הערכה מעצבת: סקירה לקובעי מדיניות

Linquanti, R. (2014). Supporting formative assessment for deeper learning: A primer for policymakers. Washington, DC: CCSSO.

נייר העמדה סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

הסיכום המלא, עם הטבלאות הנכונות, מופיע כקובץ Word בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים").

1) מהי הערכה מעצבת?

תהליך המתבצע מתוך מבט לעתיד המתרחש קרוב להוראה וללמידה בזמן אמת ומאפשר למורים וללומדים להניע/לשנות/לשפר את העשייה לפני שנעשה שיפוט שלה. זוהי הערכה לצורך למידה. הערכה מעצבת היא תהליך שמורים ולומדים משתמשים בו במהלך ההוראה ומזמן משוב לצורך התאמת ההוראה ודרכיה ללמידה. לא מדובר במבחן מסוים, באירוע מסוים או בבנק פריטי מבחנים, אלא בתהליך המסייע ללומדים להשיג תוצרי הוראה מצופים (ראו הגדרות של FAST, SCASS, CCSSO).

2) פרקטיקות מרכזיות בתהליכי הערכה מעצבת:

• מטרות שיעור ברורות וקריטריונים להצלחה, כך שלומדים מבינים למה מכוונת הלמידה,
• עדויות על למידה הנאספות במהלך השיעורים כדי לקבוע את מיקומם של הלומדים יחסית למטרות שהוצבו,
• פעולות פדגוגיות המבוססות על העדויות ובהן משוב תיאורי הקשור לתוצרים ההוראתיים המצופים ולקני מידה של הצלחה. המשוב יוצר פיגומי-תמיכה בלמידה ומאפשר ללומד לענות על שאלות כמו: לאן אני הולך? איפה אני נמצא כעת? מהם צעדיי הבאים?
• עידוד הערכות עמיתים והערכות עצמיות ורפלקציה לחיזוק מודעות הלומדים, תחושת-מסוגלות, ביטחון ואוטונומיה כלומדים,
• בניית תרבות כיתה שיתופית שבה תלמידים ומורים שותפים ללמידה (McManus, 2008, CCSSO, 2012, Heritage, 2013).

3) מה בין הערכה מעצבת להערכות אחרות?

הממד/ הערכה לצורך למידה/ הערכה של למידה
שיטה: תהליך של הערכה מעצבת/ הערכה מסכמת, הערכות ביניים; הערכה מסכמת רחבת היקף
מטרה: סיוע ללמידה מידית/ מדידת הישגים/התמקדות; הערכת תוכניות חינוכיות
מוקד: הוראה ולמידה/ מדידה; אחריותיות
מיקום (Locus): למידת הפרט ולמידת הכיתה/ כיתה, רמת גיל, מחלקה, בית ספר; בית ספר, מחוז, מדינה
קירבה ללמידה: משולב בלמידה/ מרחק בינוני; מרוחק
עיתוי: במהלך ההוראה/ לאחר מעגל הוראה-למידה, בין יחידות הוראה; בסוף קורס/שנה
משתתפים: מורה ולומד/ לומד; לומד

ראו ארגון המידע הטבלאי הנכון בקובץ Word המצורף בטור המידע מצד שמאל.

4) צעדים אפשריים של קובעי מדיניות לעידוד שילוב הערכה מעצבת בהוראה:

א) הכללת דגמים טובים של הערכה מעצבת בלמידה מקצועית של מורים - בחינת הסטנדרטים של הלמידה המקצועית כדי שיכללו גם הערכה מעצבת, תמיכה ובניית דרכי למידה והפעלה ע"י מתכשרים ומורים מתחילים.

ב) טיפול ביכולות לקיים הערכה מעצבת החל מהכשרת מורים ועד הכניסה להוראה כדי לחזק יכולת זו בקרב מורים מתחילים – הדגשת החשיבות של הערכה מעצבת ע"י שילובה כנושא בהכשרה, גיוס מורים מתוכניות המפתחות יכולות מורה לקיים הערכה מעצבת, עבודה משותפת עם תוכניות כנ"ל כדי לתמוך בהתנסות מעשית וחונכות למתכשרים ולחדשים בהקשר זה.

ג) בניית שיטות הערכת מורים המחזקות ותומכות בפרקטיקות של הערכה מעצבת למורים ולתלמידים – שילוב מאפייני הערכה מעצבת כסטנדרטים למורה ולמנהל, שימוש בדוגמאות קיימות לבחינת ולאימוץ הערכה מעצבת, שילוב שיטות הערכת מורים, תצפיות, פרוטוקולים וסקרי לומדים המעריכים ומפרשים דרכי הערכה מעצבת.

ד) פיתוח אוריינות הערכה בקרב מורים ותמיכה בשיטת הערכה מאוזנת – מדיניות ברורה התומכת בשיטת הערכה מאוזנת, המפרטת כיצד תוכנית התפתחות מקצועית ומקורות אחרים בונים את היכולות של מורים ותלמידים בנושא ובחינת חומרים המתיימרים לתמוך בו לפני השימוש בהם.

5) מבט לעתיד

האתגר הקיים היום הוא לתמוך בלמידה מעמיקה יותר של יכולות קוגניטיביות, בין-אישיות ותוך אישיות הנדרשות לחיים ולעבודה במאה ה-21. הערכות מסכמות והערכות ביניים חדשות עשויות לסמן מעבר לחיזוק ההערכה של למידה מעמיקה ויש להן תפקיד מרכזי במדידת ביצועים ובמדידת אחריותיות של מוסדות חינוכיים. אך אין בכך די שכן נדרשת הערכה היכולה להדריך מורים לקיים הוראה מגיבה (responsive) ומעמיקה במקומות ובעיתוי שבהם היא החשובה ביותר, היינו, בכיתה, בין מורים לתלמידים, מרגע לרגע ומיום ליום. הערכה מעצבת עשויה לאפשר השגת מטרה זו ולאפשר מעבר מתרבות הנשלטת ע"י מבחנים לתרבות המתמקדת בלמידה (Shepard, 2000).

תפקיד ההערכה המעצבת מוכר היום ולא ניתן להתעלם ממנו. הוא מסייע להתגבר על הגישה של "ללמד-לבחון-לתקן" הקיימת עדיין בבתי ספר רבים בארה"ב, גישה שאינה מתאימה לטיפוח הוראה חזקה יותר, למידה מעמיקה יותר בתרבות כיתתית שיתופית. לקובעי מדיניות ברמות שונות יש אחריות מרכזית להבין ולתמוך בתהליכים של הערכה מעצבת כדי שתתקיים שיטת הערכה מאוזנת וכוללת המציבה את הלמידה במרכז.

ביבליוגרפיה

CCSSO, FAST & SCASS (2012). Distinguishing formative assessment labels, Washington DC: Author.
Heritage, M. (2013). Formative assessment in practice; a process of inquiry and action, Cambridge, MA: Harvard Education Press.
McManus, S. (2008). Attributes of effective formative assessment, PP for the FAST, SCASS, CCSSO, Washington DC: CCSSO.
Shepard, L.A. (2000). The role of assessment in a learning culture, Educational Researcher, 29(7), p4-14.

קישור לנייר העמדה המלא באנגלית