התכשרות להוראה: ניתוח ביקורתי של מטפורות של מסעה של מורה מתחילה אחת

מאת: Lauren Gatti

Gatti, L., Catalano, T. (2015). The business of learning to teach: A critical metaphor analysis of one teacher's journey, Teaching and Teacher Education, 45, 149-160.  

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

בשני העשורים האחרונים מחנכים מקשיבים יותר לדרך שבה אידאולוגיות ניאו-ליברליות מעצבות את מקצוע ההוראה ואת מבנה ומטרות בית הספר. ניאו-ליברליזם היא תיאוריה של פרקטיקה פוליטית וכלכלית (Harvey, 2007) המקדמת את הרעיון שפתרונות אינדיווידואליים, מבוססי-שוק והפרטה מאפשרים בדרך הטובה ביותר הזדמנויות להתקדמות (Kretchmar et al., 2014). מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של תוכנית הכשרה המבטאת גישה ניאו-ליברלית להכשרת מורים, ללמידה, לתלמידים ולמורים על המורים המתכשרים בה. הכותבים ביקשו להרחיב את הבסיס האמפירי הצומח בנושא של הקשר בין ניאו-ליברליזם והכשרת מורים, כדי להבין בדרך יותר קונקרטית את הדרכים שבהן קשרים כאלה מעצבים תפיסות מורים את עצמם, את התלמידים ואת מטרות הלמידה.

הכותבות עשו שימוש בניתוח ביקורתי של מטפורות (המאמר כולל פירוט של הגישה) כדי לנתח התנסות של מורה מתכשרת אחת בבית ספר עירוני בדגם הכשרה חדשני הצומח כיום בארה"ב. הקשר (context) התוכנית: שותפות אוניברסיטה ומוסד פילנטרופי במטרה לחזק קבוצה של בתי ספר עירוניים כושלים ולהכשיר מורים בתוכנית הנ"ל ללמד בהם. מבנה כללי של התוכנית: המתכשרים עובדים בשכר לאורך שנה ולומדים במקביל לתואר שני, מתנסים בקבוצת מתכשרים ומחויבים להוראה במשך שלוש שנים באחד מבתי הספר במחוז. במהלך השנה המתכשרים מלווים ע"י חונכים במסגרת של תוכנית קליטה ותמיכה מסודרת. החוקרות מנסות להבין באמצעות הניתוח כיצד מטפורות שנכפו (imposed) על המתכשרים בה, באמצעות שימוש בשפה פרוגרמטית שיטתית של מובילי התוכנית לקראת שוויון בחינוך, לא רק השפיעו אלא גם יצרו קונפליקט בקרב המתכשרים בדבר תפיסת מהותה של התכשרות להוראה.

מה נמצא במחקר?

א) המטפורות - נמצא מגוון עשיר של דרכים שבהן המורה הביעה בדבריה כיצד היא תופסת חינוך והתכשרות להוראה וכיצד לדעתה מובילי התוכנית תופסים זאת. המטפורות הקונצפטואליות שזוהו מאירות כיצד שפה ואידיאולוגיה פרוגרמטיות השפיעו על החשיבה של המורה על קשר/העדר קשר בין התפיסות שלה לבין אלה שנכפו עליה. המטפורות השלטניות והמתנגשות שנתגלו בניתוח היו "התכשרות להוראה היא מסע" ו-"התכשרות להוראה היא business".

ב) מטפורת המורה: "התכשרות להוראה היא מסע" - בדומה לנוסע המכין תוכנית למסע כך יצאה המורה למסעה בהוראה. נקודת היציאה הייתה הצטרפותה לתוכנית שכפתה עליה שביל מסוים כדי להגיע ליעד הנשאף: להפוך למורה המעצימה את תלמידיה. לתפיסת המורה יחסים בין-אישיים הם המרכזיים בעבודת המורה כשהמטרה הרחבה היא להגיע להצלחות/לשגשוג (flourishing).

ג) מטפורת מעצבי ומפעילי התוכנית: "התכשרות להוראה היא business" – מסגרת התוכנית כללה מרכיבים אידיאולוגיים ולפיה המתכשרים צריכים לעמוד בציפייה/מטרה שבעתיד יהיו יוצרי ידע מיומנים וידענים במיוחד בטכניקות הוראה. לצורך זה עליהם להתכשר בתהליך מובנה המבוסס על למידה וביצוע אסטרטגיות הוראה שונות, זאת כדי שיוכלו להצטרף לכוח ההוראה שהתוכנית מפעילה בבתי הספר שבהם היא מופעלת. התוכנית רואה כמטרה הישגים וציונים טובים. התלמידים נתפסים כפועלים, המורים - כמכונות והתוכנית היא מתווה העבודה שצריכה להיעשות.

