יישומי מחשב?! יישומים ממוקדי תחום דעת?! ומה עם המורים?!

התחושה שצריך להכין את הדור הבא ל"מיומנויות המאה ה-21", מעוררת את המערכת להשקיע כספים אין קץ בניסיון נואש להפוך את המורים ל"מלמדים דיגיטליים". אין ספור השתלמויות מורים, שעות הנחיה, ומשאבי ציוד וכ"א, מושקעים בניסיון הזה, מזה עשרות שנים, ונראה שלשוא. שום בשורה לא צומחת, שום שינוי משמעותי לא קורה, רוב המורים עדיין משתמשים בטכנולוגיות של הדור הקודם (לוח וגיר), וגם אלה שמשתמשים במחשבים, ב'לוחות חכמים', בטבלטים ובמקרנים לא מציגים שיפור משמעותי (למעט באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, שעבורן הטכנולוגיה מציגה פתרון מעצים אמיתי וקיומי – כמו, למשל, לוח תקשורת לחסרי היכולת לדבר).

פרופ' גבי סלומון שהלך לעולמו בשבועות האחרונים, כבר כתב מאמר שצוטט בעיתון הארץ עם הבשורה "המחשב לא תורם ללמידה" (ינואר 2010). כבר אז נזעקתי וכתבתי תגובה בשם "המחשב תורם ללמידה באבוע" ובה השאלה: איזו פדגוגיה משרתת הטכנולוגיה: פדגוגיה קדם-מודרנית (ואז אין לה סיכוי כמו שאומר פרופ' סלומון) או פדגוגיה מודרנית (ואז יש לה את כל הסיכויים שבעולם).

מה שקראתי אז 'פדגוגיה מודרנית', עיצבתי למונח 'פדגוגיה דיגיטלית':

"אנחנו קוראים לעולם הפדגוגי החדש הזה ”פדגוגיה דיגיטלית". פדגוגיה דיגיטלית הוא התחום בו טכנולוגיה מאפשרת יישומם של רעיונות פדגוגיים באופן מזמן ומשמעותי יותר מאפשרות היישום שלהם ללא טכנולוגיה. הדגש כאן הוא על התפיסה הפדגוגית. לא עוד אוסף אקלקטי (מבוזר) של שיטות למידה, אלא בחירה של תפיסת עולם פדגוגית ועיצוב סביבת הלמידה לרוחה, כך שבעולמי שלי, שבו תפיסת עולמי ביחס ליחסי הגומלין שבין הוראה ללמידה היא תפיסה קונסטרוקטיביסטית–הומניסטית, מאפשרת לי הטכנולוגיה הבניה ועיצוב של סביבות למידה תואמות לרוח התפיסה החינוכית שלי. למידה בסביבה של פדגוגיה דיגיטלית מושתתת על תהליכים צוותיים של ניתוח, עיצוב ויצירה של תוכן כאשר הלומדים משמשים בתפקידים שונים במהלך היצירה". מתוך: יניב, ח. (2011), לב"ה – למידה בסביבה הרפתקנית. אאוריקה – מדע וטכנולוגיה בחינוך, אונ' תל-אביב, מרץ.

למאמר המלא של פרופ' חנן יניב

ראו גם:

עולם חדש: מה העולם הדיגיטלי עושה לילדינו ולנו ואיך מוציאים מתוק מעז?