הציפיות הארגוניות של המורה המתחיל

מקור: "הציפיות הארגוניות של המורה המתחיל", מגמות, כרך מ"ד, מספר 1.

גביש (2002) חקרה את ציפיותיהם של מורים מתחילים ומורים ותיקים מעבודתם בהוראה. ההנחה הבסיסית של מחקרה הייתה שציפיות המורים מתייחסות לקבוצות השותפות לתהליך החינוכי: התלמידים, ההורים, העמיתים (מורים וחברי סגל), המנהל וכמו כן לבית הספר כארגון, כלומר, לתרבות הארגונית של בית הספר. ממצאי מחקרה העלו כי הציפיות נחלקו לתחומים האלה :  1. הכרה מקצועית –אישית – ציפיות לכך שמקצוע ההוראה ישמש למורים בסיס להערכה אישית ולכבוד עצמי. 2. הכרה בהוראה כמקצוע – בעיקר על ידי ההורים והקהילה, 3. קולגיאליות ותמיכה הן מצד העמיתים והן מצד המנהל, 4. הערכה של התלמידים את המורה ואת יכולותיו, ובייחוד הכרה במנהיגותו של המורה, 5. תרבות ארגונית הולמת, עקיבה ומקצועית בבית הספר. הציפיות, שנמצאו במחקרה של גביש היו מתחום התגמולים האינטרינזיים, ונשענו באופן בולט על "המיסטיקה הפרופסיונאלית ". לא נמצאו במחקרה ציפיות בתחום התגמולים האקסטרינזיים, כמו שכר ותגמולים חומריים אחרים.

המסגרת המושגית של המחקר

המסגרת המושגית וההגדרתית לציפיות הארגוניות של המורה המתחיל נקבעה במחקר הנוכחי בהתבסס על תורת השטחות (Guttman, 1959 ; levy , 1994), שהיא גישה ייחודית לתכנון מחקר, לניתוח נתונים ולבחינת השערות על הקשר שבין תכנון המחקר לבין הממצאים האמפיריים (Shye & Elizur, 1994). תכנון המחקר מתייחס לתחום התוכן והעניין הנחקרים, משמש בסיס לתיאור המבנה המשוער של התכנים ולהנמקתו, ומסייע בתכנון התצפיות לאיסוף הנתונים. ניתוח היחסים בין המשתנים במחקר מתבסס על הצגה גראפית-מרחבית של יחסי הגומלין בין המשתנים. תורת השטחות נבחרה בשל יתרונותיה בהמשגת בעיות מורכבות ובשל תרומתה הייחודית לניתוח ולהבנה של הקשרים בין משתנים במערכות מרובות משתנים. לפי תורת השטחות, השלב הראשון בהגדרת תופעה לצורך חקירתה האמפירית הוא קביעת טווח ההשתנות (המידה והגבולות) של התופעה (Borg & Shye, 1995). לאחר שנקבע טווח התופעה הנחקרת, מוגדרים תחומי תוכן (השטחות) שלה. בשלב הראשון הוגדר טווח ההשתנות של ציפיות המורה המתחיל מעבודתו, מציפיות גבוהות מאד לנמוכות מאד, ובשלב השני הוגדרו תחומי התוכן של הציפיות, כלומר, מערך הציפיות ומערך ממלאי התפקידים הקשורים בהן.

ניתוח הנתונים לפי תורת השטחות

בעיבוד הנתונים משתמשת תורת השטחות בדרך כלל בניתוח המרחב הקטן (SSA- Smallest Space Analysis) – מודל סטטיסטי שבו מקדמי קרבה בין משתנים (כמו מתאמים או מקדמי מונוטוניות) מיוצגים במרחקים פיזיים במרחב דו-ממדי או רב- ממדי (Guttman, 1968). בניתוח זה המשתנים מוצגים כנקודות במרחב, והקרבה ביניהן מייצגת את המתאם בין המשתנים. ככל שהמתאם גבוה יותר, כך הנקודות במרחב קרובות יותר האחת אל השנייה. תמונת הפריסה המרחבית (המפה) של הנתונים המתקבלת בדרך זאת קלה יותר לפרשנות מאשר לוח מתאמים, ובעזרתה מתגלים קשרים בין משתנים, שלא היו מתגלים בדרכים אחרות.

התכנים של פריטי הציפיות במשפט המיפוי הם שילוב של אלמנט של שטחה אחת עם כל אחד מן האלמנטים של השטחות האחרות באותו משפט מיפוי. שילוב כזה נקרא בתורת השטחות תבנה (structuple) והוא מגדיר כל אחד מן הפריטים המשמשים לתצפיות על התופעה הנחקרת.

הנבדקים
הנבדקים היו 273 מורים מתחילים, שהשתתפו בתכנית הסטאז' בחמש מכללות מרכזיות להכשרת מורים בישראל. נבדקים אלה עמדו להתחיל את שנת ההוראה הראשונה שלהם, לאחר שבמשך שלוש שנות לימודיהם הקודמות התנסו פעמים מספר בשבוע בהוראה בבתי הספר.

