יצירת קשר בין התפתחות מקצועית הוראתית בטכנולוגיה לבין תוצרי מורים ותלמידים

מאת: . W Martin
 מקור וקרדיט :
Martin, W., et al., (2010). Connecting instructional technology professional development to teacher and student outcomes,  Journal of Research on Technology, 43(1), 53-74.
 
מילות מפתח: התפתחות מקצועית, שילוב טכנולוגיה בהוראה,
 
התפתחות מקצועית איכותית היא תהליך מרכזי בכל מאמץ לשיפור החינוך, במיוחד בקרב אלה המבקשים לשלב טכנולוגיה בהוראה בכיתה. יישום מוצלח של טכנולוגיה תלוי בהתפתחות מקצועית אקסטנסיבית ואיכותית המאופיינת בין היתר בהימשכות לאורך זמן, בתמיכה מתמדת, במעורבות בפעילויות רלוונטיות, בגישה לטכנולוגיות חדשות, בשיתופיות ובבניית קהיליה מקצועית, ובהבנות משותפות של הישגי לומדים (Lemke & Fadel, 2006, Penuel, 2006). למרות שמהותה של התפתחות מקצועית איכותית מקובלת על חברי הקהילייה החינוכית עדיין יש מחלוקות לגבי הדרכים למדידת השפעתה (Desimone, 2009, Lawless & Pellegrino, 2007). העדר קונסנזוס בעניין זה גרם למיעוט עדויות אמפיריות שעשויות לתמוך בקיומו של קשר בין התפתחות מקצועית לבין תוצאות במונחים של ידע מורים והישגי תלמידים. קיימים מודלים שונים המציגים שלבים שונים במעבר מההתפתחות המקצועית של המורים ועד תוצרי התלמידים (Yoon et al., 2007).
יש חוקרים הממקדים מאמצים בחקר היישום היעיל של התפתחות מקצועית הוראתית-טכנולוגית. אחד המודלים המוצעים (Lawless & Pellegrino, 2007) מציג גישה בת שלושה שלבים בתכנון ההערכות של האיכות והיעילות של התנסויות אלה:
א) בחינה של ההתפתחות המקצועית במטרה לפתח הבנה שיטתית של מאפייניה הייחודיים;
ב) בחינת הקשר בין מאפייני התוכנית לבין תוצרי מורים;
ג) בחינת השינוי שחל אצל המורים ואצל התלמידים. בתהליך לוגי זה ניתן לחקור את ההשפעה הפוטנציאלית המדוברת. מודל זה שימש את החוקרים במחקר הנוכחי.
 
תיאור התוכנית המוערכת - תכנית הפיתוח המקצועי שנחקרה והוערכה במחקר זה הוצגה בשני פורמטים:
  1. התפתחות מקצועית כוללת: תוכנית דו-שנתית בת 250 שעות הכוללת 12-10 ביקורים בכיתות מידי שנה;
  2. התפתחות מקצועית נוספת: תוכנית דו-שנתית למורים המלמדים בשנתונים אחרים או בתחומי תוכן משלימים את אלה המטופלים בפורמט הקודם, הכוללת 90 שעות וכ-9 ביקורים בכיתות מידי שנה.
פיתוח התכנית התבסס על מחקר ותיאוריה בני זמננו (למשל, Hall & Resnick,1998). נעשה שימוש במאפיינים של התפתחות מקצועית שנמצאו אפקטיביים במחקרים אמפיריים ובהם: גישה של רפורמה (Penuel et al., 2007), חסות של אוניברסיטה (שם), הכנסת טכנולוגיות חדשות להוראה וללמידה (Lawless & Pellegrino, 2007) וקיומו של חזון ברור בדבר הישגי לומדים (Sparks,2002 Adelman, et al., 2002,).
ארבעה ממאפייני התוכניות המוערכות היו (Desimone, 2009): למידה פעילה, קוהרנטיות בין ההתפתחות המקצועית לבין הידע והאמונות של המורים, משך זמן הולם (כאן שנתיים) וקיום שיתופיות בין המורים במחלקה, בבית הספר או ברמת הגיל (של התלמידים).
 
