הערכת מערך ה-PDS בין המסלולים: הגיל הרך, בית הספר היסודי והחינוך המיוחד במכללת בית ברל לבין בתי-ספר בקדימה-צורן

מקור:

 הערכת מערך ה-PDS בין המסלולים: הגיל הרך, בית הספר היסודי והחינוך המיוחד במכללת בית ברל לבין בתי-ספר בקדימה-צורן דו"ח סוף שנה.המכללה האקדמית בית ברל, היחידה למחקר ולהערכה.

בתוך: היחידה למחקר , מכללת  בית ברל

דוח זה הינו הערכה מעצבת של מערך שותפות ה- PDS בין שלושה מסלולים במכללת בית ברל  (הגיל הרך, היסודי וחינוך מיוחד) לבין ארבעה בתי הספר היסודיים ומספר גנים ביישוב קדימה-צורן. ההערכה ממוקדת בתהליכים שהתרחשו בעיקר בסמסטר ב', לאחר שנעשו מהלכים ליישום דוח הביניים, ובתוצרים השנתיים.

שאלות ההערכה עסקו בשינויים שחלו בקרב השותפים לגבי תפיסת ה-PDS ומטרותיו, אספקטים שונים הנוגעים לביצוע ולהתנהלות מערך השותפות בסמסטר ב' (בתוך המכללה ובשדה), ובתפוקות מערך השותפות: שביעות רצון, תרומה לכל שותף, תרומה לבתי הספר ולמכללה והשגת המטרות.

איסוף הנתונים נעשה במגוון כלים: תצפיות, ראיונות, שאלונים ומסמכים. הנתונים עובדו איכותית בניתוח תוכן וכמותית בסטטיסטיקה תיאורית והסקתית בהתאם לאפשרויות. הממצאים מוצגים בדוח בהתאם לשאלות ההערכה. להלן עיקר הממצאים:

לגבי שינויים שחלו בסמסטר ב' בתפיסת רעיון ה- PDS ומטרותיו נמצא כי בשלב זה של השותפות, ניתן לראות שינויים חיוביים בהפנמת רעיון השותפות לצד מיקוד של כל שותף בצרכים ובאינטרסים שלו. תמונת מצב זו אופיינית לשלב ראשוני של שותפות, כך שאין לראות בממצאים אלה תופעה חריגה או מתסכלת. מיפוי סוגי מסגרות הפעולה שמערך השותפות העלה כי קיימות 21 מסגרות כלל מערכתיות, בית-ספריות ומכללתיות. נמצא כי לא כול השותפים מכירים את כל המסגרות או יודעים אם הן מתקיימות. המסגרת החשובה ביותר לסטודנטיות לדעתן הייתה המפגש עם המד"פית, אך המד"פיות והמורות המנחות לא חשבו שזו המסגרת החשובה ביותר. למרות שלא הייתה הסכמה בין המורות החונכות מהי המסגרת החשובה ביותר, נראה כי בחירת המסגרות העדיפות עליהן מעידה על שאיפה לצאת מן התחום הצר של הכיתה.

בבחינת הפעלת מערך השותפות נבדקו הקשיים שאפיינו אותו בתשס"ה. הצבעה על קשיים הינה חלק בלתי נפרד מהערכה מעצבת שכן התייחסות מודעת אליהם עשויה לשפר את מערך ההפעלה בשותפות בתשס"ו. אחת הבעיות המרכזיות שדוח זה מצביע עליהן -- שהדבק הפנים-מכללתי בביה"ס לחינוך עדיין לא היה חזק מספיק בתשס"ה כדי לאפשר שותפות PDS רבת מסלולים -- תלויה אך ורק בעבודה של הצוותים בתוך המכללה ומהווה, להערכתנו, תנאי הכרחי למימוש יעיל של השותפות בהמשך הדרך. סוגיה מרכזית נוספת בהפעלה קשורה לעמימות בהגדרת תפקידים במערך השותפות: מי אחראי על מה, למי פונים באיזה עניין, מי מדווח למי וכד'. תפקיד ראש המרכז לתכנון לימודים לא הוגדר כלל למרות מרכזיותו הרבה.

