המטרות של הוראת הדקדוק בבית הספר התיכון מקום המדינה ועד ימנו

מקור וקרדיט:  
רוזנר, רחל. "המטרות של הוראת הדקדוק בבית הספר התיכון מקום המדינה ועד ימנו ", הלכה למעשה בתכנון לימודים ( כתב העת של אגף תוכניות לימודים), תשס"ט 2009 , ע"ע 203-219 .
 
במאמרה של ד"ר רחל רוזנר מוצגת סקירה של תכניות לימודים רשמיות של משרד החינוך בתחום הדקדוק, בעיקר בבתי הספר התיכוניים, מימי הוועד הלאומי, ועד ימינו. המחקר בודק את הגישות והעקרונות שהמטרות גזורות מהם. משווה ביניהן ועל סמך ההשוואה עומד על השינויים שחלו לאורך תקופה זו במטרות ובעקבותיהם בתוכניות. עם זאת, עולה מן המחקר שעל אף השינויים שחלו במרוצת השנים ועל אף הגישות השונות, מנסחי המטרות של תוכניות הלימודים שנבדקו ייחסו ומייחסים חשיבות רבה למטרות ולתכנים שעמדו במבחן הדורות ולבשו צורות וסגנון.
 
ניתן לומר בהכללה שארבע גישות ערכיות שלטו בהוראת הלשון מימי הועד הלאומי ועד ימינו:
 
א.     הגישה המסורתית –פורמאלית שדגלה בשינון ואימון של הנטיות הפועל והשם והתאימה לתקופת ההתגבשות הראשונה של העברית כלשון חיה.
ב.     הגישה הפונקציונאלית, שהעמידה במרכזה את הכשירות הלשונית, גישה זו התאימה לתקופת הקליטה של העליות הגדולות, שבה נדרשה מערכת החינוך להתמודד עם הנחלת הלשון למספר גדול של תלמידים, שהוריהם לא דיברו עברית כלשון אם. המשותף לגישה המסורתית-פורמאלית ולגישה הפונקציונאלית היה כנראה חוסר ביטחון (מוצדק) בכוחה של העברית. מצב כזה דרש בראש ובראשונה כללים ברורים לצורך "כור ההיתוך": העברית נתפסה כמערכת הכפופה לכללי דקדוק נוקשים שאין לסטות מהם.
ג.      הגישה המדעית, שביקשה ללמד בבית הספר את הלשון כמדע, בדרך של התבוננות ושל גילוי, בהבניית מושגים בתחום הלשון ובתיאור המציאות הלשונית. גישה זו התאפשרה כיוון שהמציאות החברתית בבתי הספר הייתה כבר רוב של דוברים ילידיים של העברית. ואמנם עולה מן המחקר שתוכניות הלימודים מאמצע שנות השבעים ואילך חייבו טיפול מדעי בדקדוק העברי, ועברו משיטה של שינון חוקים לשיטה של הסבר מדעי של מושגים, תופעות ותהליכים בלשון.
ד.     באחרונה מתרחבת הגישה ההקשרית, המציבה את השיח והטקסט במוקד ההוראה, מתוך תפיסה הקשרית ותקשורתית של לשון. זאת כתוצאה מההשפעה של השקפות קוגניטיביות על אופי למידת לשון והשקפות חברתיות-תרבותיות על אופי הלשון. הפיכת העולם ל"כפר גלובלי" והעמדת התקשורתיות במרכז הוראת שפות בעולם כולו גרמו לשינויים מסוג השינויים המצויים בתוכניות החדשות המתאימים לתפיסה של חברה פלורליסטית. גישה זו באה לידי ביטוי בתכנית הלימודים האחרונה של בית הספר העל-יסודי וכן בתכניות לימוד האחרונות לבית הספר היסודי (משרד החינוך, תשס"ג) וללימודי יסוד של המכללות לחינוך (משרד החינוך, תשנ"ט), וממליצה גם על לימוד הדקדוק בהקשר, ככל הניתן.
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?