הנתיבים המשתנים בהכשרת המורים בהולנד מול המחסור החריף במורים

מקור:

Marco Snoek .” Scenarios for Dutch teacher education: a tripe to Rome: coach bus company or travel agency? European journal of teacher education (vol. 26, no. 1, 2003), PP. 123-135

ראו מחקרים וקישורים נילווים מימין

  בשלושת השנים האחרונות כל סוגיית החינוך להכשרת מורים בהולנד מצויה בדיונים אינטנסיביים ובהתחבטויות הקוראים תיגר על הנחות היסוד של הכשרת המורים שם. שלושה נושאים מרכזיים מעסיקים את גורמי החינוך שם: הצורך לגשר בין הפער של התיאוריה והמעשה, המחסור החריף במורים בהולנד וגם הרעיונות הליברליים של כלכלה חופשית המניעים תהליכי החינוך במדינות מפותחות. 
 שלושת הסוגיות הנ"ל משפיעות ומעצבות גם את עתיד מערכת הכשרת המורים בהולנד ונוצרת עתה מציאות דינאמית שבה נופים קבועים במערכת החינוך עשויים להשתנות. קצב קבלת ההחלטות הנכפה עתה על גורמי החינוך בהולנד עלול להיות מהיר מדי ומסוכן לעתיד החינוכי של המדינה כי לגורמי החינוך לא ניתן די זמן לשקול ברצינות ובכובד ראש את ההתפתחויות מתוך פרספקטיבה של התבוננות משמעותית ( CRITICAL REFLECTION). נוכח ההתפתחויות והמחלוקות בהולנד בתחומי הכשרת המורים, איגוד מורי המורים בהולנד, במידה מסוימת, גם בהשפעת מסמך המדיניות של האיחוד האירופאי (מסמך ATEE-RDC19), החל בהיערכות לפיתוח תסריטים חינוכיים לגבי עתיד הכשרת המורים בהולנד.

 החתירה להכשרת מורים מבוססת יכולות/מיומנויות 

 באופן כללי, קיים כעת בהולנד חוסר נחת מהגישה הנוכחית להכשרת מורים. הביקורת העיקרית היא כלפי תכנית הלימודים המפוצלת בהכשרת מורים המחייבת למעשה את פרחי המורים לנסות ולהרכיב בעצמם את התמונה השלמה ולייצור בעצמם אינטגרציה של המיומנויות/יכולות מעשיות הנדרשות. כמו כן, התקפות של שיטת ההערכה הקיימת בתחומי הכשרת המורים בהולנד מוטלת בספק. הספק נובע מחוסר הלימה למצבי ההוראה משתנים בעתיד. השליטה המספקת של פרחי ההוראה בתחומי ידע נפרדים ומיומנויות נפרדות אינה מבטיחה בהכרח התנהגות מקצועית במצבים מקצועיים מורכבים שייווצרו בכיתה. אמנם בתחומי הכשרת המורים בחינוך הגבוה ובאוניברסיטאות בהולנד יש נטייה לראייה יותר שלמה והוליסטית של הערכת יכולות המורה אבל עדיין מערכת ההערכה הקיימת במוסדות להכשרת המורים אינה תקפה לחלוטין.

במרבית המוסדות להכשרת מורים תיכוניים בהולנד נערכים עתה פרויקטים לפיתוח תחמי הערכה חלופית והכנסת תיקי תלקיט (פורטפוליו) בתוכנית הלימודים. כתוצאה מהיערכות זו החלו המוסדות להכשרת מורים להגדיר מחדש את המיומנויות/יכולות הנדרשות למקצוע ההוראה באופן שניתן יהיה להתבסס בתפיסה ההערכה המחודשת. המוסדות להכשרת מורים החלו לגבש את המיומנויות הנדרשות בשיתוף פעולה עם הארגון הלאומי לאיכות המקצועית של ההוראה בהולנד. גישה זו לתיאור מהות עבודתו של המורה כאיש מקצוע הנה הבסיס לתיאור מחודש של הסטנדרטים להוראה בהולנד.

