"התקופה היפה בחיי": האקדמיה כמרחב בטוח עבור סטודנטים טרנסג'נדרים ישראלים

Tsfati M. & Nadan Y. (2019). “The best period of my life”: The academy as a Safe Haven for Israeli trans students, Journal of Gender Studies

 

  • לאחרונה עולה מספר הסטודנטים הטרנסג'נדרים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אך המחקר עליהם עודנו בחיתוליו. המחקר הנוכחי עוסק בהם.
  • מחקר על סטודנטים טרנסג'נדרים נעשה בעיקר בארצות הברית. מסקנותיו אינן קלות: סטודנטים חווים את הסביבה האקדמית כטרנספובית. הם חווים נידוי, הדרה ואף תקיפות פיזיות ומיניות.
  • על פי המחקר הנוכחי בישראל הסטודנטים הטרנסג'נדרים רואים באקדמיה מרחב בטוח. עם מתארים את חייהם כנחלקים לשניים: החיים טרום הכניסה לאקדמיה והחיים כסטודנטים.
  • האקדמיה מועמדת אל מול הסביבה החברתית הקודמת העוינת ומוצגת כמקום בו הצליחו הסטודנטים הטרנסג'נדרים להרגיש שייכות, סוכנות ומסוגלות
  • אחת הסיבות לכך היא השיח האקדמי המקבל קבוצות מיעוט בכלל, וכך גם את הטרנסג'נדרים והידע המאפשר להם להבין את השיח ההגמוני ובה בעת לחתור תחתיו

 

מבוא: סטודנטים טרנסג'נדרים בהשכלה הגבוהה

מספר הולך וגדל של טרנסג'נדרים מצטרפים בשנים האחרונות למוסדות ההשכלה הגבוהה. עם זאת גוף הידע העוסק באוכלוסיה זו ובחוויותיה בקמפוסים עדיין מצומצם למדי (Seelman, 2014) ובעיקרו נשען על מדגמים מארצות הברית. המחקרים על טרנסג'נדרים באקדמיה מציגים תמונה הכוללת הצקות, הדרה, אפליה או התעלמות המיוחסות לזהות מיגדרית או לביטוי מיגדרי כחוויה משותפת בקמפוסים. ביחס לעמיתיהם הסיסג'נדרים, טרנג'נדרים חשים פחות שייכים למקום. אחת ההשלכות של אווירה זו בקמפוס היא הישגים נמוכים יותר של הסטודנטים הללו (Dugan et al., 2012).

 

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

טרנספוביה ופריבילגיות הטרו-נורמטיביות: מתכשרים להוראה מאתגרים את הנוקשות המגדרית בבתי הספר

תפקיד מורים בחינוך ליחסים מכבדים ולמניעת אלימות מגדרית: בחינת פרספקטיבות של מורים ותלמידים

קולותינו נחשבים: חוויותיהם של מחנכים מקהילת הלהטב"ק והשפעתן על תכניות להכשרת מורים

 

בהקשר הישראלי יש כמה מאות מבוגרים צעירים טרנסג'נדרים. רק עשרות בודדים מהם לומדים במוסדות להשכלה גבוהה. מתוך 306,600 סטודנטים, טרנסג'נדרים מונים פחות מאחוז. כמו בארצות מערביות אחרות טרנספוביה עדיין דומיננטית במגזרים שונים של החברה הישראלית כך שסביר היה להניח שגם סטודנטים טרנסג'נדרים יסבלו מדיכוי אפליה והדרה. מחקר שנעשה וכלל קבוצת מדגם בת 38 סטודנטים טרנסג'נדרים מצא כי כמו חבריהם בארצות הברית, גם סטודנטים ישראלים חווים קשיים רבים ואפליה, טרנספוביה ישירה וקשיים כלכליים במסגרת מוסדות ההשכלה הגבוהה (Shilo et al., 2017). ביחס ללהטב"קים למשל, סטודנטים טרנסג'נדרים זוכים לפחות תמיכה כלכלית מההורים, פחות הזדמנויות תעסוקה, יחס שלילי או מתעלם מצד הסגל שלא מוכן לפנות אליהם על פי הזהות המיגדרית שבחרו ואף תקיפות מיניות רבות יותר. תופעות אלה משפיעות ישירות על הישגיהם האקדמים ועל תחושת הרווחה הנפשית והריגשית.

