חינוך עולמי במספרים

שפירא, ר' (נובמבר, 2013). חינוך עולמי במספרים. שיעור חופשי, 106, 9.

המדינות שבהן הסיכוי הרב ביותר שהורים יעודדו את ילדיהם לעבוד כמורים בבגרותם הן סין, דרום קוריאה, טורקיה ומצרים. לעומתן, הורים בפורטוגל, בברזיל, ביפן וגם בישראל מעדיפים שילדיהם יבחרו במקצועות אחרים – כך עולה משאלון שבדק את מעמדם המקצועי והחברתי של המורים ב-21 מדינות.

לפי השאלות הנוגעות ליחסם של תלמידים למורים, תושבי אירופה סבורים כי בני הנוער אינם מעניקים למורים כבוד הולם, ואילו תושבי דרום מזרח אסיה והמזרח התיכון מאמינים שהתלמידים מכבדים את אנשי החינוך. במספרים – 75% מהסינים מאמינים שמורים זוכים לכבוד מתלמידיהם, לעומת 27% בממוצע בכל המדינות שבהן הופץ השאלון.

מחברי השאלון, המכונה המדד העולמי של מעמד המורה (Global Teacher Status Index), פרופ' פיטר דולטון וד"ר אוסקר מרסנרו-גוטיירז, ביקשו מ-1,000 משתתפים בכל מדינה להתייחס לשכר המורים, למעמדם של איגודי המורים ולמקומו של מקצוע ההוראה בהשוואה למקצועות אחרים.

בסך הכל, התברר כי תושבי כל הארצות חשים אמון רב במערכת החינוך. רמת האמון הממוצעת בכל המדינות היתה 6.3, מתוך 10. לא נמצאה שום מדינה שבה רמת האמון הייתה פחות מ-5. רמת האמון הגבוהה ביותר נמצאה בפינלנד ובברזיל, בעוד תושבי ישראל, יפן, מצרים ודרום קוריאה מתייחסים למערכת החינוך בספקנות יחסית.

נשאלים ב-95% מהמדינות שהשתתפו במחקר סבורים כי שכרם של המורים צריך להיות גבוה יותר. בבריטניה ובאירופה, רוב הנשאלים אמרו כי לאיגודים המקצועיים של המורים צריכה להיות השפעה רבה יותר. במדינות שבהן לאחרונה מאבקים מקצועיים של מורים, כמו יוון ויפן, רוב הציבור סבור שלאיגודים מקצועיים יש השפעה רבה מדי.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?