 הדגש על גישות מעשיות להקניית מיומנויות מעשיות בחינוך, הנובע בחלקו גם מהמחסור החריף במורים בהולנד, הביא להתגבשות תפיסות חדשות של תוכניות הלימודים בהכשרת המורים:

 הכשרת המורים צריכה להציע ולאפשר מסלולים יותר גמישים, תוך התחשבות בלמידה קודמת (פורמאלית ובלתי פורמאלית).
 הביטוי המוחשי להתפתחות זו הוא חוק ממשלתי חדש המאפשר לאנשים בעלי ידע מעשי קודם להצטרף לשורות מקצוע ההוראה גם מבלי לסיים מסלול שלם ומלא בהכשרת מורים.

 מרכזי הערכה לאיתור מועמדים להוראה 

 משרד החינוך ההולנדי החל בפיתוח תוכנית חומש למשיכת יותר סטודנטים למוסדות להכשרת מורים בחינוך היסודי ובחינוך התיכוני. התכנית מאפשרת גיוס מועמדים מערוצי ההכשרה המסורתיים, אך גם ממקורות אחרים. צו ממשלתי משנת 2000 מאפשר הפעלת מסלולים קצרים וגמישים להכשרת מועמדים להוראה אשר הינם בעלי ידע מעשי קודם. לצורך כך, נקבע מבחן הערכה מחודש לבחינת המועמדים להוראה ברמה לאומית. רבים ממוסדות הכשרת המורים הקימו מרכזי הערכה המסוגלים לאבחן מועמדים על בסיס קריטריונים של יכולות או מיומנויות מעשיות. ההערכה של המועמדים לשורות ההוראה מתבצעת ע"י זוג מעריכים, נציג מורי המורים ומורה מנוסה וותיק מבתי הספר. מרכזי ההערכה שהוקמו גיבשו קריטריונים משולבים המבוססים הן על תיק-עבודות (פורטפוליו) והן על בסיס התנהגות המועמד במצבים שונים ובראיון.

 המועמד להוראה פונה לקבלת העבודה דרך בית הספר וביה"ס פונה מצידו לאחד ממרכזי ההערכה במוסדות להכשרת מורים. התוצאה של ההערכה היא החלטה של מרכז ההערכה האם המועמד יורשה לעבוד בבית הספר ללא פיקוח ישיר וצמוד בבית הספר או המלצה לאפשר לו מסלול משולב של עבודה מעשית בבית הספר והכשרה רשמית במוסד להכשרת המורים.

 אחת התוצאות של הערכה כזו הוא הצורך בפיתוח מסלול עבודה-הכשרה משולב אך למוסדות הכשרת המורים בהולנד (המתוקצבים ע"י משרד החינוך ההולנדי) יש קושי להציע ולספק מסלול גמיש כזה. המעבר שלהם ושל תוכניות הלימודים שלהם לתכנית לימודים יותר דינאמית, הוא רק בראשיתו. אין ספק כי המדיניות החדשה ברמה הלאומית תשמש זרז עבור המוסדות להכשרת מורים לבצע את הרפורמה הנדרשת בתוכניות הלימודים, אך אין זו היערכות פשוטה כלל ועיקר. הערכה המבוססת על מיומנויות מעשיות ושיטות הערכה חלופיות והוליסטיות (כגון תיקי-עבודות) הן כיום צורך השעה במערכת הכשרת המורים בהולנד ולכך יש לכוון את המאמצים העיקריים.

 הויכוח הערני והגובר כעת בעולם החינוך האקדמי ההולנדי הוא סביב סוגיות של הערכת מורים בגישה קונסטרוקטביסטית מול גישות המצדדות בבחינת מיומנויות ויכולות מעשיות. מעבר לכך, הסוגיה האמיתית והמהותית נוגעת יותר לתוכניות הלימודים במוסדות להכשרת מורים בהולנד היא האם עליהן לעבור שינוי לקראת שוק חופשי המכתיב אספקה של מורים או להבטיח תכנית לימודים איכותית המאתגרת פרחי הוראה לפיתוח מיומנויות מעשיות ופדגוגיות.

