ויקי כסביבה ללמידה שיתופית מקוונת באוניברסיטה הפתוחה

מקור:

"ויקי כסביבה ללמידה שיתופית מקוונת באוניברסיטה הפתוחה", ירחון משאבי אנוש, ספטמבר-אוקטובר 2006. ע"ע 48-52 (ירחון 6-225).
מה סביבת ויקי (WIKI)
לאחרונה החלה התעניינות הולכת וגוברת בטכנולוגיית הוויקי ובפוטנציאל שלה כפלטפורמה ללמידה שיתופית. הוויקי היא מערכת ושיטה לבנייה וניהול של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבהם התוכן נכתב ונערך במשותף על ידי הגולשים. ויקי היא יותר מ"עוד טכנולוגיה". היא מייצרת באופן טבעי למידה אינטראקטיבית, מעודדת יצירת ידע חדש על ידי המשתתפים, מעוררת למידה יצירתית (Schneider et al , 2003) ומגבירה למידה קונסטרוקטיביסיטית.
המבנה המיוחד של הסביבה: סביבה מתפתחת, סביבה לא-לינארית מבוססת היפר-טקסט, שנשענת על מספר מחברים, מספק הזדמנות לשיתוף ולאינטראקציה בין הסטודנטים. על פי ברנס והמפריס (Bruns & Humphreys , 2005), טכנולוגיות אינטרנט אחרות נכשלות בהשגת חלק מהמיומנויות האלה.
תכונה חשובה נוספת של הוויקי, שנותנת לה יתרון פדגוגי מובהק כסביבה ללמידה השיתופית, היא האפשרות של הלומדים לעקוב אחר התפתחותו של התוצר המשותף ואחר השינויים החלים בו. המערכת שומרת את כל הגרסאות הקודמות ויכולה לשייך כל שינוי תוכן שהתבצע בה למשתמש שערך אותו. כך הוויקי מספקת באופן טבעי גם כלי הערכה למורה.
הטכנולוגיה של הוויקי היא ברובה חופשית וניתנת להורדה בחינם. יש להתקינה על שרת WEB. ישנם מספר כלים טכנולוגיים הפועלים כסביבת וויקי: Mediawiki , Moin-Moin ועוד.
המיזם המפורסם ביותר שמשתמש בפלטפורמה של הוויקי הוא ה"ויקיפדיה" שהיא אנציקלופדיה חופשית שערכיה נכתבים, נערכים ומתעדכנים במשותף ובאופן חופשי על ידי גולשי האינטרנט. אולם, לא כל סביבות הוויקי הן אנציקלופדיות. טכנולוגיה זו יכולה לשמש גם לצרכים מקומיים ופרטיים של ארגונים ומערכות הדרכה והוראה שזקוקים לסביבה לניהול ושיתוף בידע וכן ליצירה משותפת של מסמכים מקוונים.
ויקי באוניברסיטה הפתוחה
האוניברסיטה הפתוחה היא אחת החלוצות הראשונות בארץ שהחלה לשלב את הוויקי בלמידה. החל מסמסטר סתיו 2006 החל מרכז שה"ם (המרכז לשילוב טכנולוגיות באוניברסיטה הפתוחה) בניסוי לבחינת יעילותה של סביבת הוויקי כסביבה לימודית שיתופית מקוונת. לכל קורס באוניברסיטה הפתוחה קיים אתר אינטרנט מלווה קורס המשמש ח לפרסום מידע הקשור בקורס ולתקשורת בין משתתפי הקורס וצוות ההוראה. יחד עם זאת, רוב רובה של הלמידה באוניברסיטה הפתוחה היא למידה עצמית והסטודנטים מקבלים את חומר הלמידה לביתם בדואר, ומגישים מטלות (ממנ"ים) אישיות למנחה..
אחד המחסומים בשילובה של למידה שיתופית באוניברסיטה הפתוחה באופן נרחב היה חשש מכך שהלמידה השיתופית פותחת פתח לסטודנטים להשתמט מהכנת מטלות וחוסר היכולת להעריך את התרומה היחסית של הסטודנט הבודד לתוצר השיתופי. סביבת הוויקי נותנת פיתרון הולם לעניין זה, פורצת את המחסום ומאפשרת הפעלה נרחבת של מטלות שיתופיות. למרות שהמטלה השיתופית היא קבוצתית, הוויקי מאפשרת מעקב אחר התרומות האישיות של כל סטודנט וסטודנט הפועל בסביבה. באופן כזה, ניתן להעריך את התרומה היחסית של כל סטודנט לתוצר השיתופי ולא רק את התוצר השיתופי עצמו. עד כה הפעילה האוניברסיטה הפתוחה מטלות שיתופיות בסביבת ויקי ב-18 קורסים מתחומי דעת שונים, כמטלת חובה, כמטלת רשות, כפעילות העשרה או כסביבה תומכת בקורס. המטלות נבנו בדגמים שונים ומגוונים כגון: בניית מאגר מונחים, ניתוח מאמרים אקדמאיים, עבודת חקר בקבוצות, בניית מפת ידע של הקורס, תרגילי הכנה למבחן הגמר, תרגיל בקריאה מודרכת.
ממצאי מחקר
מחקר שליווה את אחד מקורסי הפיילוט באוניברסיטה הפתוחה שיישם את הלמידה השיתופית בסביבת וויקי מציג נתונים אופטימיים לגבי האפקטיביות של הלמידה השיתופית בסביבת וויקי. בקורס "טכנולוגיה ולמידה" שהוא קורס תשתית בתכנית ה-MA בחינוך של האוניברסיטה הפתוחה, נתבקשו הסטודנטים לכתוב ביחד מונחון מושגי מפתח של הקורס ולטייבו בכוחות משותפים לאורך הסמסטר.
