חינוך מקוון: מילת אזהרה

Andrew K. Miller. "Online Education: A Word of Caution", Aug 8, 2011 in Blog, Huffington Post.

חינוך מקוון הופך לאפשרות לגיטימית עבור מערכות חינוך ברחבי המדינה ( בארה"ב ) הן מכללות והן בתי ספר תיכוניים מציעים שיעורים מקוונים לתלמידים. אולם חינוך מקוון נמצא בסכנת שכפול מערכת שאינה עובדת. עם כל הפוטנציאל לחדשנות שיש לחינוך המקוון להציע, אנחנו נופלים לתוך מלכודת השכפול.

בחינוך המקוון ניתן להתאים את הלמידה ואת ההוראה לתלמיד מסוים. התלמידים משלימים את המשימות שלהם בקצב שלהם ומבקשים משוב והנחיה כאשר הם זקוקים לכך, במקום כאשר המורה מחליט על כך. התלמידים שקועים במגוון של כלים טכנולוגיים, המאפשרים להם דרכים שונות ללמוד את החומר.

אולם עם כל ההשלכות והתוצאות החיוביות הללו, המבנים הפדגוגיים של רוב הקורסים המקוונים הם מסורתיים ואינם עונים על הצרכים של כל התלמידים ועל מגוון סגנונות הלמידה שהם מגיעים עמם.

לדוגמא, ללוחות לניהול דיונים  באינטרנט ( Discussions boards) מתייחסים כאל הערכה מסכמת, המכוונת למתן ציון. אולם יש להתייחס אליהם כאל מקום שבו נוצר שיתוף פעולה ומתמודדים עם שאלות מעוררות עניין, ולא כאל אמצעי מעניש שנועד לדרבן את התלמידים לבצע את מטלותיהם.  הכוונה כאן לשימוש שעושים מרצים ומורים בפורומים מקוונים .

הקורסים לעתים קרובות אינם רגישים לרב-תרבותיות, וגם המורים לא הוכשרו בהוראה הרגישה לרב-תרבותיות (culturally responsive teaching) וכיצד נראית הוראה כזו באופן מקוון.

מה עלינו להפיק מכך? אנחנו יכולים להצליח יותר. מפתחי הקורסים המקוונים צריכים לנסות פרקטיקות חדשות וחדשניות ולשקול את שילוב התרבות בתכנון הקורס. יש להכשיר את המורים בשיטות הפדגוגיות החדשות הללו, כך שהמשאבים המקצועיים כוללים לא רק אסטרטגיות וכלים להוראה מקוונת, אלא גם דחיפה כלפי אמנות ההוראה החדשנית  ושילובה בהוראה בכיתה או בקורס.

קישור למאמר באנגלית

הביוגרפיה של כותב המאמר