 תכנית LIO teaching practice

בהולנד, יש לזכור, קיימת השפעה רבה של חינוך מבוסס עבודה (WORK-BASED EDUCATION) במוסדות אחרים כגון בתי ספר לאחיות, בתי ספר להנדסה ועוד מוסדות להכשרה גבוהה. באופן מסורתי, המוסדות להכשרת מורים בהולנד פעלו לפתח אצל פרחי ההוראה את הרקע התיאורטי, הגישות הדידקטיות ולהקנות להם כלים להשוואה מושכלת בין הגישות הדידקטיות השונות. בשנים האחרונות הרחיבו המוסדות להכשרת מורים את ההתנסויות המעשיות בתוכניות הלימודים. בהדרגה נוצרו יותר ויותר הזדמנויות לחיבור של התיאוריה למעשה בבתי הספר, ולהתבוננות עצמית של פרחי ההוראה על יסוד התנסויות שלהם בכיתות הלימוד. התפתחות משמעותית בכיוון זה החל עם הפעלת תוכנית ההתנסות העצמאית להוראה (הידועה בהולנד בשם (LIO teaching practice, במסגרת תכנית ההתנסות מסוג LIO, לומד הסטודנט להוראה במשך חצי שנה לימודים גבוהים להמשך תואר ראשון ושנה מלאה להתמחות בקורסים מתקדמים לתואר שני בבית הספר עצמו. בתחילה הייתה תכנית הlio תכנית התמחות השונה במהותה מתוכניות הכשרת המורים הרגילה בהיקפה ובאינטנסיביות שלה ובאחריות שהוטלה על כתפי הסטודנט להוראה. ההוראה המעשית של הסטודנטים בבית הספר הייתה ללא תשלום והציפיות מהם גבוהות למדי. מאוחר יותר, הבינו מתכנני התכנית כי התכנית אינטנסיבית מדי ויש צורך בשיתוף פעולה הדוק יותר בין המוסדות להכשרת מורים ובתי הספר התיכוניים המכשירים בפועל. לכן, התגבש במרוצת הזמן הסכם משותף בין המוסד להכשרת המורים, בית הספר, והסטודנט המגדיר את ציפיות כל הצדדים כולל תגמול הסטודנט. ההתפתחות של תוכניות אלו בעלי מרכיב מעשי ניכר בהכשרה להוראה נתקבלה בברכה ע"י בתי הספר, המוסדות להכשרת מורים ומשרד החינוך ההולנדי. בראש ובראשונה, משום שהן הצליחו לגשר על פני הפער בין התיאוריה והמעשה וגם בזכות העובדה כי עצם שילובו של הסטודנט בהוראה מעשית בבתי הספר הקלה על המחסור במורים. כתוצאה מכך, 25% מהיקף תכנית הלימודים לתואר ראשון ו-50% מתכנית התואר השני (שנה מלאה) מוקדשים ע"י הסטודנט לעבודה מעשית בבית הספר.

 סטודנטים להוראה כאסיסטנטים בכיתות

הניסוי החיובי של תוכנית ה-LIO עם הסטודנטים הביאה את בתי הספר להכרה כי אפילו הסטודנטים בשנתם הראשונה לתואר יכולים להביא תועלת לבית הספר. באופן גובר, בתי הספר בהולנד מוכנים עתה למנות בתשלום סטודנטים להוראה לאסיסטנטים להוראה בכיתה כבר משנת הלימודים הראשונה. כמה מוסדות להכשרת מורים יזמו שינוי, בהתאם לכך, בתוכניות הלימודים שלהם, באופן שהסטודנטים יוכלו לעבור את מרבית ההכשרה המעשית בבית הספר כבר מהשנה הראשונה. בתי הספר, הזקוקים לכוח הוראה, ומעוניינים למשוך אותם להשתלב אצלם, מציעים לסטודנטים עוד בשנה הראשונה שכר עבור עבודתם כאסיסטנטים בכיתות או בסדנאות המחשב.

לסיכום, תכנית לימודים דואלית זו מחייבת שינויים מהותיים ודינאמיים בתוכניות הלימודים של המוסדות להכשרת המורים וגם מגדילה את מעורבות בתי הספר התיכוניים והיסודיים בהכשרה הממשית של מורים חדשים.