ד) תחושת הקונפליקט של המורה התבטאה בשלושה קשיים: (1) תחושה של אי-התאמה פרוגרמטית בין תפיסתה לבין תפיסות התוכנית. לגבי המורה שבמחקר, חינוך הוא כוח דינמי להעצמת התלמידים והם צריכים להיות במרכז תהליכי הלמידה ומנגד, הדגש והנוכחות של מעריכים, חוקרים וציונים הקיים בתוכנית סתרו תפיסה זו. המורה הבחינה שהתלמידים ביטאו תחושה שהם אובייקטים לתצפית, דוגמאות במעבדה בידי אחרים "נעלים מהם". בדברי המורה ניכר כי מטפורת המסע מעצבת את חשיבתה על התכשרות להוראה וכן את ההרגשה שלה שדגשי התוכנית מכשילים אותה ואת תלמידיה.

(2) תחושת שיתוק פדגוגי – המודעות של המורה למטפורת מעצבי התוכנית עיצבה את התנסותה בהתכשרות להוראה ויצרה תחושה של איבוד שליטה וכוח שהוביל אותה לשיתוק פדגוגי שאותו הביעה בראיונות לחוקרים. הדגש המובנה והמירשמי שבתוכנית על יעילות וסטנדרטיזציה נתן לה תחושה ש"המורה הוא מכונה/שלט רחוק בבית החרושת שהוא הכיתה", והוביל אותה לנקודת שבירה.

(3) תחושת נטישה (Abandonment) פרוגרמטית – אחד השחקנים הראשיים במטפורת המסע הוא מדריך הטיול שתפקידו לסייע לנוסע לנווט את מסעו. לנוכח השוני בתפיסות לא נוצר אמון בין המורה לבין החונכת שלה דבר שהגביר את המשבר. המורה מודעת שבשביל שבו מסעה מתקיים אסור שתהייה לבדה, צריך שיהיו לצידה מדריכים ומסייעים, אך כאן היא לא חשה בנוכחותם. בסיום המסע המורה מתוודה שמכיוון שנרשמה לתוכנית רצתה רק לסיים אותה "מבלי לטלטל את הספינה" ובכך גם פגעה בתלמידיה.

לסיכום, המחקר חשף הבדלים אידיאולוגיים בין המורה לבין התוכנית לגבי סוגי הקוריקולום וההוראה ולגבי תפיסת התלמיד ותפיסת המורה והכוונתו. המטפורה העסקית משלימה מחקרים אחרים שהצביעו על הסתירה שיוצרת הגישה המייחסת חשיבות מרכזית למבחנים ולהישגים ולאחריותיות בבתי הספר בהשוואה לגישות קונסטרוקטיביסטיות להוראה. מה שצריך לדעת הכותבים הוא לתעד אמפירית תהליכים כאלה כדי לספק נקודות התחלה לטיפול ובהן גם שיחות עם מתכשרים ומורים מתחילים על הקשר בין ההכשרה לבין בתי הספר השונים שהם מגיעים אליהם והאתגרים הגלויים והסמויים שהם מציבים.

ביבליוגרפיה

Harvey, D. (2007). A brief history of neoliberalism. Oxford: Oxford University Press.
Kretehmar, K., Sondel, B., & Ferrare, J. J. (2014). Mapping the terrain: Teach for America, charter school reform and corporate sponsorship, Journal of Education Policy, 29, 742-759.
Loh, J., & Hu, G. (2014). Subdued by the system: Neoliberalism and the beginning teacher, Teaching and Teacher Education, 41, 14-21.

מה דעתך?

Harvey, D. (2007). A brief history of neoliberalism. Oxford: Oxford University Press.Kretehmar, K., Sondel, B., & Ferrare, J. J. (2014). Mapping the terrain: Teach for America, charter school reform and corporate sponsorship, Journal of Education Policy, 29, 742-759. Loh, J., & Hu, G. (2014). Subdued by the system: Neoliberalism and the beginning teacher, Teaching and Teacher Education, 41, 14-21.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?