חינוך מוסרי וספרות: על כוחן של יצירות אקספרימנטליות לחדד את הרגישות לאחר

Mahon, A. (2017). Moral education and literature: On Cora Diamond and Eimear McBride. Journal of Philosophy of Education, 51, 1, 102-113

מאמר זה מציג את הטענה לקיומם של קשרים בין פילוסופיית המוסר ובין לימודי הספרות כפי שהם באים לידי ביטוי בכתביה של הפילוסופית האמריקאית העכשווית Cora Diamond. בתמיכה בלימודים הומניסטיים, מציע המאמר נימוקים נוספים על אלה שהשמיעו מרתה נוסבאום וריצ'רד רורטי תוך הישענות על מאמרה של דיאמונד The difficulty of reality and the difficulty of philosophy ועל הרומן A Girl is Half-formed מאת הסופרת האירית Eimear McBride.

 לקריאה נוספת

 כותב, קורא, תלמיד, מורה: ניתוח ביקורתי של ההתפתחויות בהוראת ספרות

ב-2010 פרסמה הפילוסופית מרתה נוסבאום מניפסט קצר וחשוב בשם: לא למטרות רווח: מדוע הדמוקרטיה זקוקים למדעי הרוח. לנוכח המשבר הכלכלי העולמי שפרץ לפני כעשור, הספר טען לנחיצות הלימודים ההומניסטיים (Liberal arts) בבתי ספר יסודיים, תיכוניים ובאוניברסיטאות. לטענת נוסבאום, המשבר הכלכלי מאיים על צורת המשטר הדמוקרטי, שבליבה שלטון עצמי, דווקא בזמן שהמדע, העסקים והטכנולוגיה דחקו את האמנויות ולימודי האדם מפני ערכים כגון תחרות ועשיית רווחים. ספרה של נוסבאום קרא לשיבה אל הספרות ואל הפילוסופיה, לשם טיפוח אזרחים שהם בני אדם שלמים היכולים לחשוב עבור עצמם, לבקר את המסורת ולהבין את סבלותיהם ואת הישגיהם של אנשים אחרים. (Nussbaum 2010, 2).

חשיבותם של מדעי הרוח – ובאופן ספציפי של סיפורים בדיוניים (narrative fiction) – היא בהקניית רגישות מוסרית לתלמידים (Nussbaum 12, 14, 15). נוסבאום טוענת שבקריאת יצירות ספרות מוצג בפנינו טווח גדול של בני אדם ושל עולמות בדיוניים וכך המנעד הרגשי והקוגניטיבי שלנו מתרחב. אנו רוכשים כקוראים תחושה חזקה של מורכבות והבדל, ובכך אנחנו נהפכים לאזרחים רגישים וקשובים יותר לחוויות ולצרכים של הסובבים אותנו.

בדומה לנוסבאום, גם הפילוסוף ריצ'רד רורטי השתמש במטאפורות של התרחבות וצמיחה. לטענתו, על הקוראים לפנות למה שהוא מכנה ספרות של אמצע-הדרך (middle brow) – משום שספרות כזו יכולה לעורר השראה אשר בכוחה לשמש בסיס לדמוקרטיה הליברלית. סוגים מסוימים של ספרים, טוען רורטי, יכולים להפוך אותנו לאנשים טובים יותר בכך שהם פונים לחוש הפנימי של טוב לב וסולידריות הטמון בנו ובכך שהם מרחיבים את הבנתנו את אנשים אחרים באופן שהופך אותם מ"אחרים" ל"אנשים משלנו".

לפי רורטי, רומנים כמו "1984" של ג'ורג' אורוול ו"לוליטה" של ולדימיר נבוקוב תורמים לחינוך קוראיהם בכך שהם הופכים אותם רגישים לכאב ולהשפלה שחווים אנשים אחרים (Rorty 16, 17).

גם חוקר הספרות ברנרד ויליאמס והסופרת והפילוסופית אייריס מרדוק גרסו כי קוראים של יצירות בדיוניות מחדדים את רגישויותיהם המוסריות (Murdoch 10; Williams 18).

