השלכות הקונפליקט הישראלי-פלסטיני על תפקיד המורה הערבי במדינת ישראל

 מקור וקרדיט :  במכללה , מחקר,  עיון ויצירה . גיליון חורף תשס"ט , 2008  המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין

המאמר של קטי ותד ח'ורי דן בתפיסת המורים הערבים בישראל את תפקודם החינוכי בבתי הספר הערביים נוכח הקונפליקט הישראלי- פלסטיני והשפעתו על חייהם.
 
שאלות המחקר:
 כיצד תופסים המורים הערבים בישראל את השפעת הקונפליקט הישראלי-פלסטיני עליהם ועל תלמידיהם? האם ההשפעה משתנה התאם לאזור המגורים?   כיצד תופסים המורים הערבים בישראל את התפקוד החינוכי של בתי הספר הערביים בפועל?  כיצד מתארים המורים הערבים בישראל את התפקוד החינוכי שלהם, נוכח הקונפליקט הישראלי-פלסטיני? האם התיאור מושפע מן
המוטיבציה שהביאה את המורים לעסוק בהוראה ומן המגדר שהם משתייכים אליו?
 
ממצאים
הקונפליקט הישראלי-פלסטיני  משפיע על חייהם של תושבי מזרח ירושלים יותר מאשר על תושבי המשולש וצפון הארץ. למרות זאת, בשני אזורי המגורים, התגובות של בתי הספר – כפי שהן נתפסות בידי המורים – ושל המורים עצמם הן דומות: בתי הספר והמורים נמנעים מלעסוק בקונפליקט ישירות. הטיפול, אם הוא קיים, עוסק ברווחת הפרט ובחינוך.
הקשר לקונפליקט הוא עקיף ביותר: המורים מרגישים שחינוך לפי ערכי האסלאם או הקניית השכלה, יועילו לתלמידים כפרטים ולחברה הערבית בישראל כולה, ובכך הם מסתפקים. למורים יש ביקורת על הנהלות בתי הספר שחוששות לגעת בקונפליקט הישראלי-פלסטיני. אל מול הסתירה שבין ציפיותיהם של המורים מהנהלות בתי הספר וממערכת החינוך הערבית, לבין התנהגותם בפועל, המורים הגברים נוטים להציג עצמם באופן אידיאלי, כמי שמצאו פתרונות בכוחות עצמם, ואילו הנשים נוטות יותר להציג את עצמן כחסרות כלים להתמודדות.
הממצא המרכזי העולה מהראיונות הוא שבתי הספר הערביים בכלל, והמורים המרואיינים בפרט, נמנעים מלשוחח עם תלמידיהם על הקונפליקט ולהביע את עמדותיהם.
הבחירה של רוב המורים הערבים שרואיינו במחקר זה, היא לפנות לתפקיד ההוראה משום ש"אין ברירה טובה יותר", עשויה לפגוע ברמת המוטיבציה והמחויבות שלהם לעבודה. ייתכן שמשום כך הם תופסים את תפקידם כפקידים ללא שליחות חברתית או לאומית, וללא הרגשת מעורבות ושייכות לתפקיד ולמסגרת. ואומנם, חלק גדול מהמורים אמרו שלא רק שחסרים להם כלים להתמודדות עם השלכות הקונפליקט, אלא חסרים המוטיבציה והרצון למעורבות.
 
סיכום
המורים הערבים אשר רובם בחרו בתפקיד ההוראה ”בעל כורחם", מוצאים עצמם משותקים לנוכח הקונפליקט הישראלי-פלסטיני: לדעתם, תפקידם החינוכי אינו כולל מעורבות פוליטית נוסף על הקניית ידע וערכים אוניברסליים. בתי הספר שבמסגרתם הם פועלים נמנעים מלעסוק בקונפליקט. אל מול המדיניות הדמוקרטית המוצהרת של משרד החינוך, עומדים חששות מהלשנה (לפחות במזרח ירושלים), פיטורים והסתבכות. המורות רואות עצמן כחסרות כלים להתמודדות. המורים רואים עצמם כבעלי כלים שפיתחו בעצמם. בפועל, המורים משני המגדרים, בוחרים לטפל בתלמידיהם ברמה האישית, ולא לעסוק בקונפליקט במובן הרחב.
 
המאמר המקורי מצורף כקובץ מלא PDF  מצד ימין
 
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?