כל השינויים הדינאמיים האלו מחייבים הגדרה ברורה של תחומי אחריות, מטלות וגבולות בין המוסד להכשרת מורים ובית הספר. תנאי נוסף להצלחת התכנית הוא שבתי הספר יהיו מסוגלים להציע לסטודנטים הזדמנויות להתנסות בהוראה ברמות שונות (דיפרנציאציה) של מורכבות וברמות תפקוד שונות. עם זאת, באופן מסורתי קשה ליישם זאת בבתי הספר שכן השונות והדיפרנציאציה של תפקידי המורים אינה גבוהה. לבתי הספר יש, בפועל, ניסיון מוגבל ביצירה או בגיוון של מצבי הוראה (work situations) המותאמים לרמות התפתחות שונות ומשתנות של הסטודנטים להוראה. בתי הספר בהולנד, המונעים ע"י המחסור במורים, נדרשים למצוא פתרונות לא שגרתיים. אחד הפתרונות שנקטו, אפוא, הוא שילובם של הסטודנטים להוראה כאסיסטנטים להוראה בכיתות הלימוד. בדרך זו, בתי הספר מפתחים טווח שונה ומשתנה של רמות התנסות מקצועיות, החל מאסיסטנט להוראה בכיתה המלמד קבוצות לימוד ועד מורים זוטרים המונחים ע"י מורים ותיקים ומנוסים בבית הספר.

המוסדות להכשרת מורים בהולנד נדרשים, על כן, לתכנן ולפתח קורסים לאסיסטנטים בכיתות בתי הספר כבר מהשנה הראשונה ובנוסף להכניס שינויים בקורסים אחרים כדי להתאימם לציפיות בתי הספר עצמם. בשנת 2001, כמעט כל מוסד להכשרת מורים בהולנד היה מעורב בצורה זו או אחרת בפיתוח תוכנית לימוד חדשניות משולבות להכשרת מורים בבתי הספר ובמוסדות ובהקצאת משאבי הוראה, ליווי והדרכה לנושא. כל התוכניות האלו זכו לסיוע ולהכרה של משרד החינוך ההולנדי הנדרש עתה לפתור את בעיית המחסור במורים הנמשכת כבר מחצית העשור. לסיכום, ניתן להצביע על שינויים בתוכניות הכשרת המורים בהולנד, כפועל יוצא ממחסור במורים, שמביא, בסופו של דבר, להתחזקות מעמדם של בתי הספר עצמם בתהליך ההכשרה.

 מועצות בתי הספר והכשרת המורים

 במסמך מדיניות של משרד החינוך ההולנדי משנת 2000 נאמר כי הכשרת המורים היא מעתה חלק מאחריות משאבי כוח האדם של מועצת בית הספר (מרבית בתי הספר בהולנד הם בניהול עצמי). עד לפני שנתיים, מועצות בתי הספר לא הכירו בכלל באחריות שלהם לתחומי הכשרה והדרכת מורים, הם סברו כי עיקר האחריות שלהם היא כלפי התלמידים ורמת החינוך אותה הם צריכים להעניק להם. המחסור במורים גרם, אפוא, לשינוי גם במדיניות החינוכית המקומית ולהכרה בצורך להיות מעורבים בתחומי משאבי האנוש. בתי הספר החלו להקדיש יותר תשומת לב ויותר משאבים לגיוס כוח האדם לבתי הספר ולתכנון כל מערך גיוס המורים. חלקם אף הצהירו כי הם מוכנים להכשיר מורים כאשר המוסדות להכשרת מורים אינם מסוגלים לענות על צרכי כוח האדם שלהם. למרות שהתבטאויות אלו לא היו יותר מרטוריקה אף בית ספר לא החל להכשיר בעצמו מורים, הדבר יצר רמת ציפיות בציבור ההולנדי ואין להוציא מכלל אפשרות שבעתיד הרחוק רשתות בתי ספר גדולים בהולנד יכשירו בעצמם את המורים.

 בתי הספר כלקוחות במוקד

 במסמך מדיניות של משרד החינוך ההולנדי משנת 2002, הוגדרו מחדש ובאופן שונה המעמד והתפקוד של המוסדות המסייעים במערכת החינוך לבתי הספר, כגון יחידות מו"פ, יחידות תכנון לימודים, מרכזי הערכה עצמאיים ומוסדות להכשרת מורים. השחקנים הראשיים הם מעתה בתי הספר וכל המוסדות הנ"ל חייבים להתאים את עצמם לצרכי בתי הספר. גישה זו מצדדת בשוק חופשי, בו בתי הספר יכולים לרכוש שירותים להם הם זקוקים מכל ארגון ומוסד, בין שהוא מוסד מסחרי או מוסד ללא מטרות רווח.

