חונכות מורים מתמחים: זיהוי מתחים ופתרונות אפשריים

Hudson, P. & Hudson, S. (2018). Mentoring preservice teachers: Identifying tensions and possible resolutions. Teacher Development, 22, 1, 16-30

עיקרי הדברים:

מחקר זה דן במתחים שנוצרים בתהליכי חונכות בין חונך מתוך בית הספר לבין מורה מתמחה, תוך הצגת פתרונות אפשריים.

יחסי חונך-מודרך טובים מתאפיינים בתקשורת אמפטית, הדדית, פתוחה, חברית, מכבדת ובלתי-שיפוטית.

מורים טובים אינם בהכרח חונכים טובים. רבים מן החונכים אף עלולים לגרום נזק למורים מתמחים וזקוקים לשפר את יכולתם כמנטורים.

מבחינה פדגוגית, לא כדאי להביך את המתלמד מול כיתתו, גם אם הציג בפני תלמידיו מידע שגוי. במקום זאת, יש לתקנו ולהעמיד דברים על דיוקם לאחר מעשה.

על מנהלי בית הספר לבחור מראש את המנחה הנכון ביותר ועל מוסדות להוראת חינוך להתייחס בתוכנית הלימודים למורכבות הנעוצה ביחסי מנחה-מורה מתמחה.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

סקירת ספרות קצרה: חונכות למורים מתחילים

חשיבה פרקטית של מורים חונכים על התערבות במהלך הוראה של מתכשרים

לאור העובדה שיחסים בין חונך לבין מורה מתמחה כוללים שעות עבודה משותפות רבות ואינטראקציות רגישות ומורכבות, כישוריו החברתיים של החונך יכולים לתרום לבנייה ושימור של מערכת יחסים בריאה ויעילה. על מנת שהמתמחים יהיו פתוחים וכנים, הם זקוקים לחונך בעל ביטחון עצמי, יכולת הקשבה, חשיבה חיובית ותקשורת בינאישית גבוהה. עם זאת, מתחים בעצימות נמוכה וגבוהה עלולים לפגוע בחונך ובמורה המתמחה ברמת הפרט ובבית הספר ברמת הכלל (Hudson, 2013; Hudson, 2010).

הן החונך והן המורה המתמחה יכולים להפיק תועלת מהיחסים הללו. באמצעות תהליך החונכות, החונך יכול להתפתח מקצועית, לפתח יכולת חשיבה רפלקטיבית, להגביר את ביטחונו האישי, לשפר את מיומנויות התקשורת הבינאישית שלו, להרוויח תמיכה נוספת בחדר המורים ועוד. בה בעת, למורים המתמחים יש הזדמנות להכיר את המציאות הבית ספרית החדשה בזמן אמת ולהתוודע לתלמידים, לפרקטיקה, לאקלים, למבנה ולמערכת הבית ספרית (Hobson et al., 2009).

שיטת המחקר

באמצעות צפייה והאזנה ל-15 קבוצות דיון בהן השתתפו 31 מורים ששימשו כחונכים של מורים מתמחים בתיכונים באוסטרליה, נותחו הקונפליקטים שחוו החונכים במהלך תוכניות חונכות, תוך שהם מפרטים את הקשיים שנוצרו ומתעכבים על אסטרטגיות לפתרון המתחים הללו.

מתחים אישיים

החונכים דיווחו כי עצם ההכרה מראש בעובדה שמתחים אישיים עלולים להיווצר, מסייעת למגר את הפוטנציאל ההתפתחותי של החיכוכים והבעיות. כך, למשל, מומלץ למנהלי בתי הספר לשאוף מלכתחילה להתאים בין החונך לבין המורה המתמחה.

חלק מן החונכים דיווחו שהמורים המתמחים הקרינו והביעו אנטגוניזם, דיסוננס קוגניטיבי או דיס-הרמוניה שבאו לידי ביטוי בערוער על סמכות החונכים ועל יכולתם לסייע. כך, למשל, באחד המקרים הייתה החונכת צעירה בהרבה מהמורה המתמחה, שסרב לקבל את הפידבק שלה.

