חשיבה גלויה

  
 מקור וקרדיט:
  לינור הדר, "חשיבה גלויה"  ,  הד החינוך אפריל 2009 , ע"ע 70-73
 
  
 בעשור האחרון צמחה גישת המיזוג, המשלבת את הוראתן של מיומנויות חשיבה בהוראת התכנים של תכנית הלימודים.
יש שיטות אחדות לשלב בין הוראת החשיבה להוראת התכנים. השיטה המתוארת במאמר ע"י ד"ר לינור הדר (מרצה באוניברסיטת חיפה ומנחה בתי ספר בתחום פיתוח החשיבה) מכונה חשיבה גלויה ((Visible thinking. היא פותחה בידי קבוצת חוקרים מ"פרוג'קט זירו" – מסגרת לפיתוח מחקרים יישומיים בחינוך של אוניברסיטת הרווארד – בראשות פרופסור דייויד פרקינס. השיטה מיושמת במספר ניכר של בתי ספר ברחבי העולם. בישראל היא נכנסת בהדרגה לבית הספר " מעוז המכבים" בישוב מכבים.
חשיבה גלויה  היא שיטה לפיתוח החשיבה תוך כדי עיסוק בתכנים של מקצועות הלימוד השונים. מטרתה לפתח מיומנויות ונטיות חשיבה תוך כדי העמקה של למידת התכנים. המושג נטיות חשיבה מצביע על הצורך לטפח העברה של מיומנויות חשיבה באמצעות נטיות חשיבה הכוללות הנעה ליישם מיומנויות חשיבה בהקשרים מתאימים (Perkins , Tishman , Ritchhart, Donis & Andrade , 2000).יתרונה של השיטה הוא שאינה מצריכה מהמורים שינויים מרחיקי לכת בהוראתם . השיטה גם אינה דורשת מבית הספר לערוך שינויים מערכתיים רחבים, היא משתלבת בתוך מבנה בית הספר הקיים.
ביסוד השיטה עומד אוסף של פעילויות חשיבה שעושה את תהליכי החשיבה הסמויים בתודעתו של התלמיד לתהליכי חשיבה גלויים – תהליכים הניתנים לצפייה, לשמיעה, לחיקוי ולאימוץ של השותפים לתהליך הלמידה. הפיכת תהליכים סמויים לגלויים היא המהלך המכונן את השיטה.
דמיינו שאתם לומדים ריקוד, אך המורה והרקדנים שסביבכם אינם נראים? מוזר? ובכן, כך קורה כאשר אנחנו מלמדים ולומדים לחשוב. החשיבה היא תהליך לא נראה. לעתים אנו משתפים אחרים בתהליך החשיבה שלנו – למשל, כיצד הגענו להחלטה מסוימת – אולם בדרך כלל "אטום" בראשנו. החשיבה שלנו מתנהלת בתוך "מנוע" נסתר שנקרא "מוח". כאשר תהליכי החשיבה בכיתה נעשים גלויים, התלמידים יכולים לחשוב על תהליכי החשיבה שלהם ולשפרם. כאשר תלמידים מדברים, כותבים ומציירים את תהליכי החשיבה שלהם על רעיון מסוים הם משכללים את התהליכים ומעמיקים את הבנת הרעיון (Ritchhart & Perkins , 2008 ).
באמצעות חשיפת תהליכי החשיבה מוקד הלמידה מוסט משינון וזכירה לחשיבה מורכבת. כאשר המורים "רואים" את תהליכי החשיבה והלמידה של התלמידים הם יכולים לגלות קשיים, חסמים, הבנות שטחיות ותפיסות מוטעות.
 
עיצוב שגרות חשיבה
 
ישנן, כמה דרכים להפיכת תהליכי החשיבה לגלויים, הראשונה היא עיצוב שגרות חשיבה. כשם שיש שגרות לניהול ההוראה והלמידה – הרצאת מורה, דיון, סיכום במחברת וכדומה- כך אפשר לעצב שגרות חשיבה. שגרות חשיבה פשוטות, ממוקדות מטרה, מובילות תהליכי חשיבה מוגדרים וניתנות ליישום בהוראה ובלמידה בכל ההרכבים (מליאה, קבוצות, יחידים), בכל הגילאים ובכל מקצועות הלימוד. שגרת החשיבה (תבנית קוגניטיבית כגון ראיות ותימוכין, טיעונים תקפים, נתונים בדוקים) שמטמיעים ומפנימים המורים מעודדת תלמידים להעלות סיבות המלוות בראיות, וכך עוזרת לפתח הסברים מלאי חשיבה. תלמידים לומדים לזהות טענות נכונות ולמצוא אסטרטגיות למציאת טענות מבוססות. המורה צריך להתחיל בהתוויית השגרה לזהות טענה מסוימת ויחד עם כל הכיתה לנסות למצוא תימוכין ושאלה. על הלוח יש לצייר עמודה אחת לתימוכין ועמודה שנייה לשאלות. המורה צריך לבקש מהכיתה למצוא ראיות אשר תומכות בטיעון או מעלות שאלות בנוגע לטיעון המדובר ולכתוב את מה שהתלמידים בעמודה שמיועדת לכך על הלוח. רצוי שהמורה ינהיג בכיתה תורות לשימוש בשגרה כל שלכל תלמיד תהיה הזדמנות להעלות טענה, למצוא תימוכין ולשאול שאלות.
 
