המשחק כמנוף לצמיחה אישית בקרב סטודנטים לחינוך מיוחד

מקור וקרדיט :  מכללת סמינר הקיבוצים , שיתוף פעולה בין ליאורה (קרפ) גבעון ותמר טלשיר-ליפשיץ

במסגרת הקורס 'סדנת מתמחים בחשבון בחינוך המיוחד', נדרשים הסטודנטים לשלב משחק במהלך השיעורים עם התלמידים (ולא כפרס על התנהגות מסויימת). המשחקים בסדנה יכולים להיות משחקים מוכנים הקיימים בשוק (המותאמים כמובן לנושא השיעור) או משחקים המפותחים באופן עצמאי.
בזמן הצפייה בסטודנטים ובתלמידים נראו מדי פעם הבדלים עצומים בתפקוד של שני הצדדים - הסטודנטים והתלמידים - במצבי הוראה שונים. במהלך המשחק נוצרה אינטראקציה השונה מדגם ההוראה המקובל. שיתוף הפעולה של התלמידים ורמת המוטיבציה שלהם ושל הסטודנטים עלתה. הסטודנטים בסדנאות החלו לדווח שדרך המשחק התלמידים מבינים חוקים, כללים ונושאים חשבוניים רבים שלא הבינו לפני כן, ובהדרגה הם החלו לשלב יותר ויותר משחקים בשיעוריהם.
התובנה של חשיבות המשחק הובילה אותי לרצון עז לשלבו במסגרת הקורסים בהוראה מתקנת, המהווים הקדמה לקורסי הסדנה בהם מתנסים הסטודנטים בעבודה עם תלמידים.
הנחת היסוד הייתה, שדרך הכנת משחק לימודי, יועבר המסר, שהמשחק הינו כלי מקדם בעבודה עם תלמידים (בייחוד כאשר הם מתקשים).
ובנוסף לכך: התכנון, הביצוע והיישום של המשחק יביא את הסטודנטים להשקעת מחשבה, מעורבות, והבנת דברים שלא היו בידיהם קודם (בשלב ראשון כאשר הם מתכננים משחק, ובשלב שני כאשר תלמידיהם יתכננו משחק).
מכיוון שטרם התנסיתי במטלה מסוג זה, פניתי לגב' תמר טלשיר-ליפשיץ, שהיא מומחית לנושא המשחק, מרצה ויועצת במכללה.
בפגישתנו הראשונה סיפרתי לתמר על תכני הקורס ומטרותיו, ועל רצוני לשלב משחק בקורס. תמר היפנתה אותי לספרות מקצועית העוסקת בנושא המשחק.
קריאת החומר הובילה אותי לשאלות ולמחשבות על דברים שלא הייתי מודעת להם לפני כן, חידדה והעמיקה דברים לא ברורים וסייעה לי מאוד בהמשך.
הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב משחק לימודי לאוכלוסייה ספציפית. בשלב ראשון, הסטודנטים התבקשו לחקור ולהעמיק כיצד נלמד הנושא עליו הם רוצים להכין את המשחק בספרי הלימוד השונים, כדי להבחין בין צורות ההוראה. אחר כך התבקשו לתכנן משחק מדורג (חל איסור על הכנת משחק לוטו או משחק זיכרון). הסטודנטים התבקשו לקרוא מאמרים העוסקים במשחק על מנת להרחיב את ידיעותיהם בנושא.
בנוסף סיכמנו, כי תמר תיכנס לכיתות בהן אני מלמדת (הוראה מתקנת בחשבון במסלול ההכשרה וההסבה לחינוך מיוחד) ותעביר סדנת משחקים, כשהמטרה הייתה להעביר את רוח המשחק. המפגש עם תמר עורר בקרב הסטודנטים (ואצלי) התלהבות ומוטיבציה. במהלכו הדגימה תמר מספר משחקים והתייחסה להיבטים שונים במשחק.
תהליך הייעוץ בנושא המשחק היה משולב ומרתק. הסטודנטים התייעצו עם כל אחת מאיתנו, כאשר כל אחת תרמה והדגישה את תחום ההתמחות שלה. חלק מהסטודנטים הגיעו עם רעיון למשחק אך פחות התייחסו לתוכן הלימודי, חלקם להפך. בעקבות שאלות והבהרות התחדדו אצלם דברים רבים עליהם לא חשבו קודם לכן. הייעוץ פתח בפניהם, כמו גם בפני, ערוצי חשיבה חדשים.
בתהליך הייעוץ נחשפו הסטודנטים בכל פעם לפן נוסף מרכיבי המשחק והדבר הביא להם ולי תהליך של למידה וחשיבה רפלקטיבית ומטה-קוגנטיבית. במהלך הייעוץ תמר ואני למדנו אחת מהשנייה דרך הדילמות של הסטודנטים, ומדי פעם נפגשנו על מנת לדון ולהתלבט ביחד בסוגיות הקשורות למשחקים המתוכננים.
אחרי שהמשחק היה מוכן, התבקשו הסטודנטים להתנסות בו עם ילדים. מטרת ההתנסות הייתה לבדוק האם המשחק השיג את ייעודו, האם תאם את מה שחשבו, מה הם השיפורים שיידרשו - כל זאת על מנת ללמוד מהתהליך.
חלק זה היה משמעותי משום שרק כאשר שיחקו עם ילדים, הבחינו הסטודנטים בדברים בלתי צפויים בעת הכנת המשחק, למדו את יתרונות ובעיות המשחק, והגיעו לתובנות נוספות.
בשיעור האחרון של הסמסטר הציגו הסטודנטים את משחקיהם בפני הכיתה. כל קבוצה הדגימה כיצד מתנהל המשחק, שיקול הדעת בבחירת המשחק, שיקול הדעת בבחירת ההדרגתיות, קשיים ודילמות שעלו במהלך ההכנה, ולמידה מתוך התנסות בהעברתו.
כל קבוצה הכינה עבור שאר חברי הכיתה את דף ההוראות שניתן בתוך המשחק, וצילום או שרטוט של הלוח והקלפים והעזרים האחרים.
בנוסף לכך הם התבקשו לנתח את המשחק על פי קריטריונים נוספים (פרופיל משחק) ובכך להבחין בערך המוסף של המשחק. למשל: האם המשחק מפתח מיומנות מוטורית, שמיעתית, חזותית, קוגנטיבית, חברתית וכו' (כאשר כל תחום חולק לתתי-תחומים לניתוח).
להלן ציטטות מתוך עבודת הסטודנטים:
 "במהלך הכנת המשחק עברתי תהליך לימודי מעמיק ואף מהנה. חוויתי חוויה מתקנת בחשבון וגיבוש גישה שונה למקצוע. הפקתי מהתהליך רווח משני של למידה שיתופית, קבוצתית, שיתוף פעולה פורה ומפרה, כאשר כל אחד הביא את הידע שלו ללימוד הקבוצתי. יצאתי נשכרת מהתהליך כולו ברמה האישית והמקצועית". 
"למדתי שלהכין משחק זהו תהליך מורכב ולא פשוט בכלל. עם זאת, זה מאוד מאתגר לבנות משחק בחשבון, והייתי רוצה לעשות זאת שוב". 
"המחשבה הראשונה שעלתה היא, כיצד בונים משחק לילדים מתקשים במתמטיקה בחטיבת הביניים, וכיצד משלבים הישגיות עם משחק. כיצד מתמודדים עם כך שמורים משדרים כי משחקים הם רק לילדים קטנים. המעבר ליישום המשחק ובנייתו היה קשה, ניסינו מספר פעמים וכל פעם מצאנו יתרונות וחסרונות עד שהגענו לתוצר הסופי. גילינו בדרך המון דברים שלא חשבנו עליהם מראש. הכנת המשחק עבורי הייתה אתגר, חוויה עצומה והעיקר רצון לבנות עוד משחקים. התוצר הסופי היה משחק שנקרא: "לבלות בלי חשבון", שמטרתו הלימודית היא לתרגל חוקים חשבוניים דרך משחק הבנוי כיציאה לבילוי במקומות מוכרים, ולשלב בו התחברות לעולם המושגים והאסוציאציות של נערים בגיל זה".
הרעיונות של המשחקים היו יצירתיים ביותר: למשל, אחד המשחקים בשם: "חשבון הבנק שלי", שמטרתו הלימודית הייתה הבנת המבנה העשורי, נתן גם לילדים להתנסות ב"ניהול" חשבון עצמאי, שליטה בהוצאות וכן בהכרה של מושגים מתמטיים שונים הלקוחים מעולם הבנקאות ומתקשרים אליו (כגון: פריטה, המרה, שקלים וכו').
בנוסף ללמידה, תחושת המסוגלות והצמיחה האישית של כל אחד מהסטודנטים, הכנת המשחק ועיצובו היוותה למידת עמיתים. בצד הלמידה ההדדית למדו הסטודנטים ערך משמעותי ביותר בתהליך ההוראה-למידה, והוא: שכל אחד מהקבוצה הוא תורם ונתרם (גם בתוך קבוצת המשחק וגם בין הקבוצות).

