הנחיית עמיתים ולמידה שיתופית ככלים המקדמים למידה משמעותית בעבודת החקר האקולוגית בתיכון

מאת: רונית רוזנשיין
מילות מפתח: איכות הסביבה ביולוגיה הוראת ביולוגיה הוראת מדעים הנחיית עמיתים למידה שיתופית למידת חקר למידת עמיתים עבודות חקר עבודת צוות תלמידים
הנחיית עמיתים ולמידה שיתופית ככלים המקדמים למידה משמעותית בעבודת החקר האקולוגית בתיכון
 
רונית רוזנשיין[1], מוסמך אוניברסיטת בן גוריון בנגב. מנחה: ד"ר אורית בן צבי אסרף
 
מחקר זה בוחן מודל חדש של הוראת עבודת החקר האקולוגית, ה"ביוטופ", תוך הטמעת הנחיית עמיתים (תלמידים "מומחים" מנחים תלמידים "טירונים") ולמידה שיתופית ככלי לשיפור יעילות הוראת ולמידת עבודת החקר האקולוגי. בנוסף, בחן המחקר את עבודת הביוטופ ככלי לפיתוח אוריינות סביבתית.
 
 
מטרות המחקר:
מחקר זה בחן מודל חדש זה של הוראת עבודת החקר האקולוגית, ה"ביוטופ", תוך הטמעת הנחיית עמיתים (תלמידים "מומחים" מנחים תלמידים "טירונים") ולמידה שיתופית ככלי לשיפור יעילות הוראת ולמידת עבודת החקר האקולוגי. בנוסף, בחן המחקר את עבודת הביוטופ ככלי לפיתוח אוריינות סביבתית.
 
שאלות המחקר:
1. מהם מאפייני ההנחיה של כל תלמיד מנחה, והאם יש תועלת למנחים מעצם פעולת ההנחיה?
2. מהם מאפייני השיח, המתרחשים במהלך עבודת החקר, בין התלמידים, והאם השיח מאפשר למידה משמעותית ?
3. מהם מאפייני האוריינות הסביבתית הנרכשים במהלך השהייה בשדה המחקר?
 
מסקנות עיקריות:
1. הנחיית עמיתים מפעילה תהליכי חשיבה קוגניטיביים ומטאקוגניטיביים המקדמים את הבנת המומחים והטירונים גם יחד, בתחום עבודת החקר האקולוגית
2. הקרבה הקוגניטיבית הקיימת בין תלמידים טירונים לתלמידים מומחים, מאפשרת את רכישת המושגים המדעיים ביעילות.
3. שיח שיתופי בין תלמידים מרמת מסוגלות קרובות, לאחר שכולם התנסו בחקר בשדה המחקר, מאפשר הבניית ידע משמעותי
4. למורה תפקיד חיוני בשיח. עליו לדאוג להצפת תפיסות שגויות וטיפול בהן וכן לתווך בין תלמידים מרמות מסוגלות רחוקות ליצירת שיח משמעותי
5. יש להיות ערים לאפשרות פיתוח האוריינות הסביבתית, ולחינוך ערכי של שמירת טבע
 
המלצות:
1.     מחקר זה ממליץ על שינוי בתהליך הוראת פרויקט החקר האקולוגי, הביוטופ. יש לעודד את מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה על ידי שיתופם בתהליך הוראת העמיתים והלמידה השיתופית. הוראת העמיתים והלמידה השיתופית מעודדת את התלמידים ללקיחת אחריות ובעלות על עבודת החקר ומקדמת הבנה מעמיקה של המערכת הנחקרת.
2.     קבוצות הלמידה צריכות להכיל תלמידים מרמות מסוגלות לימודית קרובות, כדי שישמשו שותפים משמעותיים ללמידה.
3.     נוכחות המורה בדיונים בין התלמידים חיונית ביותר. על המורה לתווך לשיח משמעותי בין תלמידים מרמת מסוגלות שונות ולטפל בתפישות שגויות העלולות לצוף תוך כדי השיח בין התלמידים.
4.     על המורה, לזהות צמתי חשיבה מוחשיים, בהם לתלמידים בעלי רמת מסוגלות שונה, יש עניין דומה בלמידה שיתופית. צמתי החשיבה המוחשיים צריכים להוות בסיס לפיתוח דיון ברמה מופשטת ליצירת תפיסות קוגניטיביות.
5.     מפגש התלמידים עם הסביבה הטבעית היא חיונית לפיתוח אוריינות סביבתית. אין לוותר על ההזדמנות להפגיש את התלמידים עם הסביבה הטבעית, גם אם התפיסות הראשוניות של התלמידים אינן חיוביות.
יש לאפשר שהייה ממושכת בסביבה הטבעית וחזרה לשטח המחקר מספר פעמים לשם פיתוח הבנת המערכת האקולוגית. הבנה זו מפתחת את האוריינות הסביבתית ומקדמת את החינוך הערכי בנושא שמירת הטבע
 
 
תקציר המחקר

[1] מורה לביולוגיה בעל"ה תיכון למדעים- לוד
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya