השלמת הכנסה ברשת

גלילי, ת' (נובמבר, 2015). השלמת הכנסה ברשת. שיעור חופשי, 116, 17-14.

הסיכום נכתב בידי מיכל זרזבסקי ממכון מופ"ת

לורה רנדוזו מקליפורניה הוכיחה שאפשר להתעשר מהוראה. רנדוזו הרוויחה באחרונה 100 אלף דולר ממכירה של חומרים ועזרי הוראה לשיעורי ספרות אנגלית דרך האתר "מורים משלמים למורים" (Teachers Pay Teachers), המשמש למקח וממכר של אמצעי הוראה בין מורים. עזרי הלמידה שמכרה רנדוזו לא היו מורכבים ולא דרשו השקעה רבה. היא גם לא התאמצה לשווק אותם. כל שעשתה הוא להעלות באתר מאגד פרקטי ונהיר של סדרת משימות לשנת לימודים אחת בשפה וספרות, שחיברה לכיתות שלה.

את הפופולריות באתר צברה בזכות רעיון שהגתה: היא שאלה את התלמידים שלה איזה רינגטון היה ליאגו – אחת הדמויות במחזה השייקספירי "אותלו" – אם היה בימיו טלפון נייד. לאחר שתלמידים הגיבו בהתלהבות לשאלה, היא חיברה דף עבודה עם הכותרת "לאיזה דמות ספרותית שייך הטלפון הסלולרי הזה". את הדף הציעה למכירה באתר המורים עבור דולר אחד בלבד. כשבתוך זמן קצר גרפה 4,000 דולר, הבינה רנדוזו שעלתה על משהו.

בעידן שבו אין משהו שמלהיב ילדים ונוער יותר מהטלפון הנייד שלהם, ושבו בית הספר נדרש להתחרות על הקשב של התלמידים, עם אפליקציות סלולאריות ורשתות חברתיות באינטרנט, אין פלא שמורים מחפשים רעיונות שישתלבו בעולמם של התלמידים ויועילו ללמידה. רנדוזו, מצדה העלתה עוד ועוד תכנים שפיצחו את הנוסחה הקולעת לטעם של התלמידים ומדברת גם למורים. מהר מאוד, התחביב שפיתחה בשעות הפנאי נהפך לעסק העיקרי שלה.

רנדוזו לא לבד. בארה"ב, העסקים שעושים המורים בינם לבין עצמם כחלק מכלכלת השיתוף משגשגים כמו התחום כולו, שצובר תאוצה בעולם. בכלכלת השיתוף, מוסדות או גופים כלכליים מעמידים להמונים אפשרות להפצה, שיתוף ושימוש חוזר של מוצרים, שירותים ורעיונות, באמצעות האינטרנט. זו כלכלה אלטרנטיבית ודמוקרטית יותר, שילוב מנצח בין עקרונות של כלכלת המונים שמתנהלת על ידי שיתוף (לעומת בעלות) ושל קיימות, במובן של ניצול יעיל יותר של משאבים. כך, כל אחד יכול לנהל עסק קטן בעצמו, ולמכור או להשכיר מוצרים או שירותים שבבעלותו לאנשים בקהילה של צרכנים פוטנציאליים.

חברת "טיצ'ר סינרג'י" שהקימה את Teachers Pay Teachers, דיווחה באחרונה כי עד כה קיבלו כמה אלפי מורים החברים באתר סכום של 175 מיליון דולר בסך הכול. זאת אחרי שהעבירו עמלה של 15% לאתר. בישראל, מיזמי כלכלה שיתופית בכלל, ובחינוך בפרט, נמצאים עדיין בחיתוליהם. "אדיופדיה" הוא מיזם ישראלי שבדומה לאתרים האמריקאיים מאפשר למורים להעלות חומרי למידה. לדברי יזם החינוך יובל ארביטמן, שהקים את האתר, "מצאנו שמורה משקיע את רוב זמנו – בממוצע 15 שעות עבודה בשבוע – בחיפוש והכנה של עזרי למידה. חסר תוכן מעודכן טכנולוגיות, שיתאים לשינויים המהירים. באדיופדיה אפשר למצוא כל תוכן וכל חתך בתוך שתיים-שלוש דקות".

