חקר מבנה הידע והזיקה לתכניות להכשרת מורים לאנגלית כשפה זרה במכללות אקדמיות ובאוניברסיטאות בישראל

מקור: הסטנדרטים הפרופסיונאליים למורים לאנגלית: חקר מבנה הידע והזיקה לתכניות להכשרת מורים לאנגלית כשפה זרה במכללות אקדמיות ובאוניברסיטאות בישראל, היחידה למחקר והערכה, המכללה האקדמית בית ברל, אוגוסט 2007. 67 עמודים.
 
בשנים האחרונות גובר השימוש בסטנדרטים למורים למטרות הערכת ידע ותפקוד פדגוגי, לפיתוח תוכניות להכשרת מורים ולקבלת החלטות הנוגעות לתהליכי הסמכה ורישוי של מורים בתחומי דעת שונים. השימוש בסטנדרטים מלווה בדיון ביקורתי על השפעתם והגדרת הידע לפיו נקבעו. גם בישראל נשקל יישום מערכת סטנדרטים למורים. אולם, בעוד שמרבית תחומי הדעת הנלמדים בישראל סוגית הסטנדרטים למורים היא בגדר המלצה עתידית, הרי שבתחום הוראת האנגלית פורסמו ב-2004 (ע"י הפיקוח על הוראת האנגלית והאגף לתכנון ופיתוח תכניות לימודים) סטנדרטים המגדירים ידע נדרש ממורים לאנגלית בתחומים שונים.
 
במחקר זה נבדק בסיס הידע על פיו מוגדרים הסטנדרטים וזיקתו לסטנדרטים הפרופסיונאליים למורים בשפות במקומות אחרים בעולם. כן נבדק השימוש במסמך באמצעות שאלונים ל13 ראשי תכניות להכשרת מורים לאנגלית באוניברסיטאות ובמכללות וניתוח מסמכי תכניות לימוד. סקירת ספרות של בסיס הידע בהוראת שפות מצביעה על כך שבנוסף למודלים מסורתיים של תכנים ודרכי הוראה מתמקדות התפיסות העדכניות גם בהקשר ובתפקיד המורה בתהליך ההוראה. בנוסף, בדומה לשאר מסמכי הסטנדרטים למורים גם בתחום הסטנדרטים לשפות נכרת ביקורת נוקבת על תכניהם והשימוש שנעשה בהם.
 
בניתוח מסמכי סטנדרטים להוראת שפות זוהו 16 קטגוריות שונות הכלולות בבסיס הידע של מורים לשפות, ומיפוי מסמך הסטנדרטים למורים לאנגלית בישראל הראה שהסטנדרטים תואמים במידה רבה קטגוריות אלה. אולם, מאחר ובניגוד למסמכים שנבדקו המסמך מיועד לכלל המורים (הן פרחי הוראה והן מורים בפועל) ולא לקבוצה מוגדרת, קיימת עמימות מסוימת באשר לכוונות המסמך ויישומו. בנוסף המסמך אינו כולל רציונאל שיבהיר את הרקע המחקרי לסטנדרטים ואת מהותם. באשר לזיקה בין המסמך לתוכניות הלימודים להוראת שפות, ממצאי השאלון שניתן לראשי התוכניות הראה שלמרות שכל הסטנדרטים נתפסים כחשובים, השימוש שנעשה במסמך מצומצם, ומרבית ראשי התכניות מעדיפים אכיפה של ליבת המסמך תוך מתן אוטונומיה מוסדית. כמו כן, הביעו ראשי המוסדות עניין במעורבות בגיבוש המסמך. ניתוח תכניות הכשרה מראה שבעוד שתוכניות הלימוד כוללות את תכני המסמך אין התאמה בין ההדגשים במסמך למספר הקורסים או השעות המוקדשים לתכנים אלה.
 
מהמחקר עולה שהסטנדרטים נמצאו ברובם מתאימים יותר לתכניות הכשרה מאשר למורים בפועל אם כי יש לסייג קביעה זו מאחר ובמחקר זה לא נבדקו תכניות להתפתחות מקצועית. למשל, הגדרת הסטנדרט העוסקת בהתפתחותו המקצועית של המורה עשויה להיות רלוונטית יותר למורים בפועל מאשר לפרחי ההוראה. בנוסף הכללת התכניות השונות בכל המוסדות האקדמאיים בקהל היעד בעיתית ביותר בהתייחס למבנה ההכשרה השונה במכללות לעומת האוניברסיטאות. מניתוח התכניות עולה שהסטנדרטים תואמים את התכניות במכללות מבחינת משך ההכשרה וההתמקדות בידע דיסציפלינארי, ולא את המערכת האוניברסיטאית בה מגיעים הסטנדרטים עם תואר ראשון בידע דיסציפלינארי לתקופת הכשרה קצרה הכוללת ברובה (פרט לדידקטיקה) מרכיבים גנריים (בתחום הערכה, השונות) שאינם נסמכים על המאפיינים הייחודיים של בסיס הידע.
 
ההמלצות כוללות את הצורך בהגדרת קהל מטרה ברור, בצירוף רציונאל שיבהיר את הבחירה בסטנדרטים ובשיתוף רב יותר של כל הגורמים בעלי העניין בדיון ביקורתי במסמך הסטנדרטים ובקבלת החלטות לגבי שינויים אפשריים. בד בבד מומלץ על הקמת מערך רחב של בדיקת איכות התכניות הכולל בנוסף לסטנדרטים כלים נוספים. לבסוף מומלץ שפעילות זו תלווה במחקר שיעריך את התהליך ואת יישומו.
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?