הפן הלשוני של הבנת טקסטים כתובים נראטיביים ועיוניים: מבט התפתחותי
מאת: דפנה קפלן
דפנה קפלן, תקציר עבודת מחקר לתואר שלישי , אוניברסיטת תל אביב , ביה"ס לחינוך , 2008
הפן הלשוני של הבנת טקסטים כתובים נראטיביים ועיוניים: מבט התפתחותי
במהלך השנים האחרונות הושגו תובנות באשר להתפתחות יכולת הפקת טקסטים דבורים וכתובים בסוגות שונות בגילאי בית הספר. נמצא גם שהידע המורפולוגי והתחבירי ממשיך להתפתח אצל ילדים לאורך שנות בית הספר היסודי והתיכון. מעטים המחקרים שבדקו התפתחות הבנת טקסטים ואלה עסקו בעיקר בפן התוכני של הכתוב ובתרומת ידע העולם של הקורא ומבנה הטקסט להבנתו, ופחות בפן הלשוני המורפו-תחבירי. יתרה מזו, רוב המחקרים בתחום נעשו בשפה האנגלית או בשפות אחרות בעלות מבנה טיפולוגי שונה מהעברית. והרי על הילד ללמוד את המבנה המורכב של שפתו ולבחור מבין האפשרויות שהיא מעמידה לו את הצורה הלשונית המתאימה לבטא בה את רעיונותיו בהקשר ספציפי.
הקשר בין הבנת טקסטים לידע לשוני נחקר בעיקר בשפה האנגלית. חלק ממחקרים אלה מצאו קשר בין ידע תחבירי ומורפולוגי להבנת טקסטים אך אין הסכמה מלאה בין החוקרים לגבי הקשר וסיבותיו.
עד כה טרם נחקרה התפתחות הבנתם של טקסטים כתובים בעברית, וטרם נחקר הקשר בין ידע לשוני בעברית לבין הבנת טקסטים כתובים.
מטרת המחקר
המטרה העיקרית המחקר הנוכחי הייתה לעמוד על טיבו של הקשר בין השליטה בידע הלשוני והבנת טקסטים כתובים בשפה העברית לאורך שנות ההתבגרות. כך, לבדוק את התפתחות הידע הלשוני בתחומים האופייניים לרכישה הלשון המאוחרת, את התגבשות היכולת להבין טקסטים כתובים ואת הקשרים ההדדיים שבין שני תחומים אלה. מטרה חשובה בהקשר הזה הייתה להעשיר את הידע על צורות בדיקת הבנת הנקרא, לבחון כיצד מתפתחת היכולת לענות על סוגי שאלות שונים ואיך הם משפיעים על ההבנה, וכן לבחון את ההבדלים בידע הלשוני בין קוראים ברמות שונות של הבנת טקסטים. מטרה נוספת הייתה לבחון אם קיים שוני התפתחותי בין הבנת טקסטים נרטיביים להבנת טקסטים עיוניים, שאלה שגם היא עדיין לא נחקרה, לא בעברית ולא בשפות אחרות.
נבדקו 99 ילדים הלומדים בבתי ספר במרכז הארץ בכתות רגילות: כתה ד' (גיל 9-10), כתה ז' (גיל 12-13), וכתה י"א (גיל 16-17), ו-12 מבוגרים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. אצל הילדים שנבדקו לא אובחנו ליקויי למידה, קריאה או שפה. בחירה זו של האוכלוסיה נובעת מהמוטיבציה ההתפתחותית של מחקר זה. זאת בשונה ממחקרים רבים אחרים שהתמקדו בבדיקת ילדים לקויי קריאה או לקויי למידה בכלל. נבדקו שלושה תחומים עיקריים של כישורים. הבנת הנקרא כאמור הוערכה בשתי סוגות שונות – שלושה טיפוסים של סיפורים ושלושה טקסטים עיוניים שנבחרו בדקדקנות. היא נבדקה באמצעות שאלות הבנה מסוגים שונים ורמות קושי שונות מהמידע הישיר בטקסט ועד להכללות והיסקים מעבר לטקסט עצמו. השליטה באלמנטים מבודדים מורפו-תחביריים הוערכה על ידי 20 מבדקים, מבנים שמחקרים קודמים רמזו שהם טיפוסיים לרכישתשפה מאוחרת בגיל בית הספר בעברית.כן נבדקו שני סוגי ידע לשוני קשור שיח המהווים גשר בין הבנה גלובלית של הטקסט ושליטה לשונית לוקאלית – הבנה של סמני רפרור וידע של רמה גבוהה של אוצר מילים בטקסט.
