זיהוי וניתוח פרקטיקות הוראה מיטביות בקורסי MOOC

Kasch, J., Van Rosmalen, P. & Kalz, M. (2021). Educational scalability in MOOCs: Analyzing instructional designs to find best practices. Computers & Education, 161, 104054

עיקרי הדברים

● מחקר זה בחן 50 קורסי MOOC מתוך מטרה לאתר שיטות הוראה פוטנציאליות חדשות

● כהנגדה חדה לקורסים מסורתיים, תקשורת בין סטודנטים ממעטת להתרחש בקורסי MOOC

● אינטראקציית סטודנט-מרצה בקורסי MOOC עלולה לגרום להאטת קצב השיעור, לחריגה מזמנים, להרחבת נפח שעות עבודת המרצה ולהגדלת הוצאות המוסד האקדמי

● חרף הריחוק הדיגיטלי, לקורסי MOOC פוטנציאל אדיר לספק לסטודנטים אינטראקציות חברתיות ולאפשר למרצים להעניק משובים איכותיים

המלצות למרצי MOOC

● הגדירו מראש את יעדי הקורס והסבירו את הרציונל של התהליכים הלימודיים

● התאימו את מטלות הרשות והחובה לזירה המקוונת

● עודדו ביקורת עמיתים בקרב הסטודנטים ואפשרו להם לתרגל פעילויות שיפוט עמיתים מקוונות

● בקשו מהמוסד האקדמי להקים או לרכוש תשתיות משוכללות לצורך שדרוג אינטראקציות סטודנטים-סטודנטים, סטודנטים-חומרי לימוד וסטודנטים-מרצה

● השקיעו יותר זמן בתכנון מערכי השיעור

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי מאמרים בנושא הוראה מקוונת

המחקר בוחן את סגנונות העיצוב הדומיננטיים של קורסי MOOC וחושף את פרקטיקות ההוראה המקוונות היעילות ביותר. הגם שמספר עצום של קורסי MOOC נלמדים באוניברסיטאות ומכללות ברחבי ארה"ב מדי סמסטר, כדי להציע ניתוח מעמיק ופרטני, נדגמו 50 קורסים בלבד. הממצאים עשויים להעניק השראה למתכנתים, סטודנטים ומרצים ולספק תובנות בנוגע לשיפור פרקטיקות הלמידה וההוראה ושדרוג הכלים הטכנולוגיים של פלטפורמות הלימוד המקוונות. 

כהקדמה לדיון בקורסי ה-MOOC, יש להבהיר כי הקורסים המקוונים הללו מבוצעים דרך סוגים רבים של במות וירטואליות אשר נסמכות על תשתיות מחשוב נבדלות. השוני נובע מכך שהפלטפורמות הללו מוקמות על ידי ספקי תקשורת מתחרים ורבים, כמו: Coursera, edX, Canvas, Future-Learn ו-Open2Study. כפועל יוצא מכך, קיימים הבדלים מהותיים מבחינת העיצוב הגרפי, שיתוף המידע, הסיוע שסטודנטים יכולים לקבל, היכולת לגוון במטלות הלימוד והכלים שעומדים לרשות המרצה. יתרה מכך, לעיתים אותה חברה מספקת פלטפורמה שונה, בהתאם לתשלום אותו המוסד האקדמי מוכן לשלם (Bali, 2014).

משולש הברזל של הוראה מקוונת

עיצוב ופיתוח של קורסים מקוונים רבי-משתתפים תלויים בשלושה משתנים קריטיים: איכות, עלות וגישה. שינוי באחד המרכיבים הללו ישפיע על מקבילו, ויפגע, או ישדרג, את תהליכי הלמידה ו\או ההוראה. לדוגמה, קיצוץ בתקציב (עלות) יוביל לירידה ברמת ההוראה (איכות). לחילופין, הגדלת מספר הנרשמים לקורס (גישה) יוביל לצורך להרחיב את סגל ההוראה (עלות) על מנת לשמור על רמה אקדמית גבוהה – איכות (Lane, 2014).