שאלות מחקר ההערכה היו:
  • מה הקשר בין תכנית ההתפתחות המקצועית האיכותית (High-Fidelity Program) לבין האיכות (המוגדרת כקשר עם מושגי ליבה של התוכנית) של מערך השיעור שיצרו המורים המשתפים בתוכנית (והגישו בתלקיט)?
  • מהם הקשרים בין הפעילויות השונות במהלך הביקורים* של מומחי ההוראה שהורו בתוכניות בכיתות לבין איכות מערכי השיעור שיצרו המורים?
  •  מהם הקשרים בין התוכנית לבין פעילויות הביקורים בכיתות?
  • מה הקשר בין התוכנית, איכות מערכי השיעור ופעילויות הביקור להישגי הלומדים אצל המורים המשתתפים? האם הקשרים נמשכים שנה אחרי השלמת התוכנית?
* הכוונה למומחי הוראה הבאים לכיתות במהלך שתי שנות ההתפתחות המקצועית ומתעדים בפירוט בכל ביקור את הפעילויות הבאות: דיגום הוראה, תכנון שיעור, תמיכה טכנולוגית, רפלקציה, פתרון בעיות.
 
ממצאי המחקר
החוקרים בצעו מבחנים סטטיסטיים למציאת מתאמים וקשרים בין הגורמים הבאים:
א.      הקשר בין תוכנית ברמה גבוהה לבין איכות תכנון השיעור,
ב.      הקשר בין הפעילויות שמומחי ההוראה היו מעורבים בהן בביקוריהם בכיתות לבין איכות תכנון השיעור,
ג.       הקשר בין הנאמנות הכוללת לתוכנית לבין פעילויות הביקורים בכיתות,  
ד.      הקשר בין תכנון איכותי של שיעור לבין השיגי התלמידים ,
ה.     הקשר בין השיגי התלמידים לבין נאמנות לתוכנית ,
ו.        הקשר בין השיגי התלמידים לבין פעילויות הביקורים בכיתות.
 
דיון – המחקר כלל הערכה בשלושה צעדים כדי להבין את הקשר בין וריאציות ביישום תוכנית התפתחות מקצועית הוראתית-טכנולוגית לבין תוצרי מורים ותלמידים.
הייתה התייחסות לשני המרכיבים המרכזיים: המפגשים הלימודיים והביקורים בכיתות. החוקרים הניחו שנאמנות למה שנלמד במפגשים תוביל לתוצרים גבוהים יותר של מורים ותלמידים, ושביקורים בכיתות בהקשר של הפעילויות שהוזכרו לעיל ישפיעו על התוצרים יותר מפעילויות אחרות. עוד הניחו שהשקעת זמן רב בסיוע טכני תוביל לתוצרים שליליים.
ממצא מרכזי היה שמורים שהיו נאמנים לתוכנית הפגינו הבנה גדולה יותר של מושגי היסוד שבה ונתנו לכך ביטוי במערכי השיעורים. ממצא נוסף הראה כי יש קשר בין הנאמנות לתוכנית לבין הקדשת זמן ארוך יותר לתכנון שיעורים ולהפעלת פרקטיקה רפלקטיבית ופתרון בעיות. נאמנות נמוכה נמצאה קשורה לסיוע טכני ולדיגום הוראה. יתכן שמורים המתנסים בתוכנית התפתחות מקצועית טובה (HFP) נוטים לבקש פעילויות יותר רפלקטיביות ממורים המתנסים בתוכנית פחות איכותית (LFP ); יתכן גם שזהו סוג הפעילויות שמומחי התוכנית נטו לעסוק בהן יותר עם המורים. יש לציין שרוב הקשרים שנמצאו זוהו רק בין המשתתפים באחת התוכניות(פורמט 2 לעיל). ניתן לשער שהסיבה לכך היא שהתוכנית האחרת (פורמט 1) סיפקה יותר תמיכה במפגשי הלימודים ולביקורים בכיתות לא היה ערך מוסף מובהק.
באשר להימשכות השינוי לאורך זמן, נמצאו קשרים ברורים לאורך שנתיים. במשך שנתיים נבדקו ציוני מבחנים של התלמידים בכיתות של מורים שהשתתפו בתוכנית התפתחות המקצועית שנבדקה. הקשרים שנמצאו בין תוצרי התלמידים ותוצרי המורים לבין התוכנית, מאפשרים לקבוע שהתפתחות מקצועית איכותית מובילה לשיפור ידע המורה, היכול בזכות זאת להוביל את התלמידים להישגים גבוהים יותר. ראוי לציין את מגבלות המחקר ובהם בין היתר, שיעור מוגבל של נתונים שנאספו במפגשי הלימוד של המורים וחוסר היכולת של החוקרים לצפות במורים במהלך ההוראה בכיתה (מעבר לביקורים המוזכרים).  
למרות המגבלות המחקר מספק עדות לכך שהתפתחות מקצועית הוראתית-טכנולוגית איכותית עשויה להשפיע באופן חיובי על מורים ועל תלמידים. העקביות בממצאים מראה רצף חיובי ולוגי של השפעת התוכנית לאורך שנתיים, ומלמדת שכאשר מורים מתנסים בהתפתחות מקצועית טכנולוגית הנבנית על בסיס ממצאי מחקר ומיושמת בנאמנות, מספקת למורים הבנה טובה יותר של מושגי הליבה, וזו מובילה לשיפורים קטנים אך משמעותיים בהישגי הלומדים.
יש למחקר השלכות מעשיות הן ברמת מתכנני התפתחות מקצועית והן ברמת המחוזות השונים של בתי הספר. מתכנני התפתחת מקצועית צריכים להבין שנדרש זמן די משמעותי עד שתוכניות איכותיות מניבות השפעות מדידות. חשוב לבנות בצד התוכניות מנגנון של שיפור מתמיד באמצעות הערכות מעצבות ומסכמות. על מנהלי מחוזות המבקשים להפעיל תוכניות כאלה  להכיר את המאפיינים הייחודיים שלהן שהם חיוניים לתוכניות איכותיות, ולהבין שראוי להבטיח שתהיינה להן השפעות על המורים, לפני בדיקת ההשפעות על התלמידים והישגיהם.
המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
 
