בכיתה יכולים לעקוב אחר השיח הכתוב. אכן, התברר שתלמידים, שבשיעור רגיל "הולכים לאיבוד", פתאום הגיבו בצורה יוצאת מן הכלל בתוך המעטפת. ביניהם גם תלמידים בעלי יכולת מילולית נמוכה. כמו כן, השיעור נגיש ללומדים מכל מקום שיש בו מחשב, גם בבית. ה"מחברת" שבה כתבו התלמידים פתוחה לכולם, והיא בבחינת "מחברת" שיתופית. בכך נוצר מצב שבו הלמידה חוצה את הגבולות של זמן השיעור, של הגדרתו הגיאוגרפית ושל קיומן הנפרד של המחברות האישיות. גם המורה יכול לעקוב אחר השיעור הווירטואלי מכל מקום ובכל זמן שיש לידו מחשב.

אין ספק שהמדיה המתוקשבת משדרגת את תהליך ההוראה-למידה בבית הספר. אך הפייסבוק מוסיף גם ממד משמעותי ללמידה באמצעות מחשב, הן מבחינת הגישה של הילדים לשיעור ולתכניו, הן מבחינת הפוטנציאל השיתופי שבו, ובייחוד בשל היכולת ליצור אינטראקציה בין לומדים רבים. מצד אחר, השימוש בפייסבוק, במהלך שיעור, מלווה בהצגת מסיחים רבים לפני הלומד. אולם הסטודנטים למדו להבהיר לתלמידיהם מה הם כללי העבודה המקובלים עליהם, וכך הצליחו להפחית את ההסחות מן השיעור באופן משמעותי.

כותבי המאמר מקווים שבעתיד הן לומדים בוגרים הן לומדים צעירים יפתחו בעצמם פרופיל לדמות מקראית, יחקרו אותה ואת רקעה ו"ישחקו" תפקיד, בין שזו דמות מסוימת מן התנ"ך או בעל מקצוע שחי בתקופת התנ"ך ומבטא את הלכי הרוח המאפיינים אותה ומספר על האירועים שחלו בה. הללו יצטרפו אל קהילה הולכת וגדלה של חובבי מקרא, הכוללת גולשים ודמויות. תקוות כותבי המאמר היא כי קהילה זו תוסיף להתעצם ולגדול ותתרום להצפה ולהפצה של הטקסטים התנ"כיים אל פני השטח ולהגברת הידע וההערכה כלפי מורשתנו.

לעיון במאמר המלא, ראה הלינק כאן