חזון הרצף בהכשרת עובדי הוראה, בכניסתם לתפקיד ובפיתוחם המקצועי

נגר, ג' (2013). חזון הרצף בהכשרת עובדי הוראה, בכניסתם לתפקיד ובפיתוחם המקצועי. בתוך ש' שמעוני וא' אבידב-אונגר (עורכות), על הרצף: הכשרה, התמחות ופיתוח מקצועי של מורים – מדיניות, תאוריה ומעשה (עמ' 24-17). תל-אביב: מכון מופ"ת ומשרד החינוך.

 מחברת המאמר טוענת כי תפקידם במינהל הכשרה והפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה הוא להבטיח כי איכות המורים במדינת ישראל לאורך הנתיבה המקצועית (קריירה), משלב ההכשרה ובמהלך הפיתוח המקצועי, תהיה ברמה גבוהה וראויה לקידום מיטבי של מערכת החינוך בארץ. כמי שצמחה בשדה ועברה בכל שרשרות ההוראה, הניהול והפיקוח, היא משוכנעת כי המורים הם חוד החנית של מערכת החינוך, והם המובילים את תהליכי ההוראה והלמידה המשמעותיים בבתי הספר.

המינהל שהמחברת עומדת בראשו אמון על הכשרת עובדי הוראה, על כניסתם לתפקיד של עובדי הוראה ועל פיתוחם המקצועי. מבנה רצף זה הוא המאפשר את הגשמת החזון שמנחה אותה בתפקיד. הפיתוח המקצועי של המורה נמשך כל חייו המקצועיים, משלב ההכשרה ועד לפרישתו. עם כניסתה לתפקיד, המשימה הראשונה שהציבה לעצמה היא להתאים למינהל מבנה ארגוני שיעלה בקנה אחד עם תפיסתם את הרצף.

אחד השינויים החשובים שהם ערכו במינהל הוא מתן מרחב לשלב ההתמחות והכניסה להוראה. בעבר היה זה תת-נושא, שהעיסוק בו נעשה במסגרת ההכשרה. בהתאם לכך כולל המינהל היום שלושה אגפים: אגף ההכשרה, אגף ההתמחות והכניסה להוראה ואגף הפיתוח המקצועי.המינהל מלווה אפוא את המורים לאורך כל הנתיבה המקצועית שלהם.

חשוב היה שהאגפים "ידברו בינהם", וכך גם האנשים. המחברת מציינת שהם השתמשו בכל המנגנונים והכלים הניהוליים שעמדו לרשותם כדי ליצור דיאלוג וחשיבה משותפת, עבודת צוות אמיתית ונכונה וראייה מערכתית. אבני היסוד שנקבעו לעבודת המינהל הן עבודה מבוססת נתונים, חתירה למצוינות ולמקצועיות, קידום שיתופי פעולה ושימת דגש על איכות שירות.

המחברת מדגישה שחלק חשוב מעבודת המטה שלהם כמינהל הוא צמצום הפערים שבין המטה לשדה. היא מציינת שחשוב להם להיות קשובים לשדה כדי להבין את התהליכים המתרחשים תוך כדי תרגום המדיניות לדרכי פעולה. מה מקדם את המורה? אילו סיכונים וסיכויים טמונים בהפעלת המדיניות? מה מחייב אותם כמינהל לחשיבה מחודשת? מלבד העבודה המערכתית של המינהל, מתקיימת פעילות ייחודית של כל אחד מאגפיו. על הנהלת המינהל לבחון את ההלימה בין התכניות ובינן לבין תפיסת הרצף.

תחום ההכשרה:המטרה המרכזית היא שיפור איכות ההוראה באמצעות גיוס כוח אדם איכותי להוראה. לשם כך הועלה רף הקבלה, ונערכת באגף ההכשרה חשיבה מחודשת על כל תהליכי המיון והכניסה למכללות. החתירה לשיפור איכות ההוראה הביאה גם לגיבוש תכניות ייחודיות לקהלים חדשים, לבניית מסגרות הכשרה המותאמות למאפיינים הייחודיים של אותן האוכלוסיות ולטיפול בתנאי העסקה מועדפים. המחברת מוסיפה שבמקביל הם חיזקו וביססו את תכניות המצוינים במסגרות ההכשרה המסורתיות, באמצעות מתן מלגות ותמיכה כדי לעודד את האנשים לבוא.

התמחות והכניסה להוראה: משך התכניות לליווי מתמחים הוארך לשלוש שנים. בתוך כך גובשה תכנית מובנית ומתוקצבת לקליטה ולליווי של מתמחים ומורים חדשים ליותר משנה. קודם לכן היה מקובל שמתמחה נקלט במערכת, משתתף במשך שנה בסדנה ומלווה במורה חונך. משך הכניסה לתפקיד הוארך מתוך אמונה שליוויו של מורה חדש במשך שלוש שנים בסדנאות ובחונכות מגביר מאוד את סיכוייו להישאר במערכת ולשרוד את שלב הכניסה אליה. התכנית זוכה להצלחה רבה: נפתחו קורסים רבים להכשרת חונכים ומורים מלווים, והמינהל פיתח מנגנונים להערכת התכנית ולמעקב אחר נשירת מורים.

