יש לחץ שהוא לחץ טוב: מודל האתגר-מכשול, מסוגלות עצמית אקדמית וביצועים אקדמיים

Travis, J., Kaszycki, A., Geden, M., & Bunde, J. (2020). Some Stress Is Good Stress: The Challenge-Hindrance Framework, Academic Self-Efficacy, and Academic Outcomes. Journal of Educational Psychology, 112(8), 1632-1643

 

באופן מסורתי חוויה של לחץ נתפסת כחוויה לא רצויה ואף מזיקה. מחקרים שבחנו את ההשפעות של לחץ על סטודנטים הדגימו את ההשלכות השליליות שלו על ביצועים אקדמיים כמו גם על התמדה בלימודים. המונח "לחץ" (stress) מתייחס לרוב לתהליך של עוררות פסיכולוגית הנוצר כתוצאה מדרישות או מעומס על משאבי ההתמודדות של האינדיבידואל. לאחרונה החלו להצטבר עדויות שמראות שלחץ אינו תמיד בעייתי. עדויות אלו הובילו להבחנה בין שני סוגים של גורמי לחץ:

  1. גורמי לחץ המהווים מכשול (hindrance stressors): גורמי לחץ אלו משפיעים לרעה על הביצועים. הם מלווים בתחושות של חוסר אונים ושל כעס, וגורמים להימנעות מביצוע או לפגיעה בביצוע.
  2. גורמי לחץ המהווים אתגר (challenge stressors): גורמי לחץ אלו משפיעים באופן חיובי על הביצועים. הם עשויים להגביר את המוטיבציה לפעולה וכתוצאה מכך לתמוך בביצועיו של הלומד.

חוויית הלחץ תלויה לא רק בתנאים הסביבתיים אלא גם בתפיסתו של האינדיבידואל. אם גורם הלחץ נתפס ככזה שניתן להתגבר עליו, הוא יתפוס אותו כאתגר או כהזדמנות לצמיחה. תפיסה כזו עשויה להעצים את הביצועים. לעומת זאת, אם גורם הלחץ נחשב ככזה שאי אפשר להתמודד איתו (בלתי ניתן לשליטה) או כעומס משימות לא רלוונטי, האינדיבידואל יתפוס אותו כמכשול או כאיום. במצב כזה יש סבירות גבוהה שהביצועים ייפגעו.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין סוג הלחץ לבין הישגים אקדמיים, תחושת מסוגלות אקדמית ומעורבות ירודה בלימודים (עזיבה של קורסים וכוונות לפרוש ממוסד הלימודים).

 

שיטה

853 סטודנטים משני מוסדות להשכלה גבוהה במזרח ארה"ב השתתפו במחקר. הנתונים נאספו באמצע הסמסטר באמצעות סדרה של שאלונים שמדדו את המשתנים הבאים:

  • תפיסות הסטודנטים לגבי גורמי לחץ המהווים מכשול (למשל, אי הבנה של הדרישות המצופות בקורסים או עומס משימות הנתפסות כלא רלוונטיות).
  • תפיסות הסטודנטים לגבי גורמי לחץ המהווים אתגר (למשל, מספר רב של משימות שהלומד חווה אותן כרלוונטיות וככאלה שהוא יכול לבצען).
  • תחושת המסוגלות האקדמית של הסטודנטים.
  • כוונותיהם לפרוש לטובת לימודים במוסד אחר.

כמו כן, בסוף הסמסטר נאספו נתונים לגבי הישגי הסטודנטים ולגבי מספר הקורסים שלא סיימו (כלומר, קורסים בהם לא הגישו עבודות או לא ניגשו למבחן). 

 

תוצאות

  • ככל שסטודנטים דרגו את רמת הלחץ כמכשול כגבוהה יותר כך ההישגים האקדמיים שלהם היו נמוכים יותר והם היו פחות מעורבים בלימודים (יותר קורסים שלא סיימו ויותר כוונות לעבור למוסד לימודים אחר).
  • ככל שהסטודנטים דרגו את רמת הלחץ כאתגר כגבוהה יותר כך ההישגים האקדמיים שלהם היו גבוהים יותר והם היו יותר מעורבים בלימודים.
  • ככל שהסטודנטים דרגו את מסוגלותם האקדמית כגבוהה יותר, כך הישגיהם היו גבוהים יותר והם הראו מעורבות גבוהה יותר בלימודים.
  • סטודנטים שרמת המסוגלות האקדמית הייתה גבוהה דיווחו על רמות נמוכות של שני סוגי הלחץ. ממצא זה יכול לרמוז על כך שמסוגלות אקדמית עשויה לתרום לביצועים אקדמיים דרך הנמכה של הלחץ הנתפס ללא תלות בטבען של הדרישות החיצוניות או בעוצמתן.

ממצאי המחקר הנוכחי תומכים באפשרות שגורמי לחץ מסוימים יכולים לתרום לביצועים אקדמיים, בתנאי שגורם הלחץ נתפס כרלוונטי למטרה וכנשלט (תלוי בסטודנט עצמו). למשל, עומס בלימודים יכול לנבא השקעת יותר מאמץ בהנחה שהצלחה בלימודים חשובה לסטודנט ושהוא מאמין שההצלחה תלויה, לפחות בחלקה, במידת ההשקעה שלו. אם, לעומת זאת, גורם לחץ נתפס כבלתי נשלט (כתלוי בגורם חיצוני בלבד), יש סיכוי גבוה יותר לתחושות של חוסר אונים ולהימנעות מהשקעת מאמץ. 

 

השלכות יישומיות של ממצאי המחקר

אמנם המחקר התמקד בסטודנטים הלומדים בהשכלה הגבוהה, אך לממצאיו עשויות להיות השלכות לחינוך בכלל. כדי לעורר באופן אופטימלי את המוטיבציה של הלומדים חשוב לצמצם לחצים המהווים מכשול ולנצל את ההשפעה של לחץ "טוב" (לחץ הנחווה כאתגר). להלן מספר כיווני פעולה:

  • לתכנן משימות אשר מציבות אתגר בפני הלומדים אך אינן מעבר לגבולות היכולת שלהם. 
  • לשלב משימות מאתגרות הרלוונטיות ליעדי הלמידה של הלומדים.
  • להבטיח שהמשאבים המוסדיים יהיו זמינים וידועים לסטודנטים.
  • ללמד אסטרטגיות להתמודדות יעילה עם לחץ.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא גורמי לחץ

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?