העלאת חוללות עצמית של ילד עם לקות קריאה לקרוא קריאה עצמאית: מחקר פעולה

כ"ץ, ש' ופריש, י' (2013). חוללות עצמית במכללה להוראה: הלכה למעשה (עמ' 121-67). חיפה: שאנן – המכללה האקדמית הדתית לחינוך.

חוללות עצמית מוגדרת בספרות המחקר כאמונות ביכולת לגייס מוטיבציה, משאבים קוגניטיביים ומהלכי פעולה, הדרושים לשליטה בדרישות המשימה. חוללות עצמית היא תהליך של הערכה, שיפוט ושליטה, שבסופו נוצר אומדן, הקובע איך אדם מפעיל את עצמו. לכן החוללות תורמת באופן משמעותי למוטיבציה האנושית להשיג הישגים. חוללות עצמית היא משתנה המוטיבציה המנבא העקבי ביותר של התנהגות אקדמית מבין שאר גורמי המוטיבציה.

המקורות הבונים את החוללות העצמית הם: (1) ביצועי משימות העבר: הצלחות קודמות מעלות את אומדן החוללות וכישלונות מורידות אותו; (2) צפייה בביצועים של אחרים: למרות שהתנסויות של אחרים אינן בעלות עוצמה כמו התנסות ישירה של האדם, הן יכולות להיות משמעותיות ולהשפיע לאורך זמן; (3) שכנוע ורבלי: כוחו של השכנוע הוא באמינות המשכנע, בידע שלו ובמיומנותו; (4) מצב פיזיולוגי או רגשי: כאשר מצב רוח חיובי ואופטימיזם מעלים את אומדן החוללות העצמית, ואילו מצבי לחץ מורידים אותו.

בפרק הנוכחי מתואר חקר מקרה של ילד בכיתה ד' עם לקות קריאה ובעל אמונות חוללות עצמית שהן נמוכות מאוד מיכולת הביצוע שלו. אבחון החוללות העצמית בדרך החקר האיכותי חשף תמונה מפורטת של אפיוני החוללות העצמית של ילד זה. החוקרת שעבדה עם הילד המשתתף במחקר, היא אמו, מורה בעלת ותק של 17 שנים בהוראה ותלמידת תואר שני במכללה של מחברי הספר. הכלים לאיסוף הנתונים כללו: תצפית פתוחה לא משתתפת, ראיון עומק פתוח, ריאיון מודרך ורשימות שדה.

תיאור תמונת החוללות העצמית לקריאה עצמאית של הילד אפשרה בניית תכנית התערבות. באמצעות דרך החקר האיכותית עלה מידע סמוי משמעותי שהיה קשור לדרך שבה טיפלה החוקרת האם בעניין, ועל חוסר היעילות של דרך זו. תכנית ההתערבות שבנתה בעקבות הידע שעלה הצליחה. החוללות העצמית של הילד לקריאה עלתה, ויחסו לקריאה השתנה והפך לחיובי. השקעת המאמץ להעלות את החוללות העצמית של הילד גרמה לו להתחיל לקרוא ואף להודות באהבתו והנאתו מקריאה.