אינטראקציות רבות משתתפים בחינוך

לאינטראקציות חברתיות תפקיד מרכזי בתהליכים פדגוגיים. על פי רוב, למידה נעשית בהקשר תקשורתי מסוים שבו לומד בא במגע עם מורה, סטודנטים נוספים ו\או חומרי לימוד. בתוך כך, למידה מיטבית מתרחשת כאשר הלומד בא במגע מקביל עם מורה, עמיתים וחומרים. בשונה מכך, בלמידה מקוונת נאלץ הסטודנט להתמודד עם חומרי הלימוד באופן עצמאי וללא תיווך של מרצה (Carless & Boud, 2018; Miyazoe & Anderson, 2013).

מתודולוגיה

המערך המחקרי מבוסס על תפיסה רב-ממדית לפיה אין דרך סטנדרטית לעצב קורס מקוון רב-משתפים. יתרה מכך, ה-MOOC תלוי במידה רבה בדיסציפלינה הנלמדת, במטרות הפדגוגיות, במורכבות ונגישות החומר, בסגנון ההוראה של המרצה, במטלות החובה, בתשתית הטכנולוגית ועוד. על רקע זה, שאפו החוקרים לנתח עשרות קורסי MOOC כדי להיות מסוגלים לתאר ספקטרום רחב של אסטרטגיות הוראה שיהיו רלוונטיות למגוון תחומי לימוד.

מתוך 2,068 קורסי MOOC באנגלית שהיו פנויים לצפייה באוקטובר 2018, נבחרו 50 קורסים שענו על הקריטריונים הבאים:

  • הרשמה לקורס ללא עלות;
  • חומרי הקורס נגישים לציבור;
  • על הסטודנטים לבצע מטלות בכדי לקבל ציון עובר;
  • הסטודנטים זוכים למשוב;
  • נושא הקורס נהיר לחוקרים;
  • הקורס הינו שבועי ומתפרס על פני סמסטר שלם.

הצפייה ב-50 קורסי MOOC אפשרה לחוקרים להציג צילומי מסך של בחירות עיצוב מעניינות והתמקדה בשלושה היבטים:

◄ יחסי הסטודנטים עם חומרי הלימוד והממשקים הדיגיטליים של הקורס;

◄ יחסי הסטודנטים עם עמיתיהם הסטודנטים;

◄ יחסי הסטודנטים עם המרצה.

ממצאים וניתוח

מן הנתונים עולה כי מטרות הלימוד בקורסי ה-MOOC היו עמומות ובמקרים רבים לא הובהרו לסטודנטים הציפיות מהם. ליתר פירוט, מתוך 50 קורסים, ב-10 לא פורסמו מטרות הקורס וב-33 המטרות היו לא-ברורות בהקשר לחובות הסטודנטים, מטלות ההגשה, חומרי הלימוד ועוד. לעומת זאת, ב-7 קורסים מטרות הקורס היו נהירות.

יחסי סטודנטים-חומרי הלימוד

האינטראקציה בין סטודנטים לבין חומרי הלימוד נמצאה כקריטית ונפוצה ביותר קורסי ה-MOOC. ב-34 קורסים מתוך 50, הסטודנטים השתמשו בחומרי הלימוד של הקורס ללא בעיות טכניות או חסימת גישה ורק בחמישה קורסים דווח על מורכבויות (ברמות נמוכות ובינוניות) בגישה אל החומר.

הדרכים הנפוצות והאהודות ביותר ללמידת חומרי הקורס היו באמצעות מערכות מחשב לימודיות בעלות מענה אוטומטי, כמו שאלות רב-ברירתיות, שאלות פתוחות, חידונים, סקרים, כתיבה על מסך-מגע, משחקי מילים, הקלטות שמע, משחקי וידיאו וסימולציות (Siemens & Tittenberger, 2009).

יחסי סטודנטים-סטודנטים

באף אחד מ-50 קורסי ה-MOOC ביקורת עמיתים ודיונים קבוצתיים לא הוזכרו במטרות הקורס ואף לא צוינו המעלות והחשיבות שלהם לחשיבה רפלקטיבית ולמחקר אקדמי. לא זו בלבד, המרצים נמנעו מלהבהיר לסטודנטים את תפקידם בקורס, לעודד אותם להביע את דעתם ולבקש מעמיתיהם להגיב על עמדות שהושמעו. אם כך, אין זה מפתיע כי רק בתשעה מקרים זוהו אינטראקציות בין סטודנטים-עמיתים; שמונה העניקו זה לזה ביקורת עמיתים מילולית ופעם אחת הובעה ביקורת דרך הצ'אט.