הסביבה הפיזית
 
עוד דרך להפיכת תהליכי החשיבה לגלויים ושגורים היא עיצוב הסביבה הפיזית. הסביבה הפיזית השלטת במרבית הכיתות מעבירה בעיקר מסרים של משמעת ונהלים או הקניה ורכישה של ידע. אפשר לעצב אותה כך שתעודד תהליכי חשיבה. בכיתות המיישמות "חשיבה גלויה" תהליכי החשיבה מתועדים ותלויים על קירות הכיתה. באמצעות תיעוד תהליכי החשיבה וללמידה קל להבין את התפתחותם של תהליכי חשיבה, ולכן אפשר לתמוך בהם. התלמידים יכולים לחזור למחשבותיהם ולמחשבות של חבריהם " התלויות" על הקירות. תלויים עליהם לא רק תוצרי החשיבה, אלא גם ובעיקר תהליכי החשיבה. התלמידים מרבים להשתמש בפתקים דביקים כדי לתעד עליהם תהליכי חשיבה ותולים אותם על הקירות. המורים מתעדים את חשיבתם של התלמידים על בריסטולים ותולים אותם על הקירות. הקירות מדברים חשיבה.
 
סביבה בטוחה
 כאשר אנו הופכים את תהליכי החשיבה לתהליכים גלויים, המורים והתלמידים משתפים זה את זה בתהליכי החשיבה שלהם- בשאלות, בתובנות, בהתלבטויות ובטעויות שלהם. תהליכי חשיבה מורכבים קוראים לקבלת סיכונים אינטלקטואליים כמו גם להודאה בחוסר הבנה או בלבול. לכן הכיתה חייבת להפוך למקום בטוח המבוסס על הקשבה וכבוד הדדיים.
 
משוב מתמשך ומיידע
 
כדי לחזק תהליכי חשיבה יש לתת לתלמידים משוב רציף ועתיר מידע. משובים מקוטעים בנוסח "טוב מאד" או "מצוין" הם חסרי משמעות. במקרה של "חשיבה גלויה" המוקד של המשוב הוא תהליכי החשיבה ולא רק התוצרים שלהם.
 
לסיכום, תלמידי תיכון ברחבי העולם המתנסים בשיטת "החשיבה הגלויה" נעשים יותר מודעים לאסטרטגיות החשיבה שלהם. התלמידים מדווחים כי השימוש בשגרות חשיבה עוזר להם להבנות את החשיבה שלהם קודם שהם מתחילים לכתוב תשובות במבחנים למיניהם (Ritchhart & Perkins , 2008). חשיבה גלויה משפרת במידה ניכרת את "החשיבה הסמויה" של התלמידים ואת תרבות החשיבה והלמידה בבית הספר.
 
 
Project Zero, Harvard Graduate School of Education
 
Ron Ritchhart and David Perkins
Project Zero, Harvard Graduate School of Education
 
 
מה דעתך?

    האם ידוע, לגבי שיטה זו, מה התרומה שלה לילדים לקויי למידה? האם אולי מהנסיון שהצטבר בארץ אפשר לדעת משהו על כך. על פניו יש קצה חוט, ואולי יש בהפיכת הנסתר לנגלה משהו שיכול לעזור לילדים לקויים ו/או עם קשיי התארגנות, כאלה הנובעים מחשיבה מאד אסוציאטיבית.

    פורסמה ב 06/06/2009 ע״י אירית קולות

    מבקשת חומר נוסף לנושא, בעיקר פירוט השגרות שעליהן מדובר

    פורסמה ב 11/05/2015 ע״י נורית אלקלעי

    האם יש לך ספר שכתבת לסכם את הכל?

    פורסמה ב 22/11/2017 ע״י חגית
    מה דעתך?