מתחים פדגוגיים

שלושה חונכים, מתוך 31, דיווחו כי זיהו לקויות פדגוגיות בקרב המורים המתמחים, בעיקר במקצועות המדעיים, כמו חוסר בידע. לפי אחת האסטרטגיות שהוצעו לפתרון בעיה זו, לא כדאי להביך את המתלמד מול כיתתו, גם אם הציג בפני תלמידיו מידע שגוי. במקום זאת, יש להסביר לו ולהעמיד דברים על דיוקם לאחר מעשה.

מתחים מקצועיים

חלק מהמורים המתמחים לא פעלו לפי קוד ההתנהגות הבית ספרי. למשל, הם המשיכו להגיב בצורה בלתי-הולמת ברשתות חברתיות. עם זאת, לא פורט על אילו תגובות בדיוק דובר וצוין שאין מדובר בכללים רשמיים המוצגים למורים עם כניסתם לבית הספר.

עוד דווח כי חלק מהמורים המתמחים התלבשו בצורה מרושלת או חשופה יחסית שלא הלמה את קוד הלבוש הבית ספרי. כפתרון לכך, הוצע לשוחח באופן פתוח עם המורים על כך או לשמש להם דוגמה בעצם ההופעה המסודרת של החונך.

דיון ומסקנות

כאשר עולים סימני שאלה ו\או אותות אזהרה על רקע רמת השכלתו ומידת מוכנותו של המורה המתמחה, על החונך לדווח למנהל על חוסר ההתאמה למקצוע ואף להמליץ על אי-כשירות לתפקיד. אולם, חלק מהמנטורים מתקשים מאוד להכשיל מורים מתמחים בגלל שיקולים אישיים ופרקטיים, כמו גם חוסר במיומנויות הכשרה.

בחלק מן המקרים, חונכים מתקשים לאמוד ולהעריך את הרמה המצופה ממורה מתמחה ולא תמיד יודעים למי לפנות במקרה שהוא לא מספיק טוב. לכן, במצבים בהם המורה המתמחה נמצא כבלתי-מתאים, על בתי הספר להיות ערוכים להתערבותו של גורם שלישי.

לאור העובדה שהחונך נמצא, על פניו, בעמדת כוח בהשוואה למורה מתמחה, בעתות מתח וקושי, נוטים החונכים לקחת את המושכות לידיהם ולנסות לפתור את הבעיות לפי ראות עיניהם (Bradbury & Koballa, 2008). ברם, מן המחקר עולה ביקורת שורשית לפיה הפתרונות למתחים הבינאישיים והמקצועיים האלו אמורים להיות מנוסחים, נלמדים ומוטמעים כבר בשלבי ההכשרה להוראה. החוקרים גורסים כי המוסדות האקדמיים האחראים על הוראת החינוך מתעלמים מהמתחים שנוצרים בין מורים מתמחים לבין חונכיהם. 

ביבליוגרפיה

Bradbury, L. U. & Koballa, T.R. (2008). Borders to cross: Identifying sources of tension in mentor–intern relationships. Teaching and Teacher Education, 24, 8, 2132–2145

Hobson, A.J., Ashby, P., Malderez, A. & Tomilson, P.D. (2009). Mentoring beginning teachers: What we know and what we don't. Teaching and Teacher Education, 25, 1, 207-216

Hudson, P. (2010). Mentors report on their own mentoring practices. Australian Journal of Teacher Education, 35, 7, 30–42

Hudson, P. (2013). Desirable attributes and practices for mentees: Mentor teachers' expectations. European Journal of Educational Research, 2, 3, 107–119

 

מה דעתך?

Bradbury, L. U. & Koballa, T.R. (2008). Borders to cross: Identifying sources of tension in mentor–intern relationships. Teaching and Teacher Education, 24, 8, 2132–2145

Hobson, A.J., Ashby, P., Malderez, A. & Tomilson, P.D. (2009). Mentoring beginning teachers: What we know and what we don't. Teaching and Teacher Education, 25, 1, 207-216

Hudson, P. (2010). Mentors report on their own mentoring practices. Australian Journal of Teacher Education, 35, 7, 30–42

Hudson, P. (2013). Desirable attributes and practices for mentees: Mentor teachers' expectations. European Journal of Educational Research, 2, 3, 107–119

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?