ביבליוגרפיה
Adelman, N.et al., (2002).Theintegrated studies of educational technology:professional development and teachers' use of technology, Arlington, VA: SRI International.
Desimone, I. M. (2009). Improving impact studies of teachers' professional development: toward better conceptualizations and measures, Educational Researcher, 38(3), 181-199.
Hall, M.W., & Resnick, I.B. (1998 ). Learning organizations for sustainable education reform, Daedalus, 127(4), 89-118.
Lawless, K.A., & Pellegrino, J.W. (2007). Professional development in integrating technology into teaching and learning: knowns, unknowns and ways to pursue better questions and answers, Review of Educational Research, 77(4), 575-614/
Lemke, C.,  & Fadel, C. (2006). Technology in schools: what the research says, Culver City, CA: Metiri Group for Cisco Systems.
Penuel, W.R. (2006). Implementation and effects of one-to-one computing initiatives: a research synthesis, Journal of Research on Technology in Education, 38(3), 329-348.
Penuel, W.R.  et al., (2007). What makes professional development effective? Strategies that foster curriculum implementation, American Educational Research Journal, 44(4), 921-958.
Sparks, D. (2002). Designing powerful professional development for teachers and principals, Oxford, OH: National Staff Development Council.
Yoon, K.S., et al., (2007). Reviewing the evidence on hoe teacher professional affects student achievement (Issues and Answers Report, REL, 2007, No. 033).Washington, DC: Department of Education, Regional Education Laboratory Southwest.
 
מה דעתך?

ביבליוגרפיה
Adelman, N.et al., (2002).Theintegrated studies of educational technology:professional development and teachers’ use of technology, Arlington, VA: SRI International.
Desimone, I. M. (2009). Improving impact studies of teachers’ professional development: toward better conceptualizations and measures, Educational Researcher, 38(3), 181-199.
Hall, M.W., & Resnick, I.B. (1998 ). Learning organizations for sustainable education reform, Daedalus, 127(4), 89-118.
Lawless, K.A., & Pellegrino, J.W. (2007). Professional development in integrating technology into teaching and learning: knowns, unknowns and ways to pursue better questions and answers, Review of Educational Research, 77(4), 575-614/
Lemke, C.,  & Fadel, C. (2006). Technology in schools: what the research says, Culver City, CA: Metiri Group for Cisco Systems.
Penuel, W.R. (2006). Implementation and effects of one-to-one computing initiatives: a research synthesis, Journal of Research on Technology in Education, 38(3), 329-348.
Penuel, W.R.  et al., (2007). What makes professional development effective? Strategies that foster curriculum implementation, American Educational Research Journal, 44(4), 921-958.
Sparks, D. (2002). Designing powerful professional development for teachers and principals, Oxford, OH: National Staff Development Council.
Yoon, K.S., et al., (2007). Reviewing the evidence on hoe teacher professional affects student achievement (Issues and Answers Report, REL, 2007, No. 033).Washington, DC: Department of Education, Regional Education Laboratory Southwest.
 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?