לאור ממצאים אלה, המחקר הנוכחי מאפשר לקולות הסטודנטים הטרנסג'נדרים הישראלים להישמע ולהנכיח את חוויותיהם בסביבה האקדמית. באמצעות חקירה של המשמעויות הסובייקטיביות שהסטודנטים הללו מייחסים לחוויותיהם, המחקר מבקש להאיר את חוויית ההשתייכות לקבוצת מיעוט חברתית במסגרת מוסד חברתי כמו האקדמיה. בבסיס המחקר שתי שאלות:

  1. מהן חוויותיהם של הסטודנטים ואיזה משמעויות הם מייחסים ללימודים האקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל?
  2. איזה תפיסות יש לסטודנטים על האקדמיה ואיזה משמעויות הם מייחסים לסביבה האקדמית?

המחקר

המחקר עושה שימוש בגישה מודעת-הקשר (Roer-Strier & Sands, 2015) ובמתודולוגיה איכותנית כדי לקבל הבנה שלמה וכוללת של התופעה באמצעות בחינת עמדות, תפיסות ופרשנויות של המשתתפים.

המשתתפים הם אנשים שזיהו את עצמם כטרנסג'נדרים והיו סטודנטים באחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. 20 יהודים בטווח הגילים 20-30 רואיינו. 13 סטודנטים למדו לתואר ראשון ו-7 לתואר שני בתחומים אקדמיים שונים. 11 משתתפים למדו במוסדות אקדמיים פריפריאליים, 7 בתל אביב, ו-2 באוניברסיטה הפתוחה. אף לא אחד מהסטודנטים היה נשוי או מטופל בילדים. 3 חיו עם הוריהם. מחצית מהמשתתפים התגוררו בתל אביב. בין המשתתפים היו יהודים מזרחים ואשכנזים ולא היו סטודנטים פלשתינאים. מלבד משתתפת אחת שזיהתה את עצמה כאישה עם היסטוריה טרנסית, כל המשתתפים האחרים הגדירו את עצמם כטרנסג'נדרים (או טרנסים). 9 גברים טרנס, 4 נשים טרנס, 7 א-בינאריים/ות או קוויר.

ממצאים

ניתוח הראיונות העלה שתי תמות מרכזיות, קשורות זו בזו:

  1. העולם "בחוץ" כאזור סכנה, בהתמקד על חוויותיהם של המשתתפים כקורבנות בסביבות לא אקדמיות שונות.
  2. האקדמיה כמרחב בטוח, בהתמקד על תרומת האקדמיה והלימודים האקדמיים לביטחון הסטודנטים ולתחושת הסוכנות שלהם.

העולם בחוץ כמקור לסכנה

יחס המשתתפים לאקדמיה נקבע במידה רבה ביחס וכניגוד לחוויותיהם בסביבות אחרות. חוויותיהם מהתקופה לפני הלימודים – במשפחה, בבית הספר התיכון, בשוק העבודה ואפילו בשכונת המגורים – רצופות תופעות של ניצול ואלימות, בדידות, דחיה, תקיפות פיזיות. חוויות אלה עומדות בניגוד מוחלט לתחושותיהם באקדמיה ההופכות להיות ייחודיות על רקע העבר. תחושות אלה משותפות לכל המרואיינים.

המשפחה מתוארת כמקום בו חשו הסטודנטים דחיה, בדידות, בידוד וחוסר שייכות. רבים מהם מתארים את עצמם כחשופים לפגיעות מצד המשפחה, במיוחד מצד ההורים. ככזו המשתתפים חשו שהמשפחה מסכנת את ביטחונם הפיזי והנפשי.

מקור סכנה חוץ-אקדמי נוסף הוא העבודה. המשתתפים מדווחים על אפליה תעסוקתית שהשלכותיה מסועפות. בין ההשלכות עבודה במין או חיים ללא קורת גג. מצד שני, המשתתפים מדווחים כי דווקא מצבם כחסרי בית או כמובטלים הניע אותם ללמוד לימודים גבוהים.

הסביבה האקדמית כמרחב בטוח

תמה זו מתייחסת לתיאורי הסטודנטים את חוויותיהם באקדמיה כמובחנות באופן חד מאלה שעברו בסביבות חברתיות אחרות. הם רואים את חייהם כחצויים או כחיים בשני שלבים- השלב הטרום-אקדמי והשלב האקדמי. את השלב האקדמי הם מאפיינים כשלב בו הם חוו צמיחה אישית, הערכה עצמית גבוהה יותר ומסוגלות. מרגע כניסתם לאקדמיה, המשתתפים חשים שהם מכוונים להגשמה עצמית ולמימוש עצמי. שלושת המרכיבים של הסביבה האקדמית כמרחב בטוח הם: שייכות, סוכנות וידע.