ברור כי כאשר בתי הספר נוטלים חלק פעיל בעיצוב תוכניות הלימודים של מוסדות להכשרת מורים, הקשר בין התיאוריה והמעשה יכולה להתחזק ויש בו כדי לתרום להגברת האטרקטיביות של מקצוע ההוראה בבתי הספר, הן ביצירת תפקידים חדשים והן בהובלת שינויים קוריקולריים ע"י בתי הספר עצמם הזוכים עקב כך ליוקרה רבה יותר. למעשה, יש כאן סיכוי לבתי הספר להפוך להיות ארגונים לומדים, בהם ההתפתחות המקצועית השיתופית של צוותים וותיקים וחדשים משולבת בכל נדבכי בית הספר כארגון. בהדרגה הולכת ומצטמצמת ההפרדה בין השתלמויות פנים-בית ספריות (in-service) ובין הכשרת המורים עצמה (Pre-service).

 ארבע תסריטים לעתיד הכשרת המורים בהולנד

 על רקע אי הנחת הקיים והשינויים הסוערים במערכת החינוך בהולנד וגם בהשפעת מרכז הפיתוח של האיחוד האירופאי (ATEE) להכשרת מורים החל איגוד מורי המורים ההולנדי (VELON) בפרוייקט חדשני של גיבוש תסריטים עתידיים למערכת הכשרת המורים בהולנד. בסיוע מומחים לתכנון משאבי אנוש וכלכלה גובשה מתודולוגיה מטרציונית לשקלול התפתחויות שונות בתחומי החינוך בהולנד. כתוצאה מכך גובשו ארבע תסריטים שונים סביב הדילמות מרכזיות הבאות:

·  הכשרת המורים היא חלק מפעילות כלכלית של הציע וביקוש (שוק חופשי) או פעולה ייעודית שנועדה להבטיח תקינות וטובת הציבור והחברה כולן.

·  הכשרת מורים לקראת יכולות מעשיות בהתבסס על מתקני הכשרה גמישים ופתוחים לעומת תכנית לימודים סגורה וקבועה.

 תסריט ראשון: חינוך להכשרת מורים כייעוד כללי ומנחה לנתיב ברור

 התסריט הראשון מתאר למעשה את המצב המסורתי של הכשרת המורים בהולנד, הכשרת המורים מבוקרת, מתוקצבת ומווסתת ע"י הממשלה ונעשית באמצעות תוכנית לימודים קבועה בהמלכה הסטודנטים רוכשים את הידע והמיומנויות עפ"י מטרות מוגדרות נדרשות ממורה מוסמך. תסריט זה, דומה באופן מטאפורי לטיול באוטובוס תיירים לרומא. נהג האוטובוס (מורה המורים) מכיר את הנתיב והמסלול, הוא מסוגל לאלתר גם כאשר יש שיפועים ומהמורות בנתיב הנסיעה ומסוגל לייצור עניין ואתגר של הנוסעים במהלך כל הנתיב. הנהג יכול להסתייע באנשי צוות נוספים בעלי מיומנות ומומחיות כגון מדריכים לביצוע המשימה. הנוסעים (הסטודנטים להוראה) אינם צריכים לחשוב על הנתיב לרומא, הם עולים לאוטובוס והנהג (מורה המורים) מוביל אותם בבטחה. אין להם מבט כולל על הדרך והם גם לא צפויים להיתקל בעיות ובצרות לאורך הדרך. כולם יגיעו באותו זמן לרומא. חברת האוטובוסים משגשגת בתנאים אלו, גם אם לאחרונה יותר נוסעים (סטודנטים) מגיעים לרומא (ההסמכה) בדרך אלטרנטיבית כגון טיסות או טיולים מאורגנים באופן עצמי. זו מטאפורה המוכרת היטב למורי המורים בהולנד כי היא משקפת את פעילותם. יחד עם זאת, נוכח התחזקות שיטות ההוראה האלטרנטיבות (קונסטרוקטיביזם) והצורך בתוכנית לימודים גמישה מכוונת מיומנויות מעשיות הופכת חברת האוטובוסים בהדרגה לסוכנות נסיעות לאותם אנשים הרוצים לתכנן בעצמם את הנסיעה, תוך מתן תמיכה, הנחייה וייעוץ בכל ההתמודדות העצמית שלהם הצפויה לאורך המסלול לרומא. לנוסעים באוטובוס או ברכבת (סטודנטים) ניתנת גמישות רבה יותר בבחירת הנתיב ובדרכי בהכשרה להגעה לרומא, אך הם זקוקים עדיין לתמיכה והנחייה בכל שלבי ההתמודדות.

