הערכת ההשפעה של קורס במדע, טכנולוגיה ומודרניזציה על סטודנטים למדעי החברה

Bekoe, S. O., Attom, L. E., & Eshun, I. (2017). Evaluation of the impact of science, technology and modernisation in social studies curriculum on university students. British Journal of Education, 5(10), 22-39

אחת ממטרות-העל של הוראה ולמידה במדעי החברה היא תיקון עוולות חברתיות. לפיכך, מעבר לידע עובדתי, על ההוראה במדעי החברה להתמקד ביצירת שינוי התנהגותי בקרב לומדים ובטיפוח עמדות חיוביות, ערכים ומיומנויות של פתרון בעיות. על מנת להשיג מטרות האלה יש  למקד את ההוראה בסוגיות ובבעיות חברתיות וכן ליישם שיטות הוראה מגוונות ואינטראקטיביות. שיטות הוראה אלה מאפשרות מתן ביטוי לגוף הידע, מערך הערכים, המיומנויות, החשיבה הביקורתית, והנטיות ההתנהגותיות הנחשבות לחיוניות והכרחיות לקיום ולרווחה של אינדיבידואלים ושל החברה בכללותה.

המחקר הנוכחי הוא מחקר הערכה של קורס במדעי החברה הנלמד באוניברסיטה בגאנה. הקורס נקרא 'מדע, טכנולוגיה ומודרניזציה', והוא מיישם גישה הבוחנת סוגיות חברתיות מנקודת המבט של התפתחויות במדע, טכנולוגיה ומודרניזציה. המחקר בדק כיצד משפיעות פעילויות חוץ-כיתתיות ושיטות הוראה ולמידה אינטראקטיביות על חווית הלמידה של הסטודנטים בקורס זה.

שיטת מחקר

במחקר השתתפו 400 סטודנטים הלומדים מדעי החברה באוניברסיטה בגאנה. משתתפי המחקר התבקשו לענות על שאלון לפני הקורס, במהלך הקורס ולאחריו. השאלון כלל שאלות פתוחות שבדקו את ציפיותיהם של הסטודנטים מהקורס, שיטות ההוראה והלמידה שהיו רוצים לאמץ בקורס, האתגרים והקשיים שהיו להם במהלך הלמידה בקורס וכן נקודות החוזק של המרצה והלומדים כפי שהם רואים אותן בתום הקורס.

ממצאים עיקריים

לפני הקורס ציינו רוב הסטודנטים שהוראה ולמידה בקורס צריכות לכלול פעילויות אינטראקטיביות שבהן הלומדים לוקחים תפקיד פעיל ומרכזי, כמו סיעור מוחין, משחק תפקידים, הרצאות, סימולציות, דיונים קבוצתיים ודיונים תחרותיים (debates). כמו כן, הם הציעו לקיים סיורים חוץ-כיתתיים שבהם יוכלו לפתח את כישורי החקר שלהם במדעי החברה (למשל, תצפיות).

במהלך הקורס הסטודנטים הצביעו על אתגרים שהיו קשורים בעיקר לריבוי המשימות בקורס (קריאת חומרים ביבליוגרפיים והצגה אישית וקבוצתית). היו סטודנטים שחשו קושי להציג בפני חבריהם לכיתה, ועבור חלקם היה זה מספר הסטודנטים הרב בכיתה אשר היווה מחסום עיקרי. רוב הסטודנטים חשו שאין להם הכישורים להציג בפני חבריהם לכיתה והם חששו מתגובותיהם השליליות.

בתום הקורס ציינו רוב הסטודנטים שהמשימה הקבוצתית אפשרה לכל אחד מחברי הקבוצה לתרום. הדבר עזר להם לפתח את תחושת הביטחון לעמוד בפני חבריהם לכיתה ולהציג עבודתם. כמו כן, הם העידו על כך שהשאלות הרבות שהועלו במהלך הקורס סייעו בהבנת המושגים שנלמדו, בחשיבה ביקורתית וביכולתם לפתור בעיות. 

עם זאת, שיטות ההוראה האינטראקטיביות והלמידה המשתתפת, שלפני הקורס הסטודנטים הציעו לעשות בהם שימוש, היו פחות עדיפות עליהם בתום הקורס. לסטודנטים רבים לא הייתה הנכונות להיות פעילים בשיעור (למשל, לשאול שאלות ולהגיב לשאלות) בשל החשש מתגובות חבריהם לקורס ומתגובות המרצה.

מסקנות

יש חשיבות ליצירת אווירה כיתתית נעימה בשילוב שיטות הוראה ולמידה שיתופיות על מנת שסטודנטים יחושו בנוח לקחת חלק פעיל בלמידה. בקרב מרצים יש לפתח מיומנויות של שאילת שאלות כדי שיוכלו לסייע ללומדים לפתח חשיבה ביקורתית. כמו כן, יש לשלב סיורים חינוכיים בשטח ובכך לסייע לסטודנטים לבחון סוגיות הנוגעות למושגים הנלמדים ולפתח מיומנויות חקר.

למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מדעי החברה