ועדות האתיקה במכללות האקדמיות לחינוך בישראל: מעמד, תפקידים ואתגרים

Sperling, D. (2021). Like a sheriff in a small town: Status, roles, and challenges of ethics committees in academic colleges of education. Journal of Empirical Research on Human Research Ethics

חוסר יושרה מחקרית היא סוגיה המעסיקה עורכים, חוקרים ומרצים משלל דיסציפלינות – מחינוך וכלכלה ועד רפואה ומדעים מדויקים. פעילויות אקדמיות לא אתיות נובעות, במידה רבה, מהנחיצות לפרסם מספר גבוה של מחקרים כדי להישאר רלוונטי בזירה האקדמית, כמו גם ממלחצי מימון, מכשלים תוך-מוסדיים, מניגודי עניינים, ממחסור במנחים אקדמיים איכותיים, משחיקת סטנדרטים ועוד.

על רקע זה, תפקידן של הוועדות האתיות במוסדות האקדמיים הופך להיות מרכזי והכרחי ומרבית המוסדות הקימו, או נאלצו לייסד, ועדות רגולטוריות עצמאיות לענייני אתיקה. מצד אחד, הוועדות הללו יכולות לקבוע חוקים, להגדיר נהלים, להקשיח סטנדרטים וליישב מתחים וקונפליקטים. מצד שני, עצם הקמת הוועדות גורמת לחוקרי המוסד לחוש שהנטל האתי אינו מונח על כתפיהם ולעיתים קרובות חברי הוועדה אינם בקיאים בתחומי המחקר או בהיבטים האתיים-משפטיים הנידונים.

לצורך ההמחשה, רמאות מחקרית יכולה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בדרכים הבאות:

1. העתקה;

2. סילוף ראיות מדעיות;

3. הטיית ממצאים לשביעות רצון הגורם המממן;

4. הצגה לא-אתית של שמות משתתפי המחקר.

מתודולוגיה

נערכו ראיונות עומק עם 13 חברי ועדות אתיקה מ-10 מכללות אקדמיות לחינוך בישראל. המערך המחקרי כלל מדגם מגוון של מכללות מבחינת גודל, תחום הלימוד (חינוך גופני, מדעים ועוד), שייכות אתנית-לאומית (יהודיות וערביות) ודת (חילוניות ודתיות). תשעה מרואיינים היו יושבי ראש הוועדה וארבעה היו חברי וועדה. לכל המשתתפים היה ניסיון עשיר כחוקרים (מעל 10 שנים).

יחס חברי הוועדה לאתיקה במחקר

רוב המרואיינים סברו כי אתיקה מחקרית-אקדמית הינה בגדר חובה מוסרית. רובם ככולם הקפידו לשמור על אנונימיות החוקר, להתעמק בכל הצעת המחקר המגיעה לשולחנם ולבחון בקפדנות את המוקשים האתיים, הרכב המחברים, שיקולי הפרסום ועוד.

ייסוד הוועדות

מלבד מכללה אחת, כל הוועדות הוקמו בחמש השנים האחרונות בלבד. רובן נוסדו על ידי רשות המחקר הפנים-מכללתית רק משום שחוקרי המוסד נדרשו להציג אישורים אתיים לצורכי הגשת מחקרים לשיפוט או עתירה למימונים חיצוניים.

מינוי הוועדות

על פי דרישות משרד החינוך, הוועדות צריכות להיות מגובשות על ידי המכללות האקדמיות עצמן, מורכבות משישה חברי סגל ומעלה ולכלול מרצים בכירים בעלי מומחיות במגוון דיסציפלינות, ביניהם פסיכולוג וחוקר חינוך בעל-שם. חשוב לציין כי ההנחיות האלו מיושמות באופן חלקי.

שיטות הפעולה

על פי רוב, חברי הוועדה ממונים לשנתיים (עם אופציה להארכה). במקרים בהם אין הסכמה לגבי הצעת מחקר מסוימת, מתקבלת הכרעה על ידי צד שלישי או יושב הראש. הנחיות וטפסי הוועדה מפורסמים באתר המכללה ולעיתים נשלחות לחוקרים ולמרצים בדוא"ל או כחלק מעלון מידע שנתי.

יחס החוקרים לוועדה

רוב המרואיינים תיארו את מערכת היחסים בין הוועדה לבין החוקרים כחיובית ותומכת. מנגד, מעטים סיפרו על מתחים בין חברי המחלקות האקדמיות לבין וועדת האתיקה והודו כי הוועדה מצטיירת כנטל בירוקרטי ומנוהלת על ידי חברי סגל שאינם בקיאים בנושאי המחקר הנידונים.

מעורבות הנהלת המכללה

רוב הוועדות אינן כוללות נציג מטעם ההנהלה. יתר על כן, במכללה אחת בה הרקטור משמש כחבר וועדה, אין הוא בוחן את הצעות המחקר בפועל. זאת ועוד, סופר על מקרה בו ההנהלה מנעה אישור של הצעת מחקר מסוימת מתוך חשש שהזמן שיושקע במחקר יפגום באיכות ההוראה, וכפועל יוצא מכך בפופולאריות של המוסד.

הכשרת חברי הוועדה

לרוב חברי הוועדה ויושבי הראש אין רקע של הכשרה מקצועית בתחום האתי בכלל ובאתיקה המחקרית בפרט. על פי רוב, הם מסתמכים על אינטואיציה אישית וניסיון מחקרי בשיפוט הצעות המחקר. למעשה, רק מכללה אחת דרשה מחברי הוועדה להתמקצע בתחום האתי.

על רקע זה, חלק מן המרואיינים סברו כי ראוי להעמיק את הידע בתחום האתיקה המחקרית, להציב בראש הוועדה דמות בעלת ניסיון ורקע בתחום האתי, לקיים פגישות נוספות כדי לדון בנושאים אתיים ולקבל אפשרות להתייעץ עם מומחים חיצוניים. בהקשר זה, המרואיינים הציעו לקיים הכשרות מקצועיות באמצעות פודקאסטים, הרצאות מצולמות, קורסים מקוונים וכנסים אקדמיים.

דיון

נדמה שטרם התמסדה והוטמעה במכללות האקדמיות לחינוך בישראל תרבות ראויה של אתיקה מחקרית. תוכן הראיונות מצביע על התפתחות איטית למדי של תרבות מחקרית אתית – בקרב אלו שמחקר אמור להיות בראש מעיינם. כמו כן, נדמה כי וועדות האתיקה נתפסות כגופים תומכים, ולא כבעלי סמכות שיפוטית, ביקורתית או נשכנית.

למעשה, דומה שוועדות האתיקה הוקמו כתגובה לדרישות חיצוניות של כתבי עת, גופי מימון ומשרד החינוך, ולא מתוך הבנת הנחיצות של האתיקה המחקרית. יתכן כי בשל כך חברי הוועדה אינם עוברים הכשרות מקיפות והמרואיינים אינם מביעים נכונות לרפורמה רדיקלית.

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אתיקה

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?