 תסריט שני: הכשרת מורים כחלק מייעוד ציבורי וחברתי

 עפ"י תסריט זה, הממשלה היא האחראית להכשרת המורים באופן בלעדי, היא מחליטה על המיומנויות והכישורים הנדרשים להוראה בבתי הספר. היא מחליטה, אלו מוסדות מורשים להכשיר מורים ואת רמת האיכות של ההכשרה ושל המורים הנדרשים להוראה בבתי הספר. משרד החינוך מותיר את תכנון נתיבי ההכשרה למוסדות עצמם ואלו בשיתוף עם בתי הספר מנסים להגדיר את רמת המיומנויות הנדרשות ולעצב בהתאם לכך תוכניות לימודים חדשניות ומוסכמות. המוסדות להכשרה מקצועית, מתוך אמונה בצורך הפדגוגי של מיומנויות עיקריות הנדרשות בבתי הספר פועלים להבטיח מסלולי הכשרה שונים ומגוונים וסגנונות למידה מתואמים למורים לעתיד.

הכשרת מורים, בתסריט זה, נתפסת כחלק מתהליך למידה לכל החיים (lifelong learning), כאשר לסטודנטים ניתנת האפשרות לבחור בנתיב ההגעה על סמך פעולתם של מרכזי הערכה. ההחלטות של מרכזי ההערכה מעצבות את כל המכלול של כישורי המורה המוסמך. בתסריט זה נוצרים במרוצת הזמן נתיבים גמישים ומגוונים להכשרה, במידה רבה בשיתוף עם בתי הספר, אך האחריות הכוללת להבטחת אספקת מורים איכותיים היא עדיין בידי המדינה והמוסדות להכשרת מורים.

 תסריט שלישי: הכשרת מורים מכוונת תכנית לימודים הפועלת על יסוד כוחות השוק

 בתהליך של דה-רגולציה מעבירה הממשלה סמכויות לבתי הספר ומעניקה להם אוטונומיה רבה יותר. האחריות של הממשלה היא לגבי איכות החינוך. הדרך להשגת רמות האיכות היא בידי בתי הספר והם צריכים לקבל את ההחלטות הנכונות בעצמם כדי להשיג את רמת החינוך הנדרשת. פירושו של דבר, כי הממשלה ויתרה על זכותה להגדיר את כישורי המורים הנדרשים. בתי הספר הם הם שצריכים להגדיר את רמת המיומנות והיכולות הנדרשות להם והם יכולים לשכור ולמנות מורים בהתאם לכך.
הנחת היסוד של תסריט זה: כל עוד בתי הספר עומדים ברמת איכות החינוך הנדרשת אין זה מעניינה של הממשלה להתערב ולקבוע את רמת העסקת המורים והתאמת המועמדים להוראה בבתי הספר.

במסגרת תסריט זה, מרב התקציב להכשרת מורים והשתלמויות מורים מועבר לבתי הספר עצמם. התפתחות זו תחייב את המוסדות להכשרת מורים לעבור שינוי מהותי ממוסדות סגורים למוסדות המונחים ע"י אוריינטציה חיצונית וצרכים של לקוחות חיצוניים. בתי הספר הם הקובעים היכן יכשירו את מוריהם ותיווצר תחרות עזה בין המוסדות המכשירים. בתי הספר יקבעו את הפרופיל המקצועי של המורים להם הם זקוקים והמוסדות להכשרת מורים יכשירו אותם בהתאם לכך.