המורים מוזמנים להעלות תכנים שחיברו לדף שלהם באתר. הגולשים יכולים להוריד את התוכן, לתת משוב וגם לדרג אותו. ארביטמן סבור כי "הרבה מורים מעלים חומרים כי הם רוצים לקבל פידבק מהקולגות, ואינם חושבים על רווח". שנה לאחר עליית האתר לאוויר, יותר מ-10,000 מורים חברים באדיופדיה, ומדי יום מצטרפים כ-30 מורים חדשים. רובם מורידים תכנים ורק מיעוטם יוצרים, וכרגע רוב התכנים בחינם.

יש עדות מוצקה לכך שמורים אינם מתנגדים לקבל תכניות לימודים ומערכי שיעור מן המוכן. מלבד אדיופדיה, יש קהילות מורים גדולות באינטרנט, בעיקר בפייסבוק, המנהלות שיתוף נרחב של חומרי למידה. בקהילות כמו "מורים לעזרת מורים", להיות מורה", "מורות משקיעות" וקהילות מקצועיות למורים באותו תחום לימודי, חברים אלפים רבים של מורים ונרשמת בהן תנועה יומית ערה. מהפעילות הזו עולה כפורחת רוח השיתוף, ההתנדבות והעזרה ההדדית של קהילת המורים. מדוע לא לנצל פלטפורמות כאלה להפקת רווחים?

נראה שמורים רבים נמנעים מעצם המחשבה על הפקת רווח מעבודתם, בעיקר בשל אידיאולוגיה. מורה ומדריכת הוראה בתנ"ך בחטיבת הביניים הגיבה לרעיון בנחרצות, והודיעה כי הוא לא מעשי בישראל – כי מורים לא ימהרו להכניס את היד לכיס ולשלם על חומרי למידה. לדבריה, מי שצריך את עזרי ההוראה הם לרוב מורים צעירים המרוויחים מעט, ולכן הם לא יוציאו כסף על כך. ומעל לכול, יש גם חסם פרקטי: "ההכנה של מערך שיעור צריכה להיות אינדיווידואלית, צריך נשמה בחינוך. ארה"ב היא מדינה קפיטליסטית, מוכרים שם הכול, אז גם בחינוך. אנחנו עובדים בצוותים, ובחינוך זו הכלכלה השיתופית האמיתית", אמרה אותה מורה.

לחסמים אלה יש להוסיף את העובדה שהשוק בישראל קטן בהרבה מזה של ארה"ב. עם זאת, שלמה ישי, מנכ"ל הקרן לקידום מקצועי וחבר הנהלת הסתדרות המורים, סבור שרעיון הכלכלה השיתופית למורים הוא חיובי ביותר. כיום באתר הסתדרות המורים אפשר למצוא את "קישורן", פלטפורמה של מערכי שיעור מתוקשבים שנכתבו בידי מורים והופצו ברשת. אלה הם חומרים מקוטלגים לפי נשואים המשוחררים מזכויות יוצרים והכותבים אינם מתוגמלים עבורם. האתר בין הצלצולים אף מספק למורים שיעורים מתוקשבים. "יש לנו קרוב ל-100 אלף פריטים שניתנים בחינם", אומר ישי.

בנוסף, קיים "הענן החינוכי", תכנית שבה משרד החינוך רוכש חומרי למידה שמפתחים מורים, ולצדם את זכויות הפרסום. תכנית "הענן החינוכי" נועדה להנגיש את כלל השירותים, הכלים והתכנים המתוקשבים, לצורך שילובם בתהליכי הוראה, למידה והערכה. משרד החינוך מתגמל את היוצרים באמצעות כמה מסלולים. כך למשל, יש מסלול המשלב מורים המלמדים בפועל בקורס לפיתוח יחידות הוראה מתוקשבות. לצורך כך, המורים שנבחרו מתוגמלים לאורך השנה בשכר בהיקף של 2 ש"ש.