הפיתוח המקצועי לאורך הנתיבה המקצועית:הפיתוח המקצועי האיכותי והמתמשך של עובדי הוראה משמעותי מאוד מכיוון שהוא עוסק בתקופת הזמן העיקרית שבה נמצא המורה במערכת. במשך רוב שנות עבודתו המורה נמצא בשלב הפיתוח המקצועי, המתמשך לאורך הנתיבה המקצועית. במסגרת רפורמת "אופק חדש" פרסם המינהל מתווים המסייעים לקיים את הפיתוח המקצועי של המורים בצורה מאורגנת ומובנית.

ברמה המערכתית הדבר אפשר למכללות לחינוך ולבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות להיכנס לכל התהליכים שמוביל המינהל. ככלל, המכללות היו מזוהות מאוד עם שלב ההכשרה, פחות עם שלב ההתמחות והכניסה לתפקיד, ועוד פחות מכך עם שלב הפיתוח המקצועי. המחברת מציינת שהם סברו כי מן הראוי שהמורה יקבל את התכניות האיכותיות ביותר והטובות ביותר לפיתוח מקצועי, תכניות שיש להן "גב אקדמי". תכניות כאלו יכולות להתבצע במרכזי פסג"ה או בבתי ספר, אבל הלימוד במסגרותיהן חייב להיות מלווה בייעוץ אקדמי. הערך המוסף ללמידה הוא היותה מקצועית יותר, עדכנית יותר ורלוונטית יותר.

תהליכי הערכה הם חלק אינטגרלי מהתכניות במינהל. המחקר אף הוא מלווה תדיר את עבודת המינהל. על המינהל להיות מוזן בממצאי מחקרים, ולכן הוא יוזם שיתוף פעולה עם מכון מופ"ת, המכון למחקר ולפיתוח תכניות בחינוך ובהכשרת מורים. בשיתוף עם אנשי המכון נבחרים כמה נושאים למחקר, שהם מעניינים ורלוונטיים לעבודת המינהל, והם נחקרים במסגרת המכון. ממצאי המחקרים הללו משפיעים על קביעת מדיניות ומסייעים בקבלת החלטות. אין פלא בכך שהמינהל בחר בשנה זו להתמקד במחקרים העוסקים ברצף החינוכי שבין השלבים: שלב ההכשרה; שלב ההתמחות והכניסה להוראה; ושלב הפיתוח המקצועי.

התיעוד אף הוא חלק אורגני בעבודת המינהל, ולפיכך המינהל מתעד תהליכים שהוא עצמו מוביל. בתיעודי המדיניות נוצר חיבור בין הספרות התאורטית והמחקרית ואף בין המדיניות ליישומה בשדה ובינה לבין הקולות העולים מן השדה. התיעוד השוטף משמש בסיס לדיאלוג מתמשך עם קובעי המדיניות ועם מי שמיישמים ומטמיעים אותה בשדה.

המינהל הוא שותף פעיל בבניית תכניות הנגזרות מיעדי משרד החינוך, כמו התאמה של תכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי למציאות משתנה. לפיכך, כשעלה הצורך בבניית כלי להערכת עובדי ההוראה, הוחלט במינהל לקיים דיונים הנוגעים להשפעת הכלי הזה על תכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי, בשיתוף עם הרשות המרכזית להערכה (ראמ"ה). הכלי קובע סטנדרטים להגדרת "המורה הטוב", ולכן ההכשרה והפיתוח המקצועי צריכים להיות מושפעים מכך. ואכן המינהל חשף לפני כל ראשי המכללות ומרכזי הפסג"ה (המרכזים לפיתוח סגלי הוראה) את הכלי שפיתחו ראמ"ה ומינהל התכנון במשרד, ובהמשך התקיים דיון בנושא.

בחשיבה לעתיד, חלק מהפיתוח המקצועי ייגזר מתוך החולשות שהכלי להערכת המורה מצביע עליהן. עם תום איתור הצרכים האמיתיים של המורים ייבנו בעבורם מסלולי התפתחות מותאמים להם, והדבר גם יעלה את רמת המוטיבציה של המורה ואת הנכונות שלו ללמוד ולהשתלם בקורסים, שכן הם ייתנו מענה לצרכים אמיתיים. בכוונת המינהל להוביל תכנון אסטרטגי כולל ומערכתי של מדיניות הפיתוח המקצועי של המורים על הרצף. כעת, לאחר שלוש שנים של שינויים מתמידים ועם התייצבות המערכת, יש לחשוב על הצעד הבא בראייה רב-שנתית.

ראה גם : האגף להכשרת עובדי הוראה – מדיניות ומעשה

 הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?