 מאחר וקיימת שונות רבה בין בתי ספר, תיווצר, אפוא, שונות רבה בהגדרת הפרופיל המקצועי של המורים ע"י בתי הספר. הדרך יגרור אחריו פיתוח של מספר רב של נתיבי הכשרה המוצעים לבתי הספר. המוסדות להכשרת מורים ייתקלו בבעיות בארגון מגוון וכה שונה של נתיבי הכשרה. קורסים לקבוצות קטנות של סטודנטים הם ביסודם יקרים מאד ובתי הספר יידרשו להתארגן במשותף כדי להבטיח קורסים גדולים יותר. תמורות אלו יובילו לשינויים מרחיקי לכת במוסדות להכשרת מורים אשר יהיו מכוונים יותר לציבור הלקוחות שלהם וגמישים יותר בארגון תוכניות לימודים.

התסריט הזה יוצא מהנחה כי האטרקטיביות הציבורית של מקצוע ההוראה תלך ותרד, כי מקצוע ההוראה הכללי ורחב האופקים יפסיק להתקיים. ייוצרו פרופילים מקצועיים צרים ומתמחים של מקצוע ההוראה אשר יפגעו בסופו של דבר ביוקרה של מקצוע ההוראה.

 תסריט רביעי: הכשרת מורים מכוונת מיומנויות/יכולות הפועלת על יסוד כוחות השוק

 עפ"י תסריט זה הממשלה נסוגה כמעט לחלוטין מתחום החינוך ומשאירה לבתי הספר את האחריות לאיכות החינוך. הנחת היסוד של המדינה היא: אם איכות החינוך של בתי הספר תרד, בתי הספר עצמם יפגעו כתוצאה מירידה ברישום התלמידים. לבתי הספר יינתן חופש מוחלט לשכור מורים על סמך שיקול דעתם. המורים יועסקו בבתי הספר כמומחים ולא כמורים כללים בעלי רוחב אופקים. מוסדות להכשרת מורים יידרשו להתאים את נתיבי ההכשרה למומחיות מעשית של מורים ויידרשו להתחרות עם ארגונים וחברות פרטיות אשר יציעו מסלולי הכשרה דומים משלהם. התחרות הזו תהיה לטווח הקצר לטובת בתי הספר, אך תפגע בטווח הארוך במעמד המורה ובאושיות הכשרת המורים בהולנד.

 סיכום

 המסקנה העיקרית של כותב המאמר היא המחסור הגובר במורים בהולנד יביא בסופו של דבר לירידה איכותית של החינוך בהולנד וכל אחד מן התסריטים המוצעים לא יוכל למנוע את המשך המחסור במורים. הצרכים הפרגמאטיים להתמודדות עם המחסור במורים יביאו אמנם לפתרונות לא שגרתיים וייקלו על בתי הספר בהולנד, אך יפגעו בטווח הארוך ביוקרה של מקצוע ההוראה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהמצוקה הנוכחית של מערכת החינוך בהולנד ומהעובדה כי מסלולי ההכשרה המסורתיים מצליחים לספק רק כ-10% מצרכי כוח האדם של מערכת החינוך.

 ביבליוגרפיה

ATEE-RDC19 (2003). “Scenarios for the future of teacher education in Europe, EUROPEAN JOURNAL OF TEACHER EDUCATION, 26, PP. 21-36.

Elshout-Mohr, M. Oostdam, r. Dietze, a. & Snoek, M. (2000). “Assessment in a competence-oriented dynamic curriculum”. Paper presented at the ECER Conference, Edinburgh. Available at: www.efa.nl.publicaties/docs/elsout.doc

Lunenberg, L. Snoek, M. & Swennen, A. (2000). “Between pragmatism and legitimacy: developments and dilemmas in teacher education in the Netherlands, ” European journal of teacher education, 23, pp. 251-260.

Snoek, M. & Wielenga, D. (2003). Teacher education in the Netherlands, change of gear, in: L. Barrows (Ed.). Institutional approaches to teacher education in the Europe region: current models and developments. Studies in higher education series (UNESCO-CEPES).

Snoek, M. (2003). “The use and methodology of scenario making, ” European journal for teacher education, 26, pp. 9-19.