מסלול אחר מזמין מורים לפתח ולהנגיש יחידות הוראה מתוקשבות במגוון רחב של תחומים ושכבות גיל לפרסום בקטלוג החינוכי, תמורת מענק חד-פעמי בסך 500 שקלים עבור עבודתם. במסלול זה, מורה שפרסם יחידת הוראה מתוקשבת שאושרה על ידי המשרד ופורסמה בקטלוג החינוכי, יכול לקבל שכר גם על הדרכת מורים מבתי ספר שונים לצורך הטמעת היחידה בתהליך ההוראה שלהם.

דפנה למש, מנהלת לשעבר שיצאה לפנסיה מוקדמת, מדברת על תחומים נוספים שבהם מורה או מנהל יכול להרוויח מהמיומנויות שלו, מלבד פיתוח אמצעי הוראה. "מורה יכול לבדוק איך להעמיד את הפרופסיה שלו לשירות אחרים, ולתמחר, למשל, את יכולת ההוראה שלו". היא עצמה עשתה זאת כשבמהלך שנת שבתון שלקחה, החליטה לממש את עצמה ולהתמקצע בנושא של ייעוץ ארגוני והדרכת הורים. כיום היא עוסקת בהדרכה והנחייה בחברת הייטק.

"המורה מגיע לך להרוויח יותר", הוא הסלוגן של אתר "המורה העשיר", שמנהל מנו בן הרוש, מורה לשעבר. בן הרוש היה מורה בתיכון של קבוצת יבנה במשך 15 שנה, לפני שעשה הסבה מקצועית למינהל עסקים. כיום הוא מחבר בין שני העולמות, ולדבריו, מסייע למורים להיות קצת יותר אנשי עסקים, ולאנשי העסקים ללמוד מתחום החינוך.

האתר שהקים מציע למורים להגדיל את ההכנסה שלהם ולהרחיב את האופציות הכלכליות. באתר שלו, בן הרוש מציע למורה מדריך שמבטיח לו: יש לך סל כישורים משמעותי, ויש לך יכולות שיש להן שווי בשוק החיצוני. צריך לתרגם אותן לכסף. "אני מציע לקחת את הערך שמורים יצרו בשוק החינוך ולהציף אותו בשווקים חדשים", הוא מסביר. כך למשל, "מורים יכולים להפוך ליצרני תוכן מעולים. הם פיתחו מיומנות לחיפוש מידע ולפיתוח תוכן. (...) יש מורים שהם יזמים בנשמתם. מורה יכול לחבר מיקרופון למחשב ולהקליט מצגת, שהוא יכול למכור כיחידת למידה. אני אומר למורה, קח דבר שאתה אוהב, שאתה יודע לעשות אותו, ותתוגמל עליו".

בן הרוש מודע לכך שחלק מהמורים חוששים גם מהטכנולוגיה המעורבת בעניין, אך מרגיע ואומר שאין צורך בידע טכנולוגי כדי להיהפך ליזם בחינוך. "המחשבה שכדי להקים עסק אינטרנטי אתה צריך להיות האקר מוטעית. להקים בלוג זה כמו לפתוח חשבון בג'ימייל. כל מורה שעבר את המחסום הזה לפני עשר שנים, יכול להתחיל לפתח כלים ומיזמים, ואחרי שהוא מבין היטב את הפלטפורמה, הוא יכול לעבור למגרש האמריקאי. (...) מספיק שמורה אחד יקנה דירה בזכות הרווחים שלו ממכירת תכנים שיצר, ואז החסמים ייעלמו".

מה דעתך?

    באדיופדיה אנשים לא מוכנים לשלם הרבה כסף,מחפשים את הזול ביותר, גם אם זה דברים מאוד מושקעים

    פורסמה ב 18/05/2020 ע״י ש. פור
    מה דעתך?