שייכות - בניגוד לדיווחיהם על אודות הסביבות החברתיות בהן שהו טרם כניסתם לאקדמיה, חוויות הסטודנטים באקדמיה מתאפיינות במונחים של שייכות. האקדמיה מרגיעה את תחושת הבדידות שלהם ואת חוויות השונות. באמצעות פעילות אקדמית המשתפים נחשפים לרעיונות חדשים ולגישה ליברלית יותר כלפי קבוצות מיעוט ובכללן כלפי טרנסג'נדרים. האווירה המקבלת גורמת לסטודנטים לחוש מוגנים ובטוחים, והם מתארים אותה כמקלט.

סוכנות – ניתוח הראיונות מראה כי האקדמיה נתפסת כמרחב המתקף את הסוכנות העצמית שלהם. "להיות סטודנט טרנס", אומר אחד המשתתפים, "זו חוויה מעצימה". האקדמיה נתפסת המקום משחרר הן עבור הסטודנט עצמו והן עבור סביבתו ובמובן זה יש להבין את תיאורי הסטודנטים כאישיים אך גם כחברתיים.

ידע – הידע נתפס בעיני המשתתפים ככלי בעל עוצמה. הלימודים משמשים להם כאמצעי לחתור תחת התפיסות החברתיות, הערכים והמושגים הדומיננטיים, וככאלה כמובילים להבניה של שיח קונטרה-הגמוני המשחרר את המשתתפים ממוסרות השיח המדיר נזילות מיגדרית.

דיון

המחקר הנוכחי מבקש לתהות על חוויותיהם של סטודנטים טרנסג'נדרים ישראלים במוסדות ההשכלה הגבוהה. שני נושאים עלו: הראשון נוגע לאופן שבו הסטודנטים תופסים את העולם הלא-אקדמי כאיזור סכנה, זאת בעקבות חוויותיהם הקודמות במשפחה, בבתי הספר התיכון ובשוק העבודה בסביבות מגוריהם. במרחבים אלה סבלו הסטודנטים מדחיה, ניכור ואף מאלימות וניצול לרעה. הנושא השני שעלה קשור לתיאור האקדמיה כמרחב מוגן בו הסטודנטים חשים שייכות התורמת להערכה העצמית שלהם, למסוגלות שלהם ולסוכנות-העצמית.

ההבחנה בין שני המרחבים- המרחב הבטוח והמסוכן נעשית באמצעות שני ממדים: זמן וחלל. הזמן עוזר לסטודנטים להבחין בין חייהם הטרום-אקדמיים לבין חייהם כסטודנטים, כאשר החיים הקודמים מתוארים, כאמור ,כחיים ספוגים באלימות, ואילו חייהם כסטודנטים, הם חיים של תחושות שייכות שהסטודנטים חווים כמעט תמיד לראשונה. המרחב מופיע בתיאוריהם כאשר הם מבחינים בין האקדמיה כסביבה בטוחה ומגנה לבין שאר סביבות החיים השליליות, המסוכנות. באמצעות הזמן והחלל (או המרחב) נוצר מעין גבול פיגורטיבי המייחס לאקדמיה את כל אותן משמעויות חיוביות.

למשמעויות אלה חשיבות רבה כיוון שהן אלה הקשורות לייצור הידע-שכנגד וליכולת להתנגד לסדר החברתי, לאמץ ולקדם שיח של שונות, פלורליזם, הכללת מיעוטים ושוויון. השיח האקדמי והידע האקדמי, המחויב לפלורליזם ולקבלת שונות, מעודד אקטיביזם קווירי וסוכנות. יותר מכך המחקר מעלה כי המשמעות שהסטודנטים מייחסים לאקדמיה קשורה במושג "הידע" התורם המרכזי לתחושת הסוכנות שלהם. למרות שהידע האקדמי קשור לאמונות תרבותיות, הירארכיות חברתיות ויחסי כוח, הרי שהוא מאפשר גם בעת ובעונה התנגדות למבנים אלה. כך הוא מבטא את הדיאלקטיקה בין כוח לבין התנגדות לכוח (Foucault, 1980), וככזה מבטא את הפוטנציאל לשחרור המדוכאים. יותר מכך, הסטודנטים הטרנסג'נדרים אינם רק שחקנים סבילים במבנה הכוח אלא משתתפים פעילים היוצרים ידע אלטרנטיבי החותר תחת התפיסות ההגמוניות (Nicolazzo, 2016). ייצור הידע-שכנגד ההגמוניה מתגלה כאמצעי התנגדות לכוח חברתי המעצים את סוכנות האוחזים בו (Singh, 2013).

מענין לציין שתרומת הידע האקדמי לסטודנטים הטרנסג'נדרים עומדת בניגוד לתפקיד ההיסטורי של האקדמיה כמתייגת נזילות מיגדרית כפתולוגית. קבלת קבוצות המיעוט באקדמיה מתקיימת לצד שיח אקדמי חדש המקודם באמצעות קבוצות מיעוט כמו הטרנסג'נדרים המספקים לסיח מבט רפלקסיבי המעשיר את המגמות האקדמיות הקיימות. במובן זה ברור שהכללתם של הסטודנטים הללו במרחב האקדמי תורמת לא רק להם אלא גם להרחבת גוף הידע האקדמי.

