הערכת מיומנויות חשיבה ביקורתית

Weimer, M. (2012). Assessing critical thinking skills [Electronic version]. The Teaching Professor, 26.3, 4.

ההנחיות המוצעות להלן מציעות כיצד ניתן להעריך מיומנויות חשיבה ביקורתית באופן "מדעי" בקורסים ותכניות בפסיכולוגיה. המחברים מתחילים בציון דבר מה אודות סגל הפסיכולוגיה שהוא נכון לגבי הסגל של דיסציפלינות רבות אחרות, ההופך מאמר זה לרלוונטי עבור קהל רחב הרבה יותר. "ההסתייגות של פסיכולוגים להעריך את החשיבה הביקורתית של הסטודנטים שלהם נראית אירונית במיוחד לאור העובדה שרבים כל כך מאשרים את החשיבה הביקורתית כתוצאה..." (עמ' 5). המטרה שלהם היא להציע "הנחיות מעשיות לאיסוף מידע באיכות גבוהה של הערכת תוצאות למידה היכול לספק בסיס מדעי לשיפור הוראת החשיבה הביקורתית" (עמ' 5). ההנחיות רלוונטיות לקורסים בודדים כמו גם לקבוצות קורסים המהוות תכניות לתואר. מרביתן רלוונטיות לקורסים או תכניות בדיסציפלינות רבות; אחרות ניתן בקלות להפכן לכאלה.

הבן חשיבה ביקורתית כמבנה רב ממדי – בדיון שלהם לגבי חשיבה ביקורתית בפסיכולוגיה, מחברים אלה מציעים שחשיבה ביקורתית כוללת מיומנויות, נטיות ומטאקוגניציה. מיומנויות חשיבה ביקורתית בפסיכולוגיה כוללות ניתוח והערכת טיעון, היגיון מתודולוגי, הנמקה סטטיסטית, הנמקה סיבתית, ומיומנויות לשם מיקוד והבהרת שאלות. נטיות מורות על "הנכונות לעסוק בחשיבה מאומצת והמגמה להיות פתוח והוגן בהערכת טענות, אך להישאר ספקן לגבי טענות בלתי מבוססות" (עמ' 6). מטאקוגניציה פירושה להיות מודע לחשיבתו של האדם ובשליטה עליה.

בחר יעדים חשובים, מטרות, ותוצאות להערכה – אילו מיומנויות חשיבה ביקורתית וידע על סטודנטים להפגין כתוצאה מנוכחותם בקורס או תכנית? חלק מהסגל מציב יעדי למידה כה כלליים עד שהם כמעט בלתי אפשריים להערכה. הם זקוקים לפירוט נוסף. אם ההערכה צריכה להיות מדעית, אז היעדים, המטרות והתוצאות חייבים להיות מתורגמים להיפותזות ספציפיות—כאלו הניתנות לבדיקה.
ארגן את ההערכה עם מיקוד הוראתי – "האמצעים להערכת ההשפעה של ההוראה חייבים להיות רגישים לשינויים שההוראה מתיימרת ליצור" (עמ' 7). אם האמצעים הם רגישים, אז ניתן להשתמש בהערכה הכיתתית כדי להביט בטכניקות שמשתמשים בהן, להשוות את היעילות שלהן עם טכניקות אחרות, ולהסיק מי טובה יותר.

אמץ גישה מכוונת מטלות אותנטיות להערכה – אימוץ גישה מכוונת מטלות אותנטיות פירושה שימוש בביצועים כדי להעריך באיזה מידה סטודנטים משלימים מטלות. בפסיכולוגיה, מטלות הדורשות חשיבה ביקורתית כוללות בין השאר את הערכת איכות המידע מהאינטרנט, ניתוח והערכת ספרות מחקר, שימוש בתיאוריה פסיכולוגית לשם ניתוח והערכת התנהגות, וכתיבת מחקר ודוחות מקרים. ניתן להשתמש ברבות ממטלות אלה כדי להעריך חשיבה ביקורתית במגוון רחב של תחומים.

השתמש באמצעים הטובים והמתאימים ביותר – הואיל ולחשיבה ביקורתית יש ממדים רבים, יש צורך להשתמש באמצעים רבים כדי להעריך אותה. המחברים מצביעים על כך שמבחנים מתוקננים של חשיבה ביקורתית (שתי הדוגמאות המוזכרות בדיון זה הן ה-Watson-Glaser Critical Thinking Appraisal וה-Cornell Critical Thinking Test) הם "קרוב לוודאי אמצעים טובים יותר של מיומנות חשיבה ביקורתית כללית" (עמ' 9). במקרים רבים, אף מבחן סטנדרטי או כלי מדידה אינו יכול להעריך את הסוג הספציפי של החשיבה הביקורתית או ההיבט של החשיבה הביקורתית המפותח בקורס מסוים. במקרים כאלה, ייתכן שיהיה צורך בפיתוח כלים חדשים.

בצע הערכות הרגישות לשינויים לאורך זמן – "פשוט לבדוק את תלמידי השנה האחרונה באוניברסיטה פעם אחת בקורסי הסיום שלהם איננו מספיק כדי להסיק אודות שינויים לאורך זמן משום שרמות המיומנות והידע של הסטודנטים הנכנסים לתכנית אינן ידועות" (עמ' 9).

הערך בתדירות גבוהה תוך שיבוץ הערכה ומשוב בהוראה – סטודנטים עשויים להיות מוערכים במידה רבה מדי, במיוחד אם נעשה שימוש באותו הכלי. הם הופכים רגישים לכלים אלו. המחברים המליצו על גישה מעצבת המשבצת הערכה בהוראה. במקרה זה, ההערכה מספקת למרצה משוב שימושי ומסייעת לסטודנטים להתמקד בהתפתחות החשיבה הביקורתית שלהם. היא מציעה להם משוב שניתן להשתמש בו כדי לשפר את מיומנויות החשיבה הביקורתית שלהם.

פרש תוצאות הערכה בזהירות ויישם את התוצאות כהלכה – איכות המידע שנאסף חייבת להילקח בחשבון לפני שמתבצעות החלטות לשינוי קורס או תכנית. חוסר התייחסות לאיכות המידע ופירוש לא זהיר של התוצאות עשויים להוביל לשינויים שאינם משפרים את תוצאות הלמידה.

מקורות

Bensley, D. A., & Murtagh, M. P. (2012). Guidelines for a scientific approach to critical thinking assessment. Teaching of Psychology, 39(1), 5-16.

קישור למאמר המלא באנגלית:

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?