רורטי ונוסבאום טוענים אם כן שקריאת יצירות ספרות בדיונית מסייעת לנו להכיר טווח רחב יותר של מצבים בעלי השלכה מוסרית, ולכן יש בכוחה של החינוך לתרום לחינוכנו וליכולת השיפוט המוסרי שלנו.

הדיאלוג שבין הספרות לאתיקה

מאמר זה טוען כי בכוחה של הספרות לתרום בהיבטים נוספים של החינוך, והוא עושה זאת תוך ניתוח מאמרה הנזכר של דיאמונד, העוסק בדיאלוג שבין ספרות לאתיקה. חומרים מסוימים של המציאות הם כה קשים למחשבה, כה בלתי ניתנים להסבר במסגרות החשיבה הרגילות שלנו, כך שניסיון לחשוב עליהם בזהירות ולעומק עלול להביא להרס. דיאמונד כותבת על עיוורון מרצון, המתרחש כאשר האירועים במציאות עלולים להציף ולהמם אותנו. הכוונה היא לחוויה של התודעה כאשר אין באפשרותה להכיל או להקיף תופעה קשה שהיא נתקלת בה. זוהי חוויה מערערת (Diamond 5, p. 44).

דיאמונד משתמשת בביטוי "הקושי שבמציאות" הלקוח מהסופר האמריקאי ג'ון אפדייק ומנתחת את סדרת ההרצאות של הסופר הדרום-אפריקאי ג'ון קוטזי The Lives of Animals. היא מתעניינת במיוחד בדמות הפיקטיבית שיצר, אליזבת קוסטלו, המגלמת עבור דיאמונד את הטראומה של מה שלא ניתן לדבר עליו (unspeakable).

האתגר שבקריאת יצירות אקספרימנטליות

באופן דומה ניתן להתייחס לרומן הביכורים שפרסמה ב-2013 הסופרת האירית אלמיר מק'ברייד, A Girl is a Half Formed Thing. רומן זה מתאפיין בחתירה תחת מוסכמות של שפה ושל דמות. בעוד שרורטי ונוסבאום מעדיפים את הרומן הריאליסטי (הסופרים האהובים עליהם הם צ'רלס דיקנס, ג'ורג' אליוט והנרי ג'יימס), דיאמונד מעדיפה לחרוג אל מעבר לנרטיבים ריאליסטיים ועוסקת ביצירות כגון "בית מטבחיים 5" של קורט וונגוט או הסיפור הקצר Little Brother מאת Mary Mann. יצירות אקספרימנטליות, לדעת דיאמונד, מאלצות אותנו לחשוב בדרכים חדשות, מאתגרות ומערערות יותר מאלה שרורטי ונוסבאום מדברים עליהן, על ההבטחה החינוכית הגלומה בספרות.

המרכיבים הבולטים ביותר בספרה של מק'ברייד הם הלשון והדקדוק. לאורך כל 200 עמודי הספר נשמר מקצב סטקטו אינטנסיבי של משפטים קצרים וחדים. בשום שלב אין פסיק או נקודה פסיק או כל הקלה דקדוקית. במקום זאת, מוצג בפנינו ביטוי בלתי פוסק אשר מתבצע לא בשפה, אלא במה שניתן לקרוא לו קדם-שפה. הנערה המשמשת כמספרת חווה טראומות קשות, וחוסר יכולתה לתאר את המציאות הוא עניין פילוסופי שנידון בין השאר על-ידי לודוויג ויטגנשטיין. פילוסוף זה הרבה לעסוק בחוסר היכולת לתאר את המציאות כהווייתה ומצד שני באי היתכנותה של שפה פרטית, סוליפסיסטית, שאינה מאפשרת תקשורת בין-סובייקטיבית.