מגבלות המחקר והמלצות למחקר עתידי

ראשית כבכל מחקר איכותני, התוצאות מוגבלות לשדה הישראלי ולא ניתן להכלילן, גם אם כמה אספקטים יהיו ודאי רלוונטיים להקשרים אחרים. מכאן שמחקר משווה נוסף דרוש כדי לבחון את חוויותיהם של סטודנטים טרנסג'נדרים במדינות מערב אחרות. שנית, הממצאים מבוססים על מדגם קטן, וראוי יהיה להרחיבו.

מחקר נוסף דרוש באשר לקשיים איתם מתמודדים סטודנטים טרנסג'נדרים בדרכם להשכלה הגבוהה או במהלך לימודיהם, ולצד זה יש לחקור מבוגרים צעירים טרנסג'נדרים שלא זכו להגיע לאקדמיה או כאלה שלא מעוניינים בכך.

לסיום חשוב לדעת כי המחקר נערך על ידי חוקרים סיסג'נדרים. גם אם אינם רואים עצמם כשייכים לחברה הגמונית ייתכ שהמשתתפים ראו אותם במייצגים הגמוניה.

מסקנות

המחקר הנוכחי תורם להבנה התיאורטית של חוויות הסטודנטים הטרנסג'נדרים במסגרת המרחב האקדמי, כמבחן מקרה לסוגיה רחבה יותר של שילוב קבוצות מיעוט בחברה ובמוסדותיה. על פי דיווחי הסטודנטים, האקדמיה מספקת להם תחושות של שייכות וקבלה המנוגדות באופן חד לחוויותיהם בסביבות חברתיות אחרות. הבדל זה הוא המעניק לאקדמיה משמעות מיוחדת עבור הסטודנטים הטרנסג'נדרים ותורם לחוסנם ולעמידותם.

 

ביבליוגרפיה

 

Dugan, J. P., Kusel, M. L., & Simounet, D. M. (2012). Transgender college students: An exploratory study of perceptions, engagement, and educational outcomes. Journal of College Student Development, 53(5), 719–736

Foucault, M. (1980). Power/knowledge: Selected interviews and other writings, 1972–1977. New York, NY: Pantheon Books

Nicolazzo, Z. (2016). “Just go in looking good”: The resilience, resistance, and kinship-building of trans* college students. Journal of College Student Development, 57(5), 538–556

Roer-Strier, D., & Sands, R. G. (2015). Moving beyond the ‘Official story’: When ‘others’ meet in a qualitative interview. Qualitative Research, 15(2), 251–268

Seelman, K. L. (2014). Transgender individuals’ access to college housing and bathrooms: Findings from the national transgender discrimination survey. Journal of Gay & Lesbian Social Services, 26, 186–206

Shilo, G., Rogel, A., & Pizmony-Levy, O. (2017). The 2017 National High-Education Climate Survey: The high-school related experiences of Israeli LGBT. Tel Aviv: Magnus Hirschfeld Institute and IGY (Hebrew)

Singh, A. A. (2013). Transgender youth of color and resilience: Negotiating oppression and finding support. Sex Roles, 68 (11–12), 690–702

 

מה דעתך?

ביבליוגרפיה

 

Dugan, J. P., Kusel, M. L., & Simounet, D. M. (2012). Transgender college students: An exploratory study of perceptions, engagement, and educational outcomes. Journal of College Student Development, 53(5), 719–736

Foucault, M. (1980). Power/knowledge: Selected interviews and other writings, 1972–1977. New York, NY: Pantheon Books

Nicolazzo, Z. (2016). “Just go in looking good”: The resilience, resistance, and kinship-building of trans* college students. Journal of College Student Development, 57(5), 538–556

Roer-Strier, D., & Sands, R. G. (2015). Moving beyond the ‘Official story’: When ‘others’ meet in a qualitative interview. Qualitative Research, 15(2), 251–268

Seelman, K. L. (2014). Transgender individuals’ access to college housing and bathrooms: Findings from the national transgender discrimination survey. Journal of Gay & Lesbian Social Services, 26, 186–206

Shilo, G., Rogel, A., & Pizmony-Levy, O. (2017). The 2017 National High-Education Climate Survey: The high-school related experiences of Israeli LGBT. Tel Aviv: Magnus Hirschfeld Institute and IGY (Hebrew)

Singh, A. A. (2013). Transgender youth of color and resilience: Negotiating oppression and finding support. Sex Roles, 68 (11–12), 690–702

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?