חקר מקרה: טובים השניים מן האחד – הוראה משותפת בקורס בין-מוסדי מקוון

מקור: הרצאה מתוך הכנס השנתי הרביעי של מיטל, תקשוב בהוראה האקדמית, אוניברסיטת בן-גוריון.

ההרצאה מתמקדת באפשרויות להוראה משותפת (Team-teaching) כחלק משיתוף פעולה בין-מוסדי, ובוחנת את הדרכים לעיצוב ולהוראה משותפים של הקורס המקוון "הוראה בסביבה מתוקשבת".

מניסיונם של מוסדות להשכלה גבוהה בעולם, עולה כי קיימים מספר תנאים חשובים להצלחת שיתופי פעולה כאלה:
א. פוטנציאל לשיפור ברמת המוסדות, הסטודנטים והסגל המעורבים (Chickering and Stamm, 2000).
ב. אוכלוסיית שותפים רב-תרבותית ומגוונת, בעלת מוטיבציה להשתתף בקהילה לומדת (Harris & Ewins, 2002), פתוחה לשינוי, ולחזון משותף (Nissan& Burlingame, 2003).  

השאלות הנדונות:

היבט מוסדי: מהם השיקולים (הרציונל) לעיצוב סביבת למידה בין- מוסדית והוראה משותפת בקורס מתוקשב?
היבט המורים: כיצד בונים ומנהלים יחד קורס משותף? מהם היתרונות והקשיים שבהוראה משותפת? היבט הסטודנטים: מה אומרים הסטודנטים על הוראה ולמידה משותפים?

המחקר שערכו המחברים התבסס על שאלונים, ראיונות וניתוח תוכן של תעתיקי פורומים.

תיאור התהליך של השיתוף הבין מוסדי:
א. יוזמה מקומית (של המורים)
ב. שיתוף ותמיכה של מנהלי המוסדות
ג. הבהרת הרווחים של כל מוסד ושל כל השותפים
ד. הזמנת שותפים נוספים בשני המוסדות
ה. גיבוש תכנית עבודה: בחירת מוקד השיתוף (קורס) ופלטפורמת העבודה המשותפת (כלים ותכנים)

סוגי פעילויות של שיתוף פעולה בין מרצים

• שיתוף ברעיונות
• שיתוף במקורות מידע
• שיתוף בהכנת המשימות
• שיתוף במשובי סטודנטים והפניית תשומת לב לאירועי למידה
• חלוקה של תפקידים בניהול, ארגון, הנחיית הלמידה, מעקב, בדיקה ומשוב לסטודנטים
• בקורת הדדית בונה
• דיווח ועדכון במהלך ההנחיה
• למידה הדדית
• שיתוף בהתלבטויות

על בסיס התובנות שעלו מהמחקר, המחברים מציעים מודל לקורס מקוון בין-מוסדי, להלן תיאורו:

• קורס בין-מכללתי
• הוראה מקוונת (למידה מרחוק) מבוססת על: תקשורת, מטלות ומידע
• שני מרצים
• כארבעים סטודנטים משתי מכללות בטווח גילאים רחב
• קבוצה הטרוגנית של סטודנטים להוראה ומורים בפועל המשלימים תואר אקדמי, בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית.

מאפיינים עיקריים של הקורס

1. הוראה משותפת – מודל המתאים ליצירת קהילה לומדת המנצלת שונות בין משתתפיה להעצמת הידע של חבריה
2. למידה משותפת – דגש על שיתוף ידע ולמידת עמיתים.
3. כל לומד מביא את הניסיון המקצועי שלו כחלק מרפרטואר הלמידה.
4. כל פרט בקבוצה תורם להעשרה של הקבוצה כולה

בין הממצאים שעלו:

א. עיצוב ההוראה בדרך דיאלוגית השביחה את ההוראה כתוצאה מחשיבה משותפת, צירוף ומיזוג של רעיונות, ועיצוב תוך דיאלוג.
ב. גמישות בנוכחות ובמשוב מצד המרצים (מנחים) – סטודנטים ציינו את מהירות התגובה כאחד הדברים המשמעותיים ביותר ללמידה.
ג. ההוראה המשותפת אפשרה תגובה מהירה מחד, וגמישות רבה יותר בנוכחות ובארגון הזמן של המרצים מאידך.
ד. שני מרצים משלימים זה את זו - סטודנטים ציינו כי בשל השונות הטבעית/האישית בין שני מנחי הקורס נוצרה השלמה של האחד את השני מהיבט התוכן ומהיבט התמיכה, דבר שאפשר לפנות לכל מנחה על-פי הייחודיות שלו.

במצגת מובאות דוגמאות למשימות שיתופיות, פירוט היתרונות להוראה משותפת על פי המרצים והסטודנטים, ופירוט הקשיים שעלו.

ביבליוגרפיה

Harris R.A. & Ewins, R. (2002). Peer-to-peer networked learning across institutions. Proceedings of Networked Learning, University of Sheffield

 Nissan, L. & Burlingame, D. (2003). Collaboration Among Institutions: Strategies for Nonprofit Management Education Programs, Indiana University Center on Philanthropy.