יחסי סטודנטים-מרצה

פרקטיקות הוראה מיטביות באו לידי ביטוי דרך משובים אישיים שהעניקו מרצים ו\או עוזרי הוראה לסטודנטים. על אף הריחוק הטכנולוגי ומספר המשתתפים הרב, מרצים הצליחו ליצור קשרים משמעותיים עם חלק מן הסטודנטים ולספק להם ביקורת בונה במהלך השיעור, אחרי השיעור או בשעות הקבלה. ברוב המקרים, השיחות הללו היו טלפוניות, ולא מצולמות.

יחד עם זאת, מרצים רבים נמנעו מלהגיב לדברי הסטודנטים ונמצא שהקדשת זמן ליחסי מרצה-סטודנט בקורסי MOOC יכולה להיות מורכבת ואינטנסיבית עבור המרצים. שכן, מענה בזמן השיעור מאט את קצב ההתקדמות ומפגשי סטודנטים-מרצה עלולים להצריך מהמרצה שעות עבודה נוספות ולהגדיל את הוצאות מטעם המוסד האקדמי.

מסקנות ודיון

חרף הניתוח המעמיק של 50 הקורסים, החוקרים התקשו לספק רשימה קוהרנטית של פרקטיקות הוראה מיטביות, או להציע קווים מנחים, של הוראה מקוונת רבת משתתפים. שכן, הקורסים הסתעפו והשתנו במידה ניכרת בהתאם לעיצובם הטכני ולתחום הידע. יתרה מכך, האלמנטים הפדגוגיים שנמצאו כיעילים עבור קורסי MOOC היו זהים לקורסים מסורתיים-פרונטאליים:

● הגדרת יעדים בתחילת הקורס;

● למידה ממוקדת-מטרה לאורך הקורס;

● הענקת משוב לסטודנטים באופן סדיר;

● שקיפות מטעם המוסד האקדמי והמרצה.

הגם שמרצי MOOC מצליחים לספק לסטודנטים הרבים רק משוב קצרצר או אוטומטי, נמצאו שיטות למתן משוב מקוון איכותי ובונה שאינו מצריך הוצאות כספיות נוספות מצד המוסד האקדמי. כך, למשל, ניתן להציע משוב דרך ביקורת עמיתים, שאלונים ממוחשבים פתוחים וחידונים אוטומטיים.

עם מבט לעתיד, מאמר זה יכול לשמש כנקודת מוצא למציאת דרכים להמשיך לפתח (טכנולוגית ופדגוגית) את מנגנוני המישוב הניתנים לסטודנטים בקורסי MOOC. לא זו בלבד, כדי להגדיל את מספרי הנרשמים, חשוב יהיה לשכלל את שיטות ההוראה המשולבת (Blended learning) ולשדרג את הממשקים הדיגיטליים.

רשימת המקורות

Bali, M. (2014). MOOC pedagogy: Gleaning good practice from existing MOOCs. Journal of Online Learning and Teaching, 10(1). 44-60

Carless, D. & Boud, D. (2018). The development of student feedback literacy: Enabling uptake of feedback. Assessment & Evaluation in Higher Education, 43(8), 1315-1325

Lane, A. (2014). Placing students at the heart of the iron triangle and the interaction equivalence theorem models. Journal of Interactive Media in Education, 2(5), 1-8

Miyazoe, T. & Anderson, T. (2013). Interaction equivalency in an OER, MOOCS and informal learning era. Journal of Interactive Media in Education, 11, 1-15

Siemens, G. & Tittenberger, P. (2009). Handbook of emerging technologies for learning. Manitoba, Canada: University of Manitoba Press

מה דעתך?

 

Bali, M. (2014). MOOC pedagogy: Gleaning good practice from existing MOOCs. Journal of Online Learning and Teaching, 10(1). 44-60

Carless, D. & Boud, D. (2018). The development of student feedback literacy: Enabling uptake of feedback. Assessment & Evaluation in Higher Education, 43(8), 1315-1325

Lane, A. (2014). Placing students at the heart of the iron triangle and the interaction equivalence theorem models. Journal of Interactive Media in Education, 2(5), 1-8

Miyazoe, T. & Anderson, T. (2013). Interaction equivalency in an OER, MOOCS and informal learning era. Journal of Interactive Media in Education, 11, 1-15

Siemens, G. & Tittenberger, P. (2009). Handbook of emerging technologies for learning. Manitoba, Canada: University of Manitoba Press

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?