האפקטיביות של מטלת הוויקי
בשאלון שהועבר לסטודנטים שהשתתפו בקורס הם התבקשו להביע את עמדתם לגבי מידת התרומה של המטלה השיתופית ללמידתם בקורס. הממצאים מלמדים כי המטלה השיתופית נתפסה על ידי הסטודנטים כבעלת תרומה רבה ללמידה, כהכנה טובה לבחינה, כמבהירה את חומר הקורס וככלי להערכת הסטודנט את ידיעותיו בקורס.
תהליך הלמידה בוויקי הוא תהליך שונה במקצת מתהליכי למידה מסורתיים. בניגוד לתהליכי הלמידה המקובלים באוניברסיטה הפתוחה, בהם הסטודנט שולח מטלה למנחה אשר בודק אותה ומחזיר משוב אישי ודיסקרטי לסטודנט, בוויקי, הסטודנט מציג את המידע שלו בפומבי ומקבל משוב פומבי גם מן המנחה וגם מסטודנטים אחרים. תהליך זה עשוי להיתקל בהתנגדות מצד סטודנטים שאינם מתורגלים בחשיפה מסוג זה.
בשאלון שהועבר לסטודנטים הם נשאלו לגבי עמדתם כלפי תהליך למידה שכזה, נמצא שרק 9% מהסטודנטים לא אהבו את העובדה שסטודנטים אחרים ערכו מונחים שהם הגדירו, ורק 13% חשבו שהעריכה של מונחים על ידי סטודנטים אחרים תרמה במעט לשיפור המונחים. ממצאים אלה מראים, שלא הייתה התנגדות לעריכה השיתופית. להלן תגובות נוספות שהתקבלו בעניין זה:
  • " נהניתי מהביקורת על המונחים שלי ומלנסות לשפר של אחרים, אך החיוב בזה מאד העיק עלי".
  •  זה עוזר להיחשף לנקודת מבט נוספת על אותו הנושא"
  •  גם התלבטות וגם התרגשות "לא הייתה לי כל בעיה עם חשיפה זו"
  •  הייתה לי בעיה עם השיטה.
  •  לא הסתדרתי וויתרתי על הרעיון"
בתשובה לשאלה האם ההשתתפות בפעילות השיתופית מהנה ומתאימה לי, גילנו, שהסטודנטים אוהבים מאד את הפעילות או לא אוהבים אותה, יחד עם זאת, מתוך 33% של הסטודנטים שענו שהם אוהבים אותה במידה מועטה, רק 8% (כלומר שני סטודנטים) לא אהבו אותה כלל. מצב זה מעיד על הצורך להמשיך ולחקור את הקשר בין הלמידה בסביבת וויקי לסגנונות הלמידה של הסטודנטים.
 שאלה נוספת שעניינה את החוקרים הייתה מה השפיע על היווצרותה של הלמידה השיתופית. מטרת המטלה הייתה לבנות מאגר מונחים במשותף, כלומר כל מונח שיוזן יעבור עריכה וטיוב של סטודנטים נוספים.
הסטודנטים נתבקשו לקרוא את המונחים שהוזנו למאגר, לשפר את ההגדרות שהוצעו, למחוק מידע שאינו מדויק, לשנות ניסוחים, להוסיף פרטים וכד''. 58% מתוך 164 המונחים שהועלו לוויקי נכתבו על ידי יותר ממשתף אחד, כלומר, התקיימה בהם למידה שיתופית אמיתית.
המנחה נתנה משוב על איכות המונח למחצית מהמונחים. משוב זה מכונה על ידי החוקרים "התערבות המנחה". נמצא קשר בין התערבות המנחה לבין מידת השיתופיות שהתקיימה ברמת העריכה: ב77% מן המקרים בהם התערבה המנחה והשאירה משוב לסטודנטים על איכות המונח, התקיימה עריכה משותפת של המונח, כלומר התקיימה למידה שיתופית, בעוד שרק ב-39% מן המקרים בהם לא התערבה המנחה התפתחה עריכה משותפת ספונטאנית.
גם מבחינה סובייקטיבית נתפסה התערבות המנחה כבעלת תרומה משמעותית על ידי הסטודנטים. 91% מן הסטודנטים דווחו בשאלון שהועבר בתום הסמסטר כי התערבות המנחה עודדה אותם להשתתפות פעילה. המסקנה המתבקשת היא שגם בסביבה הפתוחה כמו הוויקי חשיבותו של המנחה עדיין רבה והתלות של הסטודנטים בו היא רבה. המעורבות של המנחה בפעילות השיתופית היא תנאי להצלחתה של הפעילות.
מקורות מידע
Axel Bruns, Sal Humphreys
Wikis in teaching and assessment: the M/Cyclopedia project ,International Symposium On Wikis archive
Proceedings of the 2005 international symposium on Wikis table of contents , San Diego, California , Pages: 25 - 32 , 2005 , ISBN:1-59593-111-2

Daniel K. Schneider, Paraskevi Synteta, Catherine Fr?t?, Fabien Girardin, Stphane Morand (2003 ) .
Conception and implementation of rich pedagogical scenarios through collaborative portal sites: clear focus and fuzzy edges
 

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?