כלים
לנבדקים נמסר ששאלון שכותרתו: "ציפיות התפקיד של מורים – שאלון למורים מתחילים", שחובר במחקרה של גביש (2002). הוא כלל פריטים שביטאו ציפיות של מורים בראשית דרכם המקצועית.

דיון
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה ללמוד ולהכיר את ההרכב ואת המבנה של מערך הציפיות הארגוניות של המורה המתחיל. המחקר, העלה, שציפיותיו הארגוניות של המורה המתחיל פרוסות על פני ציר דמיוני, שהקוטב האחד שלו הוא ציפיות בנוגע להוראה כמקצוע והקוטב האחר הוא ציפיות בנוגע לעצמי (האישי או המקצועי) של המורה. בין שני הקטבים האלו נמצאת ציפיות המתייחסות לשילובים שבין העצמי לבין המקצועי, כלומר לעבודה בבית הספר כפעילות במסגרת קהילה מקצועית. המחקר אישש את ההשערה שהציפיות בנוגע להוראה כמקצוע הן מוסכמות ומקובלות על המורים, יותר מן הציפיות בנוגע לתרומת ההוראה לחיזוק העצמי המקצועי של המורה, הנושאות אופי אינדיווידואלי.

ההשערה, שלפיה ציפיות המורה מתייחסות לממלאי תפקידים בבית הספר ובסביבתו (מנהל, מורים, תלמידים והורים) אוששה רק בחלקה. בהקשר זה הממצאים הראו שציפיות המורים מתייחסות לתכונות או דברים, שממלאי התפקידים מייצגים או מאפשרים כמו: עמיתות (קולגיאליות), המיוצגת על ידי המנהל והמורים, ובמידה מסוימת גם על ידי ההורים, מנהיגות, המיוצגת על ידי המנהל, מונהגות (Followership) המיוצגת על ידי התלמידים והכרה מקצועית ואישית, הניתנת למורים על ידי ההורים והציבור הכללי.

בהתבסס על ממצאי המחקר אפשר לומר כי הציפיות התעסוקתיות של המורה (שהן בעיקרן ציפיות לתגמולים אינטרינזיים) יוצרות מודל, הכולל שלושה היבטים: ההיבט החברתי, ההיבט הארגוני וההיבט הפסיכולוגי, כמפורט להלן:

א. ההיבט החברתי – בהיבט זה שני רכיבים: הרכיב המנהיגותי והרכיב הקולגיאלי. הרכיב המנהיגותי כולל את הציפיות לכך שהמנהיגות הבית ספרית, המיוצגת על ידי מנהל בית הספר, תהיה מנהיגות תומכת, מתחשבת ומעודדת. רכיב זה כולל גם את הציפיות לכך שמנהיגותו של המורה תתקבל ברצון על ידי התלמידים. ציפיותיו של המורה בתחום המנהיגות הן אפוא להיות מונהג שבע רצון ומנהיג מקובל. הרכיב הקולגיאלי כולל את ציפיות המורה לשותפות משימה מצד המורים והמנהל ולשותפות ולתמיכה מצד ההורים, כשאלה ואלה מכירים באחריותם המשותפת לחינוכם של התלמידים.

ב. ההיבט הארגוני – היבט זה כולל ציפיות לכך שתרבות הארגון בבית הספר תהיה ברורה, הרמונית ותומכת. תרבות הארגון כוללת אפיונים ארגוניים כמו תקנות וכללי עבודה, שיתוף עובדים בתהליכי קבלת החלטות, קונפליקטים בין-תפקידיים ותוך-תפקידיים, בהירות ועקיבות בהגדרות התפקיד ובמשימותיו.

ג. ההיבט הפסיכולוגי – ההיבט הפסיכולוגי של סביבת העבודה כולל ציפיות הקשורות בתחושת המשמעותיות בעבודה, באפשרות לביטוי עצמי, להערכה עצמית ולהתפתחות מקצועית. הציפייה היא שסביבת העבודה והמקצוע יהיו מקור להגשמה מקצועית ולהערכה אישית ומקצועית.

שלושת ההיבטים האלה יוצרים בסיס להגדיר את הציפיות של המורה המתחיל מעבודתו כך:

המורה המתחיל מצפה שבבית הספר תתקיים תרבות ארגונית קולגיאלית וללא קונפליקטים, ושהשותפים לעבודה החינוכית, שהם המורים וההורים וגם הקהילה והציבור יפגינו הכרה, תמיכה, שותפות והערכה למאמץ שהמורה משקיע בעבודת ההוראה. הוא מצפה לכך שמנהל בית הספר ינקוט כלפי המורה דפוס מנהיגות ממוקד-עובד (כלומר, ישמש כמדריך ומכוון), ויהיה גם עמית מפרגן ותומך. כמו כן, הוא מצפה שתלמידיו יקבלוהו כמנהיג: בהערכה, בחיבה ובהיענות. המורה המתחיל מצפה גם לכך שההוראה, בית הספר, התלמידים, העמיתים, המנהל וההורים ישמשו בסיס לחיזוק תחושת ההערכה העצמית שלו הן במישור המקצועי והן במישור האישי.

