המשבר בהוראת ההיסטוריה בישראל

"אנו נמצאים במצב משברי במקצוע ההיסטוריה. מצב משברי שטרם נכתב אודותיו ספר", אמר פרופ' אייל נווה, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים ביום העיון בנושא "כתיבת היסטוריה והוראתה בראייה רב-תרבותית". יום העיון נערך (ב-11 במאי 2009) לרגל צאת הספר "היסטוריה משועבדת – ניתוח ביקורתי של תוכניות לימודים וספרי לימוד בהיסטוריה כללית 1948 – 2006" מאת אריה קיזל (הוצאת מכון מופ"ת, 2008), דוקטוראנט באוניברסיטת חיפה ומרצה במכללה האקדמית לחינוך אורנים המשמש עמית במכון מנדל. יום העיון נערך במסגרת המרכז לרב-תחומיות וחקר החינוך של אוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופ' אדיר כהן.
פרופ' נווה הוסיף: "זה עצוב שמקצוע ההיסטוריה שהוא המקצוע האנושי ביותר לא יכול להיחלץ מסד הפוזיטיביזם. לפחות ב-15 השנים האחרונות לקחו את הוראת ההיסטוריה והכניסו אותה לסד פוזיטיביסטי מדעי ובאמצעות הסד הזה ניטרלו את הרוח מהמקצוע שהפך למשמים ומעיק עד שרוב התלמידים לא אוהבים אותו וחבל".
לדבריו של פרופ' אייל נווה, הסיבה לכך נעוצה בין היתר בבחינות הבגרות בהיסטוריה אשר מכוונות את כל הוראת ההיסטוריה מחטיבת הביניים ועד סיום החטיבה העליונה. "כבר בעמוד השלישי של תוכנית הלימודים החדשה לכיתות ז' עד ט' כותבים למורים אודות בחינות הבגרות. קובעים את האוריינטציה של המורה לקראת בחינת הבגרות ולמעשה כופים רודנות של החומר שהיא רודנות של מיומנויות. הדברים הופכים בעייתיים עוד יותר כאשר התלמיד צריך לכתוב על ההבדל בין מאפייני הלאומיות למרכיבי הלאומיות. אתם יודעים את ההבדל ביניהם? אני לא יודע. במקום זאת אני מציע שתהליך הוראת ההיסטוריה יחזור להיות חי, כזה הבנוי למשל על נרטיב, על היכולת לספר סיפור, להתקרב לאמת - אם היא אפשרית - ולהיות משמעותי. על מקצוע ההיסטוריה לחבר אלמנטים של הניסיון האנושי".
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?