נמצא קשר מובהק בין הצלחת הנבדקים ברוב נושאי הידע המורפו-תחבירי המבודד לבין הבנת טקסטים של שיח רצוף. לממצא זה היה ערך ניבויי: ככל שלילד מסוים ידע לשוני טוב יותר כן, הוא יבין טוב יותר את הטקסט הכתוב. ממצא נוסף הראה שהיכולת להבין טקסטים עיוניים מתפתחת מאוחר יותר מהיכולת להבין סיפורים. בהתאם לגיל מסוגלים הילדים לענות על שאלות הבנה מסוגים שונים והם מגלים רמות שונות של הבנה בהתאם הן לסוגי השאלות והן לדרגת הקושי של הטקסט.
ממצאים
ממצאי המחקר הנוכחי הראו שההתפתחות בתחומים השונים, ביכולת הבנת הטקסטים, בהבנת הרפרור וברכישת הידע הלשוני מתפתחת מהקונקרטי אל המופשט. בנוסף הבנת טקסטים מתפתחת מנקודת מבט כוללנית ולא מדויקת שאינה יורדת לפרטים הקטנים, ועם הגיל רוכשים הילדים שליטה בפרטים המדויקים. לבסוף בכתה י"א מגיעים הילדים ליכולת לעשות אינטגרציה ולהתייחס במדויק גם אל הפרטים וגם אל המכלול כולו. גם התפתחות הבנת הרפרור מתקדמת מהתמקדות בדמות המרכזית להבנת פרטי פרטים על הדמויות המשניות, וכמו כן מהבנת רפרור לדמויות אנושיות להבנת רפרור לפרופוזיציות.
תרומה ייחודית של עבודה זו היא ההתבוננות בגורם מכריע בהתפתחות - התפתחות הגמישות הלשונית. התבוננות באספקט זה שופכת אור על הקשרים בין ההתפתחות הלשונית והקוגניטיבית. נמצא שרק בגיל ההתבגרות אצל תלמידי י"א התגבשה גמישות לשונית. במקביל בהתבוננות בהבנת הטקסטים נמצא שבגיל זה התגבשה היכולת להתייחס למספר אספקטים רעיוניים בעת ובעונה אחת.
מכל האמור לעיל עולה, כי הבנת טקסטים מסוגות ומרמות קושי שונות מכאן והשליטה בידע לשוני מתחומים וסוגים שונים מכאן מתפתחים במקביל ואף במשולב זה בזה. ברור גם, כי כישורים אלה נמצאים ביחסי גומלין עם ההתפתחות הקוגניטיבית מחד והתגבשות האוריינות והידע הבית ספרי מאידך. כך, במחקרי הוכח, כי בגיל ההתבגרות מגיעה התפתחות זו לשיאה הן בשליטה במטלות לשוניות מורפו-סנטקטיות והן בהבנת טקסט רצוף גם סיפורי וגם עיוני ובהרבה מן המבדקים תפקודם דומה לשל מבוגרים.
תרומת המחקר
אף כי מחקרי הינו בסיסי ולא יישומי במהותו, לממצאיו השלכות גם מעשיות. מבחינה פדגוגית המחקר מצביע על החשיבות המכרעת לא רק של הידע הלשוני אלא גם אופי הטקסטים שהתלמידים נחשפים אליהם וסוג השאלות שצריך לשאול כדי לגלות את הידע וההבנה שלהם בדרך האפשרית המעמיקה ביותר. כךלדוגמא, ילדים רבים המתקשים בהבנת הנקרא ולומדים בכיתות רגילות, אינם מראים סימנים לבעיות בהתפתחות שפה. בדרך כלל מתבטאים ילדים אלה בצורה המתאימה לגילם, ולכן קשה לאתר את קשייהם. מחקר זה יכול לתרום להבנת תלמידים אלה שכן הוא מגלה שליטה בהיבטים "עדינים" של התפתחות השפה ובאבחנות הקיימות ברמה גבוהה של שליטה במבני לשון מורכבים וגמישות לשונית המשפיעים על מיומנות הבנת קריאה. הקשר שנמצא בין הידע הלשוני לבין הבנת הנקרא, עשוי לפתוח פתח לאיתור קשיים בשליטה לשונית המשפיעים על יכולת ההבנה של טקסטים כתובים, אצל מבינים חלשים, וכך לסייע לפענוח קשיי הבנת הנקרא שלהם ולקדם הן את האבחון והן את הטיפול בהם.
yyya
שמחתי לשמוע על הקשר בין ההתפתחות הלשונית והבנת הנקרא. אבחנתי תלמידה שיש לה קושי בידע מורפו-תחבירי ובכלל בתקינות התחבירית של משפטים (בנוסף לבעיות שליפה )וראיתי שאכן קיים קשר בין תוצאות הבנת הנקרא לקשיים שהוזכרו לעיל. אשמח לדעת על עוד מאמרים אומחקרים בנושא. תודה