כשהציפיות הארגוניות של המורה נבחנות לאורן של תיאוריות הניעה מוכרות, כמו התיאוריה ההיררכית של הצרכים לפי מאסלו (Maslow, 1954), תיאורית הצרכים של אלדרפר (Alderfer, 1972) ושל מקלילנד (Mcclelland , 1990), נראה כי ציפיותיהם הארגוניות של המורים מתמקדות בעיקר בצורך להשתייכות (הצורך בחברות, במקובלות בחום ובחיבה) ובצורכי ההתפתחות האישית כמו הגשמה עצמית (צורך לזכות בהערכה ובכבוד, רצון לזכות בתפקידים בכירים ואחראיים יותר, במשימות מאתגרות ובשליטה בסביבה). צרכים אלה עשויים לבוא על סיפוקם בארגונים על ידי יחסי גומלין פתוחים ותומכים עם עמיתים ועם מקבלי השירות, ובמיוחד על ידי מנהיגות הממוקדת בעובד.

ציפיות המורים בכל הקשור בתנאים ובסביבה של עבודתם, המוגדרות כציפיות ארגוניות, יוצרות מערך רחב ביותר של ציפיות, שהמורה המתחיל נושא עמו המכשירים להוראה להיות ערים למערך הציפיות המורכבות של המורים, להיות ערוכים לקראתו ולתת את הדעת לנושאים העיקריים האלה:

1. הכשרת המורה לקראת השתלבות פעילה במערך הארגוני של בית הספר הכולל הכרת מכלול התפקידים הקיימים בתוך בית הספר ומחוץ לו (כמו הורים וקהילה, מודעות למאפיינים המובחנים של קשרי הגומלין בין המורה לבין בעלי תפקידים שונים, בקיאות במקורות התמיכה הזמינים למורה בבית הספר והדרכים להשגתם ובפרוצדורות השונות בבית הספר).
2. טיפוח של דמות המורה כמנהיג הכיתה והכרת יחסי הגומלין שהוא עשוי ליצור עם תלמידיו כפועל יוצא של מנהיגותו.
3. פיתוח היכולת להתמודדות עם קונפליקטים ועמימות תפקיד, ותפיסתם כחלק מובנה מתפקיד המורה ובית הספר וכהזדמנות לצמיחה מקצועית
 4. חיזוק וליטוש "האני מקצועי" של המורה, הבהרת מטרות ההוראה שלו ושאיפותיו המקצועיות, גישתו להוראה ותפיסת עולמו המקצועית.

מקורות מידע מצוטטים בסיכום:

 גביש, ב' (2002). הלימה ופערים ביו ציפיות ופערים בין ציפיות התפקיד ותפיסת התפקיד בפועל כמנבאי שחיקה בקרב מורים מתחילים. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2002.

פרידמן, י'. גביש, ב' (2001). המורה המתחיל: הקשיים, התמיכה וההסתגלות. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.

 Alderfer, C.P.(1972) . Existence , Relatedness , and Growth . New York : Free Press.

Borg , I. & Shye , S. (1995) . Facet theory : Form and Content . Thousand Oaks , CA: sage .

Guttman , L. (1959) . "Introduction to facet design and analysis." Proceedings of the fifteenth international congress of psychology (pp. 130-132) . Amesterdam : North Holland.

Guttman, L. (1968). "A general nonmetric technique for finding the  smallest coordinate space for a configuration of points," Pschometrika  33, pp. 469-506.

Levy , S. (ED ) . (1994 ) . Louis  Guttman on theory and methodology : selected writings. Aldershot , UK : Ashgate .

Maslow, A.H (1954). Motivation and Personality . New York : Harper & Row.

McCleelland , D.C. (1990) .  The Achieving Society . New York: Macmillan.

Shye, s. & Elizur, D. (1994) .Introduction to  facet theory. Thousand Oaks, CA: Sage.

מה דעתך?

    אשמח אם תוכלו לשלוח לי את המאמר המלא בהקדם האפשרי.תודה

    פורסמה ב 26/11/2015 ע״י רחל כהן

    אשמח לקבל את המאמר למייל, לטובת תואר שני

    פורסמה ב 02/01/2016 ע״י סיגל בן יונס

    אשמח לקבל את המאמר למייל. לתואר שני

    פורסמה ב 22/01/2016 ע״י תמי

    אשמח להיעזר במאמר זה להנחיית פרקטיקום. תודה.

    פורסמה ב 09/05/2017 ע״י מזל מרזיב
    מה דעתך?