שביעות הרצון הגבוהה ביותר ממערך השותפות הובעה על ידי הסטודנטיות שחשו כי בתי הספר פתחו בפניהן הזדמנויות התנסות מגוונות. רמת שביעות הרצון שלהן מהקשר עם גורמים שעימן הן עבדו ישירות הייתה גבוהה לעומת רמת שביעות הרצון מהקשר עם גורמים אחרים מהמכללה, שהייתה נמוכה יותר. ואמנם, שיפור איכות ההכשרה נתפסה כמטרה שהושגה במידה הרבה ביותר, וזאת בקרב הסטודנטיות, המד"פיות והמורות החונכות. עם זאת, מטרה זו לא נתפסה כחשובה ביותר! בעוד שקיימת מידה גבוהה של הסכמה לגבי השגת המטרות ישנה שונות גבוהה בין הקבוצות בבחירת המטרה החשובה ביותר. מידת השגת המטרות, הבחירות במטרה החשובה ביותר כמו גם הנימוקים לכך יכולים להיות קשורים לשביעות הרצון ולתחושת התרומה של השותפות לכל שותף. מכאן החשיבות הרבה של הבהרת המטרות ודיון בהעדפות לגביהן עם כלל השותפים. עולה כי הצגת המטרות בראשית השנה איננה מספיקה וגם איננה מתאימה לתהליך מברר וממצה במטרות וברציונל.

ההערכה בחנה גם את תפיסת התרומה שיש למערך השותפות לבתי הספר, להכשרה להוראה ולמכללה, ולכל אחד מהשותפים: סטודנטיות, מד"פיות/מד"דיות ומורות חונכות. ניתן לומר כי רוב השותפים גילו שביעות רצון מתרומת השותפות לבית הספר: (א) תרומה מקצועית לצוות המורות בכך שהן נעשו מודעות יותר למימדים שונים של עבודתן והן קיבלו הדרכה מקצועית וסיוע מן המד"פיות והמד"דיות בתחומים בהם הן בקשו תמיכה; (ב) לבתי הספר היה יותר כוח אדם לביצוע מיזמים ופרויקטים מיוחדים; (ג) קידום תלמידים. נראה כי התרומה למכללה ברמת הסטודנטיות, הסגל, בעלי התפקידים, והמבנה הארגוני הייתה רבה. השותפות חיזקה את ההכשרה המעשית של הסטודנטיות וגרמה לשינויים בדפוסי חשיבה והתנהגות של גורמים בתוך המכללה. לאור יתרונות אלה יש להתייחס במשנה חשיבות להמלצה לגבי הארגון הפנים-מכללתי.

תחושת תרומה אישית ומקצועית מהווה "דלק" בשותפות שכן לכל שותף יש מוכנות רבה יותר לתת אם הוא גם מרגיש מורווח. הממצאים מצביעים על כך שהסטודנטיות דיווחו על תרומה גבוהה של השותפות להן, בעוד שלמד"פיות ולמורות החונכות, במיוחד אלה שיש להן ניסיון מקצועי רב, היה קצת יותר קשה לדווח על תרומה כזו. מהממצאים עולים רעיונות והצעות שעשויים להגביר את הזדמנויות הצמיחה ואת תחושת התרומה של המערך לשותפים.

ההמלצות המוצעות בדוח מתייחסות לששה נושאים: ארגון, הגדרת תפקידים, תאום, תכנון ומעקב, תקשורת, והמלצות למסלולים. סה"כ מוצעות 37 המלצות שיש בין רבות מהן קשרי גומלין. החשובות ביניהן, להערכתנו, הן:
1. גיבוש תפיסה מכללתית להתנסות המעשית ולהדרכה הפדגוגית במסגרת מערכי שותפות PDS.
2. הגברת התכנון המוקדם והתאום עם בתי הספר בראייה שנתית, כולל תאום ארגוני ותאום ציפיות.
3. ליבון תפיסת ה-PDS ומטרותיו תוך בחינת ההשתמעויות לכל בית ספר, למורה החונכת, לתכנית ההתנסות של הסטודנטית, לתפקיד המד"פית/מד"דית, למקשרת המכללתית והבית-ספרית, ולמנהלת ביה"ס ולמנהלת המרכז לתכנון לימודים.
4. מיקוד עבודת הפורומים, מצד אחד, ומיסוד מסגרות תקשורת אחרות, מצד שני. פעילות מכוונת להעלאת שביעות הרצון ותחושת התרומה של כל השותפים ובמיוחד המורות החונכות.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?