סיכום

כמורה, עברתי דרך מטלה זו תהליך חווייתי מאוד משמעותי ומעצים (לא פחות מאשר הסטודנטים), בו גיליתי על עצמי יכולות חדשות. מבחינתי, הייתה זו הליכה בדרך לא סלולה, בדרך של התנסות שאפשר לחזור ולטעות בה - וזה מה שהפך את התהליך למרתק.
מתוך הבנת חשיבותו ותרומתו של המשחק, ישולב המשחק בסמסטר זה בקורסים נוספים: קריאה וחשבון לסטודנטים במסלולי החינוך הרגיל (והחינוך המיוחד). בעקבות לקחי ההתנסות הראשונה שוכלל דגם העבודה. שיתוף הפעולה המיוחד והפורה בין תמר לביני שהצמיח והעשיר את שתינו, הקרין על עבודת הסטודנטים שיצאו נשכרים מכך. זו רק תחילת הדרך המשותפת, ובכוונתנו להמשיך ולפתח את דגם העבודה המשותף. לאחרונה הוקמו אתרי אינטרנט לכל הקורסים, והמשחקים שיוכנו יהיו חלק מאתר הקורס אליו הם שייכים. בחודש מאי יציגו הסטודנטים את משחקיהם. המורים מוזמנים לבקר בתערוכה ולהזמין את תלמידיהם.