ויטגנשטיין הוטרד מכך שאנחנו סובלים אך חוויית הסבל הייחודית שלנו אינה ניתנת לתקשור לאחרים ולכן גם אינה מוכרת להם. לכן, לדעתו, המשפט "כואב לי" אינו תיאורי אלא אקספרסיבי, ומטרתו לעורר אמפתיה או לקרוא לעזרה. עבור ויטגנשטיין, כאבו של האחר אינו עניין לידיעה (אין זה משהו שנוכל אי פעם להיות בטוחים לגביו או להוכיחו מעבר לכל ספק) אלא עניין של הכרה (כלומר, כאשר מישהו אומר שכואב לו, הוא למעשה מבקש שנכיר בכך או שנעזור לו). אין היגיון לדבר על שפה פרטית: 'כאב' אינו חפץ או אובייקט שניתן להצביע עליהם מחוץ לכללים ולחוקים של הקהילה הלשונית.

בתפיסתו של ויטגנשטיין את המשמעות כשימוש, האיום הסוליפסיסטי אינו מופרך, אלא רק נתפש באופן אחר. ועדיין, האפשרות שהשפה שלנו תיכשל, שהמילים שהסכמנו עליהן לא יציעו ביטוי מספק או את הקשר הנחשק למציאות החיצונית. עדיין עלול להיוותר פער בלתי ניתן למדידה בינך לביני; ייתכן שלעולם לא אוכל להבין במלואו או לבטא את כאבך.

ספרה של מק'ברייד מעלה עניינים פילוסופיים אלה. הגיבורים חווים טראומות, ניתוק, נטישה וכאב – אך המספרת אינה מנסה להעבירם באמצעים הלשוניים הרגילים. שפתה נמתחת אל מעבר לנקודת השפה, ואז השברים נאספים שוב בצורות שגורמות הלם לקורא, אך עדיין מובנות על-ידו. בכך שוב מודגמת אי אפשרותה של שפה פרטית: ככל שהיא פולשת אל מעבר לגבולותיה של השפה המקובלת, ככל שהיא גורמת מצוקה ובלבול לקורא, המספרת עדיין נותרת מובנת.

המציאות אינה מתמסרת לאופנים רציונליים של הבנה

בהקשר זה ראוי לעקוב אחר ניתוחה של דיאמונד את כתיבתו של קוטזי. גיבורתו הפיקטיבית, אליזבת' קוסטלו, כפי שדיאמונד מראה לנו, עדה לפרקטיקות אנושיות של גידול תעשייתי של בעלי חיים, הכולל הרג שיטתי. קוסטלו נדחפת לשוליים ומבודדת בשל התחמקותם של האחרים מבעיה זו, בשל סירובם להתמודד עם הזוהמה והאימה הנגלים להם ולה. "הפצע", כותבת דיאמונד, "מסמן את קוסטלו ומבודד אותה" (Diamond 5, p. 46). קוסטלו מודעת מאוד למגבלות החשיבה וההבנה, ובדומה לגיבורת ספרה של מק'ברייד פורשת מהחברה תוך שהיא צוברת עוד ועוד כאב.

המציאות אינה מתמסרת לאופנים רציונליים של הבנה. דיאמונד טוענת כי המושגים שבעזרתם אנו חושבים על סוגיות מוסריות הם מעורפלים ומשתנים, וכי ניתן להבחין בהם רק כאשר אנו משתמשים בהם בפועל, כאשר אנו עורכים שיפוטים מוסריים בחיי היומיום. לפי דיאמונד, התיאור וההערכה של עובדות הן מטלה מוסרית, הדורשת אנרגיה, משמעת, דמיון, יצירתיות, דקות אבחנה, אכפתיות, סבלנות, טקט ועידון (Diamond 4, p. 377). המאמץ המחשבתי הזה הוא חלק בלתי נפרד מחיי המוסר.

הטקסטים של דיאמונד ושל מק'ברייד מערערים, מטרידים ומאתגרים. שתי המחברות כותבות על כאב נפשי ועל כאב פיסי. שתיהן מתארות את חווייתו של היחיד כמבודדת ושבורה. הפעולה של חקר חייו הפנימיים של האחר, פעולה הדורשת דמיון, היא חלק הכרחי מכינון קשר מוסרי עם הזולת ויכולה לשמש נוגדן מפני הפחד המתגונן שקשור בצורה כה עמוקה לפרויקטים אנוכיים של שליטה. היכולת לראות את המציאות דרך עיניו של האחר, טוענת נוסבאום, חיונית לדמוקרטיה (Nusbaum 11, p. 96). אצל דיאמונד ומק'ברייד נוספת על כך ההתמודדות עם טקסטים נטולי נחמה או גאולה, המסרבים להתמסר לפרשנות ולהבנה פשוטה. משמעות, כדברי ויטגנשטיין, היא שאלה של מה שאנו עושים גם בהתחשב במודעות למגבלות החשיבה, התקשורת וההבנה – זהו לקח מוסרי חשוב, שכדאי לחנך לאורו.

ביבליוגרפיה

1 Cavell, S. ( 1979 ) The Claim of Reason: Wittgenstein, Skepticism, Morality and Tragedy ( Cambridge, UK : Cambridge University Press ).

2 Cavell, S. ( 1969 ) Knowing and Acknowledging, in: S. Cavell, Must We Mean What We Say? A Book of Essays ( Cambridge, UK : Cambridge University Press ), pp. 238 – 267.

3 Collard, D. ( 2014 ) Interview with Eimear McBride, The White Review (May 2014), Available online at: www.thewhitereview.org/interviews/interview‐with‐eimear‐mcbride/. Last accessed: July 2015.

4 Diamond, C. ( 1991 ) The Realistic Spirit: Essays on Wittgenstein, Philosophy and The Mind ( Cambridge, MA : MIT Press ).

5 Diamond, C. ( 2008 ) The Difficulty of Reality and the Difficulty of Philosophy, in: S. Cavell, C. Diamond, J. McDowell, I. Hacking and C. Wolfe, Philosophy and Animal Life ( New York : Columbia University Press ).

6 Enright, A. ( 2013 ) Review of A Girl is a Half‐formed Thing, The Guardian (September 20, 2013). Available online at: www.theguardian.com/books/2013/sep/20/girl‐half‐formed‐thing‐review. Last accessed: July 2015.

7 Hacking, I. ( 2008 ) Deflections, in S. Cavell, C. Diamond, J. McDowell, I. Hacking and C. Wolfe, Philosophy and Animal Life (New York: Columbia University Press).

8 Hendrix, J. ( 2014 ) In Search of Transparency: Review of A Girl is a Half‐formed Thing ”, The Slate (September 11, 2014). Available online at: www.slate.com/articles/arts/books/2014/09/eimear%5fmcbride%5fs%5fa%5fgirl%5fis%5fa%5fhalf%5fformed%5fthing%5freviewed.html. Last accessed: July 2015.

9 McBride, E. ( 2013 ) A Girl is a Half‐formed Thing ( Norwich, UK : Galley Beggar Press ).

10 Murdoch, I. ( 1970 ) The Sovereignty of Good ( London : Routledge ).

11 Nussbaum, M. ( 2010 ) Not for Profit: Why Democracy Needs the Humanities ( Princeton, NJ : Princeton University Press ).

12 Nussbaum, M. ( 2001 ) Upheavals of Thought: The Intelligence of Emotions ( Cambridge, UK : Cambridge University Press ).

13 Nussbaum, M. ( 1998 ) Cultivating Humanity: A Classic Defense of Reform in Liberal Education ( Cambridge, MA : Harvard University Press ).

14 Nussbaum, M. ( 1995 ) Poetic Justice: The Literary Imagination and Public Life ( Boston, MA : Beacon Press ).

15 Nussbaum, M. ( 1990 ) Love's Knowledge: Essays on Philosophy and Literature ( Oxford, UK : Oxford University Press ).

16 Rorty, R. ( 1989 ) Contingency, Irony and Solidarity ( Cambridge, UK : Cambridge University Press ).

17 Rorty, R. ( 1996 ) Duties to the Self and to Others: Comments on a Paper by Alexander Nehamas, Salmagundi, 11 (Summer 1996), pp. 59 – 67.

18 Williams, B. ( 1985 ) Ethics and the Limits of Philosophy